לפני תביעות הדדיות - תביעות שאוחדו - בגין ניזקי פח לרכבים, שנגרמו במהלך תאונת דרכים.
גירסתה של נהגת השברולט הנה כי נסעה בנתיב האמצעי, כאשר לפתע פיתאום נהגת הקיה שהייתה בעצירה מוחלטת בעקבת רכב שהיה לפניה, סטתה, בפתאומיות, והתפרצה אל תוך הנתיב האמצעי שבו נהגה נהגת השברולט, ללא כל איתות ו/או מתן זכות קדימה.
עיון בתמונות הרכבים לאחר התאונה, ובחינת מיקום הפגיעות ברכבם, מלמד שהמדובר בתאונת "חזית אחור", ולא בתאונה שאירעה בשל סטיית אחד הרכבים מנתיב, והתפרצותו מנתיב שמאלי לנתיב האמצעי, שאז מוקד הנזקים לרכב הקיה, אמור היה להיות, בחלק הימני האחורי.
אני מקבלת את עדותו של נהג הקאיה לפיה הסכים לשלם את סכום ההישתתפות העצמית, לא בשל כך שחשב שנהגת הקאיה אשמה בתאונה, אלא כיוון שהדבר התבקש על ידי הבעלים של השברולט, והוא הסכים לכך, על מנת להיות פראקטי.
ניתן היום, ב' שבט תשפ"ב, 04 ינואר 2022, בהיעדר הצדדים.
...
לגבי הנזקים הישנים מקדימה - השמאי ציין בהגינות שאין לו יכולת להבחין בין נזקים ישנים לחדשים (אלא רק במקרים מובהקים בהם יש חלודה על הנזקים הישנים, ראה עדותו בפרו' עמ' 17 שורות 26 – 30), כך שככל ולא נאמר לו על ידי הבעלים של הקיה אודות הנזקים הישנים מקדימה, הוא לא יכול היה לדעת עליהם (ובעניין זה אני דוחה את טענות ב"כ הבעלים של הקיה, לפיהן יש מקום להתעלם ממה שהתגלה לראשונה במהלך דיון ההוכחות והוסתר קודם לכן, ראה הסיכומים בע"פ, פרו' עמ' 29 למעלה).
לא ברור כיצד "תיק פח" שאינו סה"כ גדול, גרר עמו אמוציות כל כך קשות, הקלטות של שיחות, טענות הדדיות למרמה, וכיוצ"ב. דומה כי על מנת לתאר את "האווירה" ששררה בין הצדדים, די להפנות לסיפת התמלול, שם מתומלל הבעלים של השברולט כשהוא פונה לבעלים של הקיה במילים: "אני אתן לך עכשיו איזה נגיחה".
לסיכום
אני מחייבת לפיכך את הבעלים של השברולט וכן את חברת הפניקס, לפצות את הבעלים של הקיה רק בגין הנזקים שנגרמו לרכב הקיה מאחור, בסך של 5,364 ₪.
התביעה שהוגשה על ידי הבעלים של השברולט ועל ידי נהגת השברולט – נדחית.