את סכום תביעתו הסביר התובע בסך של 3,800 ₪ בגין הפסד דמי שכירות, 4,000 ₪ בגין הפצוי אותו היה עליו לשלם לשוכרת דירתו, סך 1,500 ₪ בגין עלות חוות דעתו של המומחה גנישב, ועוד 17,000 ₪ בגין בגין ביזבוז זמן ועלות תיקון הנזקים שנגרמו לדירה.
גם בעדותו בפני הסביר המומחה גנישב את מסקנתו הסופית באופן דומה, באמרו: "... בגלל שהרטיבות היא בתיקרה ואני הסתכלתי מבחוץ ולא ראיתי שום ממצא שמדבר על חדירת מים בכמות שיכולה לעבור מהחלק החצוני עד לחלק האחורי של המרפסת, אבל בחלק הפנימי ליד החלון יכולה להיות איזושהי אפשרות שמים חודרים בתפר בין תיקרה לבין החלון, המלצתי לעשות שם איטום ופרופיל אלומיניום שסוגר את התפר ולא נותן למים להכנס לאיזור הזה ... וזה בוצע על מנת לשלול את האפשרות שמים ייכנסו מבחוץ. גם אחרי שזה בוצע שלחו לי צילומים שעדיין קיימת שם רטיבות ואני הייתי שם גם היום לפני הדיון ובדקתי למרות שבוצע שפוץ... עשיתי בדיקה עם מכשיר מד לחות שמדבר על כך שעדיין קיימת רטיבות באזורים האלה וגם באזורים פנימיים של התיקרה ואפילו באזורים שלא היו אפילו בפעם ראשונה שהייתי בדירה באיזור מסביב לצנור של מערכת השפכים... אין קשר בין החלון לאזורים הפנימיים. המסקנה היא שכל הרטיבות נובעת מתקלות במערכת האיטום, בריצפה של מרפסת השרות שאותה לא בדקתי כי אי אפשר היה להכנס. כל הממצאים מדברים על כך שהמים יורדים דרך הריצפה לתקרה של הדירה שאני בדקתי וזה בגלל חוסר האיטום. מרפסת השרות זה מקום שלפי התקן חייב להיות עם איטום. מערכת האיטום צריכה להגן על כל האפשרויות של נזילה מצנור, חור חצוני שנכנסים מים מתחת לרצפה של מרפסת השרות, שמים לא יעברו את מערכת האיטום ויישארו במקום כזה. אחרי שהתובע עשה את כל מה שהוא יכול היה לעשות בדירה שלו וזה לא עזר והמצב אף החמיר, אז אין לי שום מסקנה אחרת...". בתשובתו לשאלת הנתבע האם יוכל לשלול מצב שבו מים נוזלים במקום מסוים וסימני חדירתם נראים במקום אחר, השיב המומחה גנישב כי אף אם מקור הנזילה היה בצנור המשותף לבניין, אזי מערכת איטום נכונה במרפסת דירתו צריכה היתה למנוע את חדירת המים לדירת התובע.
בעדותו בפני הסביר המומחה נחום את מסקנתו לפיה מקור נזילות המים הן בקירות החיצונים של הבניין והן בליקויים שנמצאו בקומת הפנטהאוז של הבניין, בפירוט, כדלקמן: "...התייחסתי למרפסת של הנתבעים וראיתי שבאמת ישנה לחות מתחת לריצוף, אז הדבר הראשון שעשיתי זה בדיקת בלונים לסגירת קופסאות ביקורת של המטבח, של מכונת כביסה, והייתי צריך לבדוק אם זה מהצנרת של בעל הדירה שזו צנרת נקוז של אותה דירה או צנרת מים דירתית, לראות שאין פצוץ ואחר כך בודקים את הצנרת שעוברת בין הקומות של שאר הדיירים, צנרת משותפת של הדוודים. ויש עוד צנור שהוא צנור ביוב שעובר בין הקומות לאותו מקום הקרוב לאותה צנרת. מבחינת צנרת הנקוז הכל נמצא תקין. מבחינת צנרת המים מצאתי נזילה קטנה בשעון בקומה התחתונה שקשור למרכזיה, לא בדירה של הנתבעים, בגלל זה השעון הסתובב. מבחינת הדירה, צנרת המים והדלוחין תקין. מה שכן מצאתי, שהצנרת של הדוודים שעולה בין הקומות לאותה מרפסת השייכת לדיירים מעל, כבר חלודה מאוד ויש קורוזיה שהיא לקראת פצוץ, אז חצבתי שם וגיליתי קודם כל שזה התייבש ... עשינו מעקב, כתבתי בדו"ח שלי שיביאו את חב' הפיתוח והם לא הביאו. מצד שני זה כבר יבש עד היום שם. מה שכן ראיתי שכל החלק החצוני של המרפסת וקירות החוץ מקבלים מים מגשם, שחודרים אליהם כי יש סדקים ורווחים בקירות וזה ממצא חשוב שמחייב איטום בקירות החיצוניים מאצלם ועד למעלה. חוץ מזה עליתי לקומה מעל ולא מצאתי בכמה פעמים אפשרות לבדוק אצלם, אז עליתי לקומה הנוספת מעל, יש שם פנטהאוז, יש שם מישהו שעשה חריגת בניה ועשה שינויים בצנרת, מצאתי שהאיטום שם לקוי, הריצוף שם ללא נקז כפול שמנקז מים תחתונים, מצאתי פתחים בקירות שלו ושל המעקות וגם של הדירה שלו וכל אלה משפיעים על אותו תואי מלמעלה עד למטה...". בהתייחסותו אל פיתרון הבעיה, הציע ההנדסאי נחום "לטפל בצנרת שעוברת בין הקומות ולאחר מכן לטפל בקירות החיצוניים" ובנוסף לכך טען כי "יש לחייב את הבחור בקומת הפנטהאוז בתיקון הליקויים...", ציין כי לא הצליח להיכנס לדירת התובע, ויחד עם זה – על בסיס התמונות שהוגשו, הבהיר שלדעתו: "... זה בדיוק במרפסת באותו תואי של הצנרת ביוב ומים שרואים איך המים נכנסים מבחוץ כלפי פנימה ובעצם שני הצדדים ניזוקים מהמים שמגיעים מבחוץ אליהם".
לשמע דברים אלה, אמר המומחה גנישב כי "...מים יכולים להכנס ולא משנה מאיפה. יכול להיות שאת התיקון צריך לעשות ועד הבית אבל זה נוגע רק לאחד ממוקדי הרטיבות. חוץ מזה יש עוד אפשרות שניה שיכולה להיות חדירת מים מחדרי הרחצה שצמודים אל מרפסת השרות ויכולות להיות עוד אפשרויות אבל כל הנזילות האלה צריכות להיעצר עם שכבת האיטום וזה לא משנה מאיפה הרטיבות...", ולכך השיב ההנדסאי נחום כי: "בתקנות כתוב שהמקום היחיד שאוטמים זה חדרי הרחצה והגגות. המקום השלישי זה קירות המעטפת, צריכים ליצור מטריה שתגן על פנים הבית אבל ישנם צנורות שעוברים דרך הדירה. ברגע שיש חדירת מים המים יעברו בין כל הדירות באותו תואי של הצנרת, אי אפשר לאטום את זה וגם לא נוהגים לאטום את זה. במקרה שלהם יש מרפסת סגורה. כל המרפסות סגורות. גם אם הם היו עושים איטום במרפסת הזאת, מה היה קורה? המים היו נכנסים אליהם למרפסת וגולשים אליהם לדירה...".
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים והמומחים מטעמו של כל אחד מהם ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להדחות שכן התובע לא הרים נטל הוכחת תביעתו כנדרש.
...
גם בעדותו בפני הסביר המומחה גנישב את מסקנתו הסופית באופן דומה, באמרו: "... בגלל שהרטיבות היא בתקרה ואני הסתכלתי מבחוץ ולא ראיתי שום ממצא שמדבר על חדירת מים בכמות שיכולה לעבור מהחלק החיצוני עד לחלק האחורי של המרפסת, אבל בחלק הפנימי ליד החלון יכולה להיות איזושהי אפשרות שמים חודרים בתפר בין תקרה לבין החלון, המלצתי לעשות שם איטום ופרופיל אלומיניום שסוגר את התפר ולא נותן למים להיכנס לאזור הזה ... וזה בוצע על מנת לשלול את האפשרות שמים ייכנסו מבחוץ. גם אחרי שזה בוצע שלחו לי צילומים שעדיין קיימת שם רטיבות ואני הייתי שם גם היום לפני הדיון ובדקתי למרות שבוצע שיפוץ... עשיתי בדיקה עם מכשיר מד לחות שמדבר על כך שעדיין קיימת רטיבות באזורים האלה וגם באזורים פנימיים של התקרה ואפילו באזורים שלא היו אפילו בפעם ראשונה שהייתי בדירה באזור מסביב לצינור של מערכת השפכים... אין קשר בין החלון לאזורים הפנימיים. המסקנה היא שכל הרטיבות נובעת מתקלות במערכת האיטום, ברצפה של מרפסת השירות שאותה לא בדקתי כי אי אפשר היה להיכנס. כל הממצאים מדברים על כך שהמים יורדים דרך הרצפה לתקרה של הדירה שאני בדקתי וזה בגלל חוסר האיטום. מרפסת השירות זה מקום שלפי התקן חייב להיות עם איטום. מערכת האיטום צריכה להגן על כל האפשרויות של נזילה מצינור, חור חיצוני שנכנסים מים מתחת לרצפה של מרפסת השירות, שמים לא יעברו את מערכת האיטום ויישארו במקום כזה. אחרי שהתובע עשה את כל מה שהוא יכול היה לעשות בדירה שלו וזה לא עזר והמצב אף החמיר, אז אין לי שום מסקנה אחרת...". בתשובתו לשאלת הנתבע האם יוכל לשלול מצב שבו מים נוזלים במקום מסוים וסימני חדירתם נראים במקום אחר, השיב המומחה גנישב כי אף אם מקור הנזילה היה בצינור המשותף לבניין, אזי מערכת איטום נכונה במרפסת דירתו צריכה היתה למנוע את חדירת המים לדירת התובע.
בעדותו בפני הסביר המומחה נחום את מסקנתו לפיה מקור נזילות המים הן בקירות החיצונים של הבניין והן בליקויים שנמצאו בקומת הפנטהאוז של הבניין, בפירוט, כדלקמן: "...התייחסתי למרפסת של הנתבעים וראיתי שבאמת ישנה לחות מתחת לריצוף, אז הדבר הראשון שעשיתי זה בדיקת בלונים לסגירת קופסאות ביקורת של המטבח, של מכונת כביסה, והייתי צריך לבדוק אם זה מהצנרת של בעל הדירה שזו צנרת ניקוז של אותה דירה או צנרת מים דירתית, לראות שאין פיצוץ ואחר כך בודקים את הצנרת שעוברת בין הקומות של שאר הדיירים, צנרת משותפת של הדוודים. ויש עוד צינור שהוא צינור ביוב שעובר בין הקומות לאותו מקום הקרוב לאותה צנרת. מבחינת צנרת הניקוז הכל נמצא תקין. מבחינת צנרת המים מצאתי נזילה קטנה בשעון בקומה התחתונה שקשור למרכזיה, לא בדירה של הנתבעים, בגלל זה השעון הסתובב. מבחינת הדירה, צנרת המים והדלוחין תקין. מה שכן מצאתי, שהצנרת של הדוודים שעולה בין הקומות לאותה מרפסת השייכת לדיירים מעל, כבר חלודה מאוד ויש קורוזיה שהיא לקראת פיצוץ, אז חצבתי שם וגיליתי קודם כל שזה התייבש ... עשינו מעקב, כתבתי בדו"ח שלי שיביאו את חב' הפיתוח והם לא הביאו. מצד שני זה כבר יבש עד היום שם. מה שכן ראיתי שכל החלק החיצוני של המרפסת וקירות החוץ מקבלים מים מגשם, שחודרים אליהם כי יש סדקים ורווחים בקירות וזה ממצא חשוב שמחייב איטום בקירות החיצוניים מאצלם ועד למעלה. חוץ מזה עליתי לקומה מעל ולא מצאתי בכמה פעמים אפשרות לבדוק אצלם, אז עליתי לקומה הנוספת מעל, יש שם פנטהאוז, יש שם מישהו שעשה חריגת בניה ועשה שינויים בצנרת, מצאתי שהאיטום שם לקוי, הריצוף שם ללא נקז כפול שמנקז מים תחתונים, מצאתי פתחים בקירות שלו ושל המעקות וגם של הדירה שלו וכל אלה משפיעים על אותו תוואי מלמעלה עד למטה...". בהתייחסותו אל פתרון הבעיה, הציע ההנדסאי נחום "לטפל בצנרת שעוברת בין הקומות ולאחר מכן לטפל בקירות החיצוניים" ובנוסף לכך טען כי "יש לחייב את הבחור בקומת הפנטהאוז בתיקון הליקויים...", ציין כי לא הצליח להכנס לדירת התובע, ויחד עם זה – על בסיס התמונות שהוגשו, הבהיר שלדעתו: "... זה בדיוק במרפסת באותו תוואי של הצנרת ביוב ומים שרואים איך המים נכנסים מבחוץ כלפי פנימה ובעצם שני הצדדים ניזוקים מהמים שמגיעים מבחוץ אליהם".
לשמע דברים אלה, אמר המומחה גנישב כי "...מים יכולים להיכנס ולא משנה מאיפה. יכול להיות שאת התיקון צריך לעשות ועד הבית אבל זה נוגע רק לאחד ממוקדי הרטיבות. חוץ מזה יש עוד אפשרות שניה שיכולה להיות חדירת מים מחדרי הרחצה שצמודים אל מרפסת השירות ויכולות להיות עוד אפשרויות אבל כל הנזילות האלה צריכות להיעצר עם שכבת האיטום וזה לא משנה מאיפה הרטיבות...", ולכך השיב ההנדסאי נחום כי: "בתקנות כתוב שהמקום היחיד שאוטמים זה חדרי הרחצה והגגות. המקום השלישי זה קירות המעטפת, צריכים ליצור מטריה שתגן על פנים הבית אבל ישנם צינורות שעוברים דרך הדירה. ברגע שיש חדירת מים המים יעברו בין כל הדירות באותו תוואי של הצנרת, אי אפשר לאטום את זה וגם לא נוהגים לאטום את זה. במקרה שלהם יש מרפסת סגורה. כל המרפסות סגורות. גם אם הם היו עושים איטום במרפסת הזאת, מה היה קורה? המים היו נכנסים אליהם למרפסת וגולשים אליהם לדירה...".
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים והמומחים מטעמו של כל אחד מהם ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות שכן התובע לא הרים נטל הוכחת תביעתו כנדרש.
במצב דברים זה, לא היה בידי לקבוע במידה הנדרשת בהליך זה, כי מקור הנזקים הנראים בתמונות שהוגשו מטעם התובע, הוא בדירת הנתבעים ו/או ברשלנותם בטיפול בה, ומשכך החלטתי לדחות את התביעה.
סוף דבר, התביעה נדחית.
