לפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 25,162 ₪, שעילתה ניזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת שרשרת מיום 24.9.19 להלן: "התאונה").
בשאלת החבות
באשר לנסיבות התאונה, כך העידה נהגת התובעת (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 10-18):
" היה עומס תנועה. הרכב שלפני בלם. אני קלטתי שהוא בלם וגם בלמתי. לא בלמתי בפתאומיות. הסתכלתי במראה וראיתי את הנהג עם המרצדס שמאחורי קלט שגם אני עצרתי והוא עוד לא ניכנס בי. רק אחרי כמה שניות שהייתי בנסיעה הוא ניכנס בי. אחרי זה הוא אמר לי שהרכב שאחריו הדף אותו אלי, כי שאלתי בו איך זה לא נכנסת בי ישר?
זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז-לוד.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במוצגים, בתמונות הרכבים לאחר קרות התאונה, בטפסי הודעות הנהגים, ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, במסגרת הדיון שהתקיים לפני, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, וכן עמדתי על נסיבות התרחשות התאונה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל באופן בו האחריות לתאונה ולתוצאותיה תוטל בחלוקה שווה בין הנתבעים 1-2 ובין הנתבע 3.
ממכלול האמור לעיל, אני קובע כי לא הוכח שהרכב השני בלם בטרם הפגיעה ברכב התובעת וכן לא הוכח שהרכב השלישי הצטרף לתאונה קיימת, כך שבמאזן ההסתברויות עולה כי מדובר במעוולים במשותף החבים ביחד ולחוד בנזקי התובעת, ולהלן נימוקי:
באשר לגרסת התובעת וגרסת הנתבע 3 כי הרכב השני בלם ונהדף, אציין כי נהגת התובעת העידה כי גרסה זו מטעמה נאמרה לאור דברי הנתבע 3, העידה כי לא זוכרת כמה מכות הרגישה או שמעה וכן יצוין כי בעניין זה היה תיקון מהגרסה המקורית שנרשמה בטופס ההודעה מטעמה.
תוצאת הדברים היא כי אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים 1-2 והנתבע 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 24,042 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, בנוסף יישאו הנתבעים בשכר עדת התובעת, כפי שנפסק בדיון, בהחזר אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובשכר טרחת עורך דין בסך של 4,219 ₪.
