תביעה בגין נזקי שריפה במפעל מבוטח

העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים התובעת 1 הנה חברת ביטוח ישראלית שבזמנים הרלוואנטיים לתביעה ביטחה את התכולה והמלאי של מיפעל בבעלות התובעת 2, ביטוח אשר כלל, בין היתר, כסוי לניזקי אש. התובעת 2, מבוטחתה של התובעת 1, עסקה בזמנים הרלוואנטיים לתביעה בייצור מוצרי חלב, כחלק ממערך הייצור הכולל של חברת "תנובה". התובעת 2 הפעילה במפעל מערכת לייצור חלבון ולקטוז, כשבחדר בו מותקנת המערכת בקומה השנייה של המפעל הותקנו, בין היתר, גופי תאורה מתוצרתה של הנתבעת 1, כך לטענת התובעות.

בנסיבות דנן, התובעת 1 שילמה למבוטחתה, היא התובעת 2, בגין עלות תיקון ניזקי השריפה, בגין ניזקי מלאי ייצור ובגין ניזקי תכולה, תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת הביטוח, ועל פי השומה שנערכה בידי שמאי מטעמה.

...

על כן, אני סבור כי חובת הזהירות הקונקרטית לא מתקיימת בנסיבות העניין.

לפיכך, משום שיסוד חובת הזהירות אינו מתקיים ומשום שלא הוכחה התרשלות, שהן מיסודותיה של עוולת הרשלנות, מתייתר הצורך לדון בשאלת הנזק וזיקתו לאירוע, ומשום כך אני קובע כי לא עלה בידי התובעות להוכיח רשלנות מצדה של הנתבעת 1.

סיכום דין התביעה להידחות.

המדובר בתביעה כספית על סך של 3,100,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו, בהתאם לנטען, למשיבה כתוצאה מארוע שריפה שהתרחש ביום 26.4.20 בנכס ששכרה מהמבקשים ברח' ההדרים 42 באשדוד (להלן: "הנכס").

לגופו של עניין נטען, כי המשיבה הסבה למבקשים נזקים בכך שהפרה את הסכם השכירות, התרשלה באחזקת הנכס, בטיפול בו והביאה לניזקי השריפה ואף כשלה בעריכת פוליסת ביטוח ראויה לנכס.

זאת ועוד, בתי המשפט נוטים ביתר קלות לחייב חברה בהפקדת ערובה מאשר אדם פרטי (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, (05.02.1990)).

...

ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.16) עמד כב' השופט י. עמית על תכלית סעיף 353א לחוק ועל הבדיקה שעל בית המשפט לערוך בעת שמגיעה לפתחו בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף זה: "תכליתו העיקרית של חוק החברות הינה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים ... לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטרחה הצפוי, וסיכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הינה הכלל ולא החריג... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מנהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות...". (פס' 4) בענייננו, אין מחלוקת כי מצבה הכלכלי של המשיבה אינו מהמשופרים עד כדי שבחרה להגיש תביעה על כמחצית מנזקיה הנטענים בשל טענה לחסרון כיס וקושי לשלם את אגרת בית המשפט.

לאור האמור לעיל, לא שוכנעתי, כי בשלב זה הוכח כי המדובר בסיכויי תביעה גבוהים ביותר אשר מצדיקים לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים.

לפיכך, דין הבקשה שלפני להתקבל.

בעקבות ארוע השריפה המתואר הוגשו לבית משפט זה הבקשות מושא תיק זה, לאישור הגשת תובענות ייצוגיות כנגד המשיבה בשל הנזקים שנגרמו למי שנחשף לחומרים המזהמים שנפלטו לאויר בעת השריפה.

רקע בחודש נובמבר 2019 הוגשו לבית משפט זה שתי בקשות לאישור תובענות כייצוגיות בעקבות השריפה שפרצה במפעל המשיבה, שמן תעשיות בע"מ, והנזקים שנגרמו למי שנחשף לזיהום שניגרם בארוע.

בהיעדר הנחייה דומה כי בבואו של בית המשפט לשקול האם לדחות בקשה על הסף עליו לערוך בחינה לכאורית האם הסדר הפשרה עומד בתנאים ובעקרונות לאישור ההסדר (ראו דברי ההסבר לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה 2005, ה"ח 93, עמ' 240-239; ת"א (תל אביב) 1697/06 גלניק נ' הראל בע"מ חברה לביטוח, פסקה 6, 8/11/2007; ת"צ (ירושלים) 45708-06-16 גרינפלד נ' עריית בית שמש, פסקה 18 (14/3/2017)).

...

העדר פיצוי ישיר לחברי הקבוצה סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות עוסק במצבים בהם לא ניתן לפסוק פיצוי כספי לקבוצת הנפגעים, וכך מורה הסעיף: (1) מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות העניין; (2) הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א'; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי ההסדר אינו ראוי, סביר והוגן, ואינו מתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה לאישור הסדר הפשרה על הסף.

השמאי פולט מטעם כלל, העריך בחוות דעתו כי כתוצאה מהשריפה נגרם נזק מוחלט לכל המלאי של התובעת בסך של 4,021,416 ₪ (לאחר הפחתת חריגה בשיעור 4.8% מסכום התביעה שעמד על 4,224,180 ₪ בגין רכיב זה) והסביר כי הוא בקר במפעל מספר פעמים לאחר השריפה בהם ערך ספירות של המלאי שניזוק.

כאמור בפסק הדין קבעתי כי אני מקבל את הערכתו של רומנו לגבי גובה הנזקים לתובעת בגין עלויות שיפורים במושכר אשר ירדו לטימיון בסך של 248,000 ש"ח ועלויות שיפורים במושכר החדש בבית דגן בסך של 115,000 ש"ח. עוד קבעתי בפסק הדין כי טענת הנתבעת 3 להעדר כסוי בטוחי בכל הנוגע לתביעה בגין שיפורים במושכר שנשרף לא נסתרה, ולכן התביעה נגדה בגין רכיב זה נדחית.

...

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: נזק למלאי - 2,021,416 ש"ח נזק למשטחי עץ והוצאות מיון מלאי - 37,500 ש"ח עלויות פינוי והשמדת מלאי - 246,529 ש"ח עלויות שיפורים במושכר שירדו לטימיון - 248,000 ש"ח אובדן רווחים - 125,130 ₪ סך הכל - 2,678,575 ש"ח לסיום, הנתבעות 1-2 ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקי השריפה בסך של 2,678,575 ש"ח. הסכומים בסעיפים א'- ד' בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.14 ועד ליום התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעות 1-2 לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%, אגרת משפט והוצאות שכר טרחת מר רומנו.

התביעה נגד נתבעת 3 נדחית והתובעת תשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 120,000 ₪.

לפי ההסכם, אמורה הייתה התובעת לספק לנתבעת חומר מקצועי שיסייע לנתבעת בתביעה שהתכוונה להגיש כנגד המבטחת שלה לקבלת תגמולי ביטוח בגין ניזקי השריפה.

· בעמ' 9 נזכרת לראשונה השריפה בדו"ח, ונכתב שם: "השריפה אירעה בצדו הצפוני של המפעל וכללה את ערמות הגזם והקומפוסט הבשל וכן צידו הצפוני של המפעל מקיו (כך במקור - ס.מ.) הנפה הסובבת וצפונה כולל את איזור המיון הידני ואיזור מיון הברזל והאל ברזן (כך במקור - ס.מ.) וכן המסועים לכוון מחסניות הדחס ומחסניות הדחס עצמן. כמו כן נזוק טוטלית מתקן הגריסה והופך הקומפוסט. הביילר נשרף ונראה על פניו כי אינו בר תיקון בשל ההתחממות והפיח.

...

ה – סוף דבר מורם מהאמור לעיל, כי התובעת לא הוכיחה שביצעה את חיוביה לפי ההסכם, מלבד הכנת הדו"ח הראשוני (נספח 2 של ת/1).

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

 התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, שישולם תוך שלושים יום מהיום.