תביעה בגין נזק ממוצר פגום נגד מוכרת ויבואנית

לפניי תביעה בגין טענה ל" הטעה " , אי התאמה , " טעות ", הפרת חוזה והתנהלות צרכנית המנוגדת לחוק, בנוגע לרכישת קבוצות שיער פאה, של יצרנית הפאות -התובעת נגד היבואנית או ספקית השיער- הנתבעת.

הנתבעת טענה בתחכום כי" לא ניתן לדעת" , אם מדובר בשיער מושא העסקה אולי התובעת החליפה לשיער של ספקים אחרים , וכן הוסיפה כי לא ניתן לדעת מה גרם לתוצאה לנזק –לשיטתה של הנתבעת אין אחריות על מוצר מרגע הרכישה.

עדות הנתבעת שהובאה על ידי נתבע מספר 1 המוכר השכיר בחנות מצד אחד הבהירה כי: לא הייתה הדרכה , לא היה שיח בדבר תנאי ביטול עסקה , שהנו עניין בסיסי בהקשר זה בו אין מוצא לגילוי טיב השיער, הייתה בהילות לסגור עסקה, אין כלים לבחון המוצר בחנות, אין פירוט תנאי בדיקה והחזרה עקב פגם, אין חוזה מפורט ובמסגרתו תנאי ביטול; עדותה של התובעת ואופן הצגתה השיער וההבדלים בין זה שנותר חלק בהתאם למצג , ובין זה שהפך למנופח שאינו חלק, בא לידי ביטוי בהבהרתה אותה קבלתי , שקבוצות השיער המנופח לא ניתנות לבניית פאה בהתאמה לדרישת הלקוחות לשיער חלק, כמו בתצוגה ומטרת הרכישה לא תוגשם.

...

· הנתבעת תשלם לתובעת 778 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין .

· נוסף לאמור , תשלם הנתבעת לאוצר המדינה סכום נוסף של 1,000 ₪ בשל מעורבות משפטנית בהליך הדיון לאוצר המדינה .

· נוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסכום של 800 ₪ במסגרת התביעה הקטנה .

בפניי תביעה לתשלום פיצויים עקב נזקים שנגרמו לתובע לטענתו, עקב פגמים בתעודת האחריות שנמסרה לו במעמד רכישתו של מוצר.

הנתבעת היא חברת ברקום שיווק והפצה בע"מ, יבואנית, משווקת ומפיצה של ציוד ומכשירי חשמל ביתיים, אשר מספקת אחריות על המוצר (להלן: "החברה" או "הנתבעת").

לפי תקנה 13 לתקנות: "עוסק המוכר טובין לצרכן חייב למסור לו תעודת אחריות מאת היצרן במעמד מסירת הטובין וכן לציין על גבי התעודה את פרטיו ואת תאריך הרכישה." לפי תקנה 14(ב) לתקנות: "בתעודת אחריות יפורטו, כמו כן, חיובי היצרן והסייגים לחיוביו על פי פרק ב'." התובע טען כי הנתבעת לא המציאה לו את תעודת האחריות המפרטת את כלל חיוביה והסייגים לחיוביה במועד מסירת הטובין, אך במועד הדיון לא הכחיש כי נימסרה לו תעודת אחריות בחוברת שצורפה למוצר (אשר ממנה היתעלם בכתב התביעה), אך טען כי היא מפרה את תקנות הגנת הצרכן.

...

באשר להפרת תקנה 13 לתקנות: אין בידי לקבל טענה זו. התובע עצמו הודה במועד הדיון בכך שתעודה כלשהי הומצאה לו במעמד מסירת הטובין, בין אם על גב החשבונית ובין אם בתוך חוברת ההפעלה של המוצר.

בכל הנוגע לטענות בדבר אובדן זמן ועוגמת נפש, לא שוכנעתי כי נגרמה לתובע עוגמת נפש המצדיקה פיצויים בשווי הנטען או בכלל, שכן מרבית הטענות שהועלו נדחו, והתובע לא הצביע על אובדן הכנסה או אובדן הזדמנויות אחרות אשר נגרמו לו עקב הפרת תקנה 10(א) לתקנות.

התוצאה הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך 1,000 ₪.

תביעה לפצוי בגין נזקים בסך 603,825 ₪ אשר נגרמו לבית מגורים צמוד קרקע משריפה שפרצה בעקבות כשל בכרטיס הפיקוד במאייד מזגן אותו מכרה הנתבעת לתובעים ונושא את השם "טורנדו", שגרם לשריפה בבית התובעים.

עוד טענה כי גם אם יוכח שהשריפה ארעה כתוצאה מכשל במזגן כי היא איננה האחראית, שכן היא היבואן בלבד, ויש להגיש את התביעה נגד הצד השלישי, שהוא היצרן, וכי היא ביצעה את כל הבדיקות המוטלות עליה באופן מקצועי במיומנות ובזהירות הראויה.

לטענתה הצד השלישי היא החברה היצרנית/ או מזמינת הייצור/ או המתכננת/ או אחראי על הייצור/ או פיקחה על הייצור וכן מכרה ושיווקה/ או סיפקה והפיצה מזגן בלתי תקין ופגום, וכי כתוצאה מרשלנותה אירע המקרה, ואילו לה לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה הן הנסיבות שהביאו לידי הנזק, שכן לצד השלישי הייתה שליטה מלאה עליו לכן גם טענה להיפוך נטל הראיה.

עדותו של מר בזזי מחד גיסא, לגבי אחריות הנתבעת למוצריה, ומאידך גיסא, ניסיונות התנערותו מהחבות בגין הנזק אינן ברורות.

בנוסף, בתצהירו הצהיר כי הנתבעת מתקשרת עם יצרנים נבחרים, ממיטב היצרנים הגדולים והמוכרים בעולם, רוכשת מהם ומייבאת מוצרים מתוצרתם ומכאן כי הנה פועלת מול מספר יצרנים וספקים.

...

סוף דבר: לאור האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה העיקרית: הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 481,544 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (9.8.2017) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות התובעים כמפורט בסעיף 25 לפסק הדין בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עו"ד בגובה 50,000 ₪ מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהודעה לצד שלישי: ההודעה לצד שלישי נדחית.

הנתבעת תשלם לצד השלישי את הסכומים הבאים: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עו"ד בגובה 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת בעיצוב, ייבוא, שיווק וממכר ריהוט.

לאור האמור, התובעת מבקשת מבית המשפט לפסוק לטובתה סך של 11,700 ₪ לפי הפרוט הבא: פיצוי כספי בגין הכסאות הפגומים – 3,000 ₪; החזר בגין הוצאות הובלה ומנופים – 1,170 ₪; הוצאות משפטיות בגין הכנת כתב תביעה זה ומכתב ההתראה – 2,000 ₪.

הנתבעת הציעה לתובעת מספר חלופות: אספקת 8 כסאות חדשים לביתה של התובעת, כאשר הנתבעת תבחר מתוך 16 כיסאות – 8 כיסאות; מינוי שמאי אשר יעריך את הנזק, ובמקרה ובו יקבע כי מדובר במוצר פגום השונה מהכיסאות המוצגים לראווה בחנויות הרשת, הנתבעת תחליף אותם ותשיב לתובעת את חלקה בשכר טירחת השמאי.

הנתבעת אישרה את ההחלפה כנגד תוספת תשלום של 100 ₪ לכל כסא, אך התובעת סירבה להצעה זו. הנתבעת טוענת כי התובעת היתעקשה על ביטול העסקה של העסקה הראשונה, שטרם סופקה במועד אספקת ההזמנה השנייה.

סע' 11 לחוק המכר קובע: "המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על מכלול הראיות שהוצגו לי, אני נוטה לקבל כגרסה אמינה את גרסת התובעת בהיותה אמינה וקוהרנטית ולדחות את גרסת הנתבעת.

לאור האמור, דין התביעה להתקבל ועל כן אני מורה על ביטול העסקה.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין הכיסאות, 800 ₪ בגין הובלות וכן סך של 1,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, וכן סך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט, בתוך 20 יום מיום המצאת פסק דין זה. לאחר תשלום מלוא הסכום, יעמדו 8 הכיסאות במצבם הנוכחי לרשות הנתבעת וזאת תוך 30 יום מיום התשלום לתובעת.

הנתבעת 1 (להלן: הספק או נגב) היא יבואן ומשווקת של אריחים, אשר לטענת המוכר ממנה רכש את האריחים שסיפק לתובע.

המוכר, אשר הגיש כתבי טענותיו בטרם קבלת ייצוג משפטי וללא מסמכים תומכים, התגונן בהכחשה כללית של הטענות בתביעה ובטענה כי במידה ויש פגם באריח, האחריות לטיב המוצר היא של הספק.

עוד מפנה לשהוי החמור בהגשת התביעה אשר גרם לנזק ראייתי, ונטען כי לספק נודע על הטענות רק עם הגשת התביעה, והתובע לא פעל בהתאם לחובתו בחוק המכר להודיע על אי התאמה מיד לאחר קבלת הממכר או גילוי הפגם.

יוער כי תצהיר התובע נערך לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אולם התובע לא ביקש לתקן תביעתו לאור ממצאיו, ולכן תביעתו לא כוללת את הטענה כי הוצג לו כי נמכר לו אריח גרניט פורצלן ובפועל נמכר אריח קרמי.

אין כל בסיס לטענות כנגדו בסיכומי התובע ולא מצאתי כי מדובר במקרה בו קיימת סיבה בולטת לעין לסטות מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

...

סוף דבר התובע רכש מהנתבעת 2 אריחים, אולם לא הוכח כי אריחים אלו נרכשו מהנתבעת 1.

על כן, התביעה נדחית.

ההודעה לצד שלישי נדחית, מאחר וההודעה לא גרמה לטרחה מרובה, מעבר להגנת הנתבעת 1 ממילא, תישא שולחת ההודעה בהוצאות הצד השלישי ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.