חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין נזקי רכוש בתאונת שרשרת: חבות וזכויות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

כללי: בעלי הדין: בכל זמן הרלוואנטי לתביעה: התובעת הייתה הבעלים של רכב פרטי מסוג ניסן קשקאי מספר רשוי 7765575 (להלן-"הרכב"); הנתבעת 1, חב' ביטוח, ביטחה בביטוח רכוש-מקיף את השמוש ברכב; הנתבעת 2 הנה שותפות אשר הנה הבעלים של מוסך קרסו מוטורס, בו תוקן הרכב לאחר התאונה שתתואר להלן (להלן-"המוסך"); הנתבע 3 הנו שמאי רכב מרשימת השמאים של הנתבעת 1, אותו בחרה התובעת מתוך רשימת שמאי, ואשר בחן את ניזקי הרכב לאחר התאונה; הנתבע 4 הנו הבעלים והנהג של רכב פרטי מסוג טויוטה מס' רשוי 3075570 (להלן- "הטויוטה"); הנתבעת 6, חב' ביטוח, ביטחה בביטוח רכוש-מקיף את השמוש בטויוטה.
טענות הצדדים: טענות התובעת: בכתב התביעה טוענת התובעת כי ביום 10.1.17 בעת שנסעה ממבשרת ציון לירושלים היה הרכב מעורב בתאונת שרשרת: רכב שנסע לפני התובעת עצר, התובעת בלמה והנתבע 3 שנהג בטויוטה פגע ברכב מאחור והדף אותו על הרכב שלפניו.
לעניין אחריות הנתבעת 1 טענה התובעת כי אחריותה נובעת מכוח חבותה על פי פוליסת הביטוח, היא לא שילמה לה את כל תגמולי הביטוח, תוך שהיא פועלת בחוסר תום לב, וכי עליה לשלם לתובעת את מלוא ערך הרכב בתוספת תשלום רבית מיוחדת.
מר עידן לא בדק את הרכב , לא היה נוכח בעת פירוק הרכב ובעת תיקון הרכב, וחוות דעתו נסמכת על תצלומי חוות הדעת והביקורים במוסך של הנתבע 3 עצמו; תביעת התובעת נגדו הוגשה בחוסר תום לב. הנתבעים 4 ו-5 הודו באחריות לתאונה וכי הנתבעת 5 ביטחה את השמוש ברכבו של הנתבע 4, וכי הנתבעת 5 שילמה לנתבעת 1 את הכספים ששילמה הנתבעת 1 בגין התאונה, וכן שילמה לתובעת את הסך 1,000 ₪ בגין נזקים אותם הוכיחה לנתבעת 5.
בכך שהתובעת הסכימה לדחיית התביעה נגד נתבעים אלו, מנעה מעצמה את הזכות לקבל סכומים אלו מנתבעים אלו, ובכך פעלה בנגוד לחובתה להקטנת הנזק.
...
לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את טענת התובעת לעניין הצורך להכריז על הרכב אבדן להלכה.
לאור האמור לעיל, סבור אני שהנתבע 3 לא התרשל בעת קביעת ירידת הערך לרכב.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסך 5,171 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 5.6.18 ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 25,162 ₪, שעילתה ניזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת שרשרת מיום 24.9.19 להלן: "התאונה").
בשאלת החבות באשר לנסיבות התאונה, כך העידה נהגת התובעת (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 10-18): " היה עומס תנועה. הרכב שלפני בלם. אני קלטתי שהוא בלם וגם בלמתי. לא בלמתי בפתאומיות. הסתכלתי במראה וראיתי את הנהג עם המרצדס שמאחורי קלט שגם אני עצרתי והוא עוד לא ניכנס בי. רק אחרי כמה שניות שהייתי בנסיעה הוא ניכנס בי. אחרי זה הוא אמר לי שהרכב שאחריו הדף אותו אלי, כי שאלתי בו איך זה לא נכנסת בי ישר?
זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז-לוד.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במוצגים, בתמונות הרכבים לאחר קרות התאונה, בטפסי הודעות הנהגים, ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, במסגרת הדיון שהתקיים לפני, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, וכן עמדתי על נסיבות התרחשות התאונה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל באופן בו האחריות לתאונה ולתוצאותיה תוטל בחלוקה שווה בין הנתבעים 1-2 ובין הנתבע 3.
ממכלול האמור לעיל, אני קובע כי לא הוכח שהרכב השני בלם בטרם הפגיעה ברכב התובעת וכן לא הוכח שהרכב השלישי הצטרף לתאונה קיימת, כך שבמאזן ההסתברויות עולה כי מדובר במעוולים במשותף החבים ביחד ולחוד בנזקי התובעת, ולהלן נימוקי: באשר לגרסת התובעת וגרסת הנתבע 3 כי הרכב השני בלם ונהדף, אציין כי נהגת התובעת העידה כי גרסה זו מטעמה נאמרה לאור דברי הנתבע 3, העידה כי לא זוכרת כמה מכות הרגישה או שמעה וכן יצוין כי בעניין זה היה תיקון מהגרסה המקורית שנרשמה בטופס ההודעה מטעמה.
תוצאת הדברים היא כי אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים 1-2 והנתבע 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 24,042 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, בנוסף יישאו הנתבעים בשכר עדת התובעת, כפי שנפסק בדיון, בהחזר אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובשכר טרחת עורך דין בסך של 4,219 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

שתי תביעות כספיות בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב בתאונת דרכים ביום 27.01.19.
הראיות שהובאו בפניי בנוגע לחבות בדיון שהתקיים בפניי ביום 07.06.20 נחקרו נהג האוטובוס והנתבע.
ראה בהקשר זה למשל רע"א 2809/18 קסברי נ. רוזן בסעיף 11 לפסק דינו של כב' הש' עמית: "היושבים על מדין בתביעות ניזקי רכוש-רכב, עוסקים במגוון עצום של מצבים של תאונות דרכים. בתוך מיגוון זה, ניתן לשרטט סוגים שונים של מצבים שחוזרים על עצמם בשינויים ובניואנסים כאלה ואחרים. לדוגמה – תאונה בצומת מרומזר כאשר אחד משני הנהגים ניכנס לצומת במופע אור ירוק; תאונה בצומת כאשר צד אחד לא ציית לתמרור "עצור"; תאונה בין רכב נוסע לבין רכב שעמד במקום אסור לחנייה או לא מתאים לעצירה/חנייה; תאונת חזית-גב בין רכב שמתנגש ברכב אחר עקב עצירה של הרכב הראשון (לעיתים תאונת שרשרת), ועוד.
מששירביט לקחה על עצמה את תשלום הנזק ובכך "קנתה את הנזק", לא נותרה למטיילי אלה זכות לתבוע בגין רכיב נזק זה (למעט הישתתפות עצמית, שהיא חלק ששירביט לא לקחה על עצמה) ועל כן התביעה בגין בלאי נדחית.
...
בכל הנוגע להתייקרות הביטוח, אני סבורה כי דין התביעה להידחות שכן עלה ממכתבו של ב"כ מטיילי אלה שצורף לחשבוניות, כי האוטובוס נמכר, על כן אין בסיס לטענה בעניין נזק עקב התייקרות הביטוח.
מששירביט לקחה על עצמה את תשלום הנזק ובכך "קנתה את הנזק", לא נותרה למטיילי אלה זכות לתבוע בגין רכיב נזק זה (למעט השתתפות עצמית, שהיא חלק ששירביט לא לקחה על עצמה) ועל כן התביעה בגין בלאי נדחית.
סוף דבר העולה מן המקובץ כי התביעה של שירביט מתקבלת במלואה ואילו התביעה של מטיילי אלה, מתקבלת בחלקה כשיופחת מהסכום שנתבע מחצית מן הפיצוי בגין השבתת הרכב (סכום של 8,219 ₪), פיצוי בגין התייקרות הביטוח (6,000 ₪), פיצוי בגין הבלאי (4,681 ₪) ופיצוי בגין הוצאות (5,000 ₪).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעת שבוב ותביעה שכנגד בגין ניזקי רכב שנגרמו לרכבי הצדדים, בתאונה שאירעה ביום 12.11.15, בין רכב שבוטח ע"י התובעת לרכב בבעלות הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").
מצב דברים זה מתאפיין, לא פעם בתיקי תאונות רכוש- רכב, וזאת כאשר נידרש בית המשפט להכריע בשאלת האחריות ובפרט תיקי סטית רכב כניסה לצומת ותאונות שרשרת.
לחילופין, טוענת התובעת כי התרחשה תקלת רמזורים, באיזור שהנו באחריות הנתבעת היא הרשות המקומית ומשכך קמה אף חבותה לארוע התאונה ולנזקים בגינו.
כידוע תובע המרים את נטל ההוכחה לקבלת תביעתו לפחות ב-51% זכאי לפצוי.
...
לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות, את חוות דעת הבוחן, את העדויות ואת חקירות עד הנתבעת, מצאתי כי אין מקום לחיוב הנתבעת בנזקי הצדדים שכן דומני כי הנתבעת עמדה בנטל להראות כי התקלה הינה תקלת תקשורת, וכי לא התקיים מופע צולב של אור ירוק בכיוון נסיעתם של שני הנהגים בפני ומכאן שאינה אחראית בגין נזקי התאונה.
למסקנה זו הגעתי מכמה טעמים: 17.1.
סיכומו של דבר התובעים שבפניי לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח כי הנהג השני אחראי לקרות התאונה וכמו כן לא עלה בידם להוכיח כי יש לחייב את העירייה, וכי יש קשר בין התקלה שהופיעה לתאונה ומשכך התביעות נדחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לרכב שהיה מבוטח על ידה, הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשת והבן.
עוד נציין כי זכות התיחלוף מכוח סעיף 62(א) חלה רק על בטוחי השיפוי הקבועים בחוק, קרי, ביטוח רכוש, ביטוח חבות ואחריות, ביטוח תאונה וביטוחי מחלה ונכות מסוג שיפוי להבדיל מכאלה שאינם בטוחי שיפוי ולהבדיל מביטוח חיים.
גישה זו אף עלולה להביא לתסבוכת כאשר מדובר בתאונת שרשרת, מצב שכיח למדי ב"תביעות פח" (כמו במקרה שנידון בבית משפט השלום בעיניין קובלוב).
סעיף 15 לפוליסה התקנית שבתוספת קובע: חריגים לחבות כלפי צד שלישי בשל ניזקי רכוש המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהוא בשל חבות לענין נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב, או לרכוש הנמצא בפיקוחם או בשמירתם של המבוטח או נהג הרכב או אחד מבני ביתם.
...
דין הטענה להידחות.
סוף דבר סוף דבר, סעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח אינו שולל ממבטח הניזוק זכות תחלוף כלפי מבטח המזיק שהוא קרוב משפחה של הניזוק.
אשר על כן, דין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו