תביעה בגין נזק למקרר שנגרם בפירוק אריזה

רקע כללי ועובדתי: התובע הגיש תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר במחלת ריאות (COPD) ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.

השאלות שהופנו למומחה היו כדלקמן: האם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לחשיפתו לחומרים בין במסגרת מחלת מיקצוע ובין במסגרת מקרוטראומה? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין החשיפה לחומרים מסוכנים לליקוי ממנו הוא סובל? ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב על השאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי הליקוי של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

אומנם אין שום מידע אודות רמות החשיפה ומשום שבכל אופן תפקידו של התובע היה תוכנתן ואיש תיחזוקה של בית אריזה לפרחים ועיקר עבודתו של התובע כללה הטמעת עמדות מגדל בבתי המגדלים, בבתי אריזה ובשטחי גידול פרחים, יש להניח שחשיפתו הייתה יחסית נמוכה.

האם נכון שמשמעו של משפט זה הוא כי קיימת הוכחה שחשיפה תעסוקתית בחקלאות גורמת להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית השונה מאסטמה או מחלות נשימתיות דמויות אסטמה? האם הנך מסכים, בהמשך לשאלות דלעיל, כפי שאף ציינת בחוות דעתך כי חומרים אליהם נחשף התובע בייחוד Dichlorovos ידועים כגורמים למחלת ריאות חסימתית (עמוד 5 שורה 3-6 בחוות דעתך)? האם נכון כי דיוויפאן (dichlorvos) הנו זרחן אורגאני המכיל 100% חומר פעיל ורעילותו גבוהה מאוד? ככל שתשובתך לשאלה יא' חיובית – תכשיר זה הושם במקררים בהם אוחסנו הפרחים, למשך שעות מספר, כשכניסת עובדים למקררים נעשתה ללא כל הנחייה לפיה יש לדאוג לאיוורור מלא של המקררים לפי כניסתם.

יש לזכור שהתובע סבל מאסטמה עוד לפני תחילת עבודתו ובמקביל המשיך גם לעשן, וגם יש לזכור שהוא לא חקלאי ורק היה מבקר וניכנס למקומות בהם היה נחשף לחומרים אלו לפרקי זמן קצרים.

...

בנסיבות אלו, הטענה כי לא ברור על איזה בסיס המומחה הרפואי קבע בסבירות 50/20 קשר סיבתי וכי חוות דעתו מבוססת על הערכות והתרשמות, ראויה להידחות.

טענות הנתבע כי מומחה הריאות לא פרט את הסיכון המשויך לכל אחד מגורמי הסיכון אצל התובע, או כי הספרות ממנה מצטט המומחה אינה רלוונטית, או כי הוא לא ציין מה הניסיון הספציפי שלו ובכמה מקרים כאלה נתקל – נדחות.

משחוות דעת מומחה הריאות מנומקות ומפורטות, גם לא מצאנו טעם שמצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף, הגם שבעניין זה לפי הנחיות הנשיאה, נתון לבית הדין שיקול דעת רחב יותר, וכפי שקובעת הנחיה מספר 17 : "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך". בענייננו, אנו סבורים לאחר עיון בחוות דעת מומחה הריאות וטענות הצדדים, כי לא מתקיים צורך מסוג זה. לפיכך, נוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות דעת המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ומשמדובר בשאלה שהיא בשיקול דעת רפואי, לא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק להתערב במסקנות מומחה הריאות.

סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל, מצאנו לאמץ את מסקנת מומחה הריאות ולקבוע כי הליקוי ממנו סובל התובע בריאות (מחלת COPD) יוכר כ'פגיעה בעבודה'.

התובענה השלישית היא בגין ארוע מיוחד בעבודה שגרם (פגימה בתחום הנפשי).

תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו [עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.2007)], אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין אשר יניב].

בהקשר זה התובע תיאר שהיה עליו לבצע תוכנית שיווקית, להזמין את המוצרים מהספקים, לקבוע היכן יוצבו "הגונדולות" בסניף וכן לדאוג להקמתן, לדאוג לפינוי פריטים שאינם במבצע והצבת הפריטים במבצע בסטנדים, פירוק מדפים, הרמה והורדה של סחורה, קידוד מחירים, הצבת במות לתצוגה וכן פקוח על הסדרנים עד השלמת המשימה.

אני בסניף שלי לפחות בנווה אביבים, זה סניף של אנשים יוקרתיים שדורשים שירות, לא יכולתי לפספס, אם הוא מבקש ממני להביא דברים מהמקרר הייתי מביא לו, גם מלפפונים.

איך זה התבצע? היית במעדנייה כל היום? אני בקופה הראשית במקרה הטוב, פיתאום יש קריאה להגיע דחוף למעדניה ואז אני מטפל בלקוחות, שקילה, אריזה, בילבולי מוח.

...

למסקנה זו הגענו גם לאור התיאור שבתצהיר התובע, כפי שהובא לעיל וגם מתשובות התובע בחקירתו הנגדית.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי ביום 7.11.12 אירע אירוע מיוחד או חריג בעבודתו של התובע, אך הוכח קיומו של לחץ מתמשך בעבודה, שאינו מוכר על פי הפסיקה כמצדיק מינוי מומחה / יועץ רפואי בתחום הנפשי.

סוף דבר - התובענות נדחות.

התובעת טוענת לקיומו של פגם מוסתר מהותי במושכר, עובש ורטיבות, שבגינו ביקשה לבטל את ההסכם ולפצות אותה בגין ההוצאות והנזקים שנגרמה לה בשל כך. על כן ביקשה לחייב את הנתבעים להשיב לה את דמי השכירות ששילמה עבור חודש אחד, כן נזקים והוצאות נילוות בסכום מיצטבר של 15,000 ₪ (כולל החזר דמי שכירות).

לא שוכנעתי כי התובעת לא הייתה מעוניינת מלכתחילה להכנס לדירה שכן, כאמור אחרת לא הייתה משקיעה שעות רבות בעבודות ניקיון, ריסוס ובעיקר פירוק והובלה של כל הציוד של דירתה כדי לעבור לדירה לרבות הזמנת מקרר שיתאים לדירת הנתבע.

לא שוכנעתי כי היה צורך לחטא את הציוד ואת הרהיטים של התובעת בקיטור בשל העובש, ועל כן התביעה בעיניין זה נדחית.

התובעת דרשה גם החזר בגין ציוד אריזה בסך 200 ₪ אולם רכיב זה לא הוכח ולא מצאתי לקבלו, בנפרד מהוצאות ההובלה.

...

כמו כן לא שוכנעתי כי היה אדיש לגמרי לפניותיה והיה מוכן להגיע לדירה ולנסות לתקן חלק מהליקויים כאמור, לצד התביעה העיקרית הוגשה התביעה שכנגד במסגרתה ביקש הנתבע לחייב את התובעת בהוצאות ארנונה בחודש אוגוסט בסך 562 ₪ דמי וועד בסך 250 ₪, צריכת חשמל עד ל-12.8.20 בסך 250 ₪, הוצאות מכתב תגובה של עורך דין מטעמו בסך 500 ₪ ופיצוי בגין הפרת חוזה השכירות עבור 3 חודשי שכירות בסכום מצטבר של 11,100 ₪ לפי חישוב של 3,700 ₪ לחודש.

התוצאה אני מקבל באופן חלקי את התביעה העיקרית ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 3,700 ₪ - דמי שכירות של חודש אוגוסט.

התביעה שכנגד נדחית.

לפניי תביעה קטנה על סך 8,700 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובעים בעקבות הובלת תכולת דירתם מנהריה לזכרון יעקב על ידי הנתבע.

בנוסף נטען, כי על אף שסוכם כי יבוצע פירוק של הארונות, הנתבע לא שלח נגר יום קודם לכן.

בשעה 2:30 לפנות בוקר מצאו עצמם התובעים עם רבים מהרהיטים הכבדים כולל המקרר והפסנתר בחצר הבית, כאשר הנתבע מתכוון לנטוש את המקום, ודרש תשלום, אחרת יעזוב עם הציוד.

בנסיבות אלה, כאשר הנתבע התבקש לתת הצעת מחיר מסודרת לאחר שיעריך את תכולת הדירה, וכי ימים ספורים לפני ביצוע ההובלה ביקש התובע מהנתבע להעביר לו הצעת מחיר, ומאחר שמההתכתבות (ת/1) עולה, כי התובעים היו מודעים לכך שעליהם לסכם את המחיר במועד מאוחר להתכתביות, איני סבורה, כי יש מקום להתבסס על הצעת המחיר שניתנה באמצעות מיסרון בחודש מאי 2015 והצעת המחיר המחייבת, לאורה תבחן התביעה, הנה הצעת המחיר אשר נחתמה על ידי התובעת בבוקר יום ההובלה (לגביה טען הנתבע, כי השאיר עותק מוקדם יותר ליד דלת דירתם של התובעים, יחד עם קרטונים לאריזה).

...

6.2 לענין הפיצוי בגין התשלום עבור ההובלה הנוספת: מאחר שמשאיתו של הנתבע התמלאה, נדרש הנתבע להזמין הובלה נוספת, והתובע נשא בעלות זו. כאמור, מעדותם של הצדדים עולה, כי היה בפועל ציוד עודף מעבר למה שסוכם, אלא שהמחלוקת הינה בנוגע לשיעור הקרטונים העודף, ומשכך אני סבורה שבדין חויבו התובעים בתשלום עבור הובלה נוספת מעבר למה שסוכם עימם.

לסיכום - בשים לב לכל האמור בסעיף זה, אני דוחה את טענות התובעים לפיצוי בגין ההובלה הנוספת והקרטונים הנוספים.

טענות התובעים לפיצוי בגין הוצאה עתידית להובלת הפסנתר: איני מקבלת את הדרישה לפיצוי עתידי הן מאחר שהתובעים לא נשאו בנזק זה בפועל, ועל כן הם אינם יכולים לטעון לו; הן מאחר שהיתה בידי התובעים ההזדמנות להעלות את הפסנתר לקומה האמצעית באמצעות הנתבע ועובדו אשר התייצבו ביום שלמחרת ההובלה, אולם התובע בחר לסלק את הנתבע מביתו; והן מאחר שלא הובאה כל ראיה לסכום הנתבע בהקשר זה. טענות התובעים לפיצוי בגין נזקים פיזיים ואבדן שעות רבות ויקרות על ניקוי רהיטים מדבק: לכתב התביעה צורפו תמונות של רהיטים שנפגעו וכן הוצגה בפניי בדיון תמונה של סימון של דבק על גבי הפסנתר.

לבסוף, לענין דרישתם של התובעים לפיצוי בגין עגמת נפש - לא זו בלבד שמדובר בטענה שנטענה ללא פירוט וללא כל ביסוס; אלא שלאחר ששמעתי את העדויות, איני סבורה שהאחריות לאירוע המורכב והמתסכל בגינו הוגשה התביעה, והתארכות ההובלה לשני ימי עבודה מוטלת על כתפי הנתבע, ודי בכך כדי לדחות את הדרישה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש של התובעים.

סוף דבר: לאור כל האמור אני קובעת, כי הנתבע ישלם לתובעים סך כולל של 850 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 יום שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק דין זה ועד לתשלום המלא בפועל.

טענות הצדדים: לטענת התובעת כאמור בכתב תביעתה, ביום 16/5/19 רכשה מהנתבע שירותי הובלת דירה כולל פירוק והרכבת רהיטים תמורת תשלום בסך של 3,000 ₪.

לדבריה, יום ההובלה הפך ל"יום סיוט" בשל נזקים כבדים שנגרמו לתובעת כתוצאה מההובלה הרשלנית של הנתבע, כדלקמן: מקרר מידגם שארפ שאמור היה להמכר בסך 2,500 ₪ ניזוק, ובשל כך לא היה ניתן למוכרו.

בנוגע לנזק למכונת הכביסה - הנתבע טוען שככל ונגרם נזק, הוא נגרם בשל התעקשותה של התובעת להכניס את המכונה לפתח הצר של חדר השרות, למרות שהנתבע הסב את תשומת לבה לבעייתיות בדרישתה אך היא עמדה על כך. בכל הנוגע לשברים בכלי המטבח, לטענת הנתבע, התובעת בחרה בחברה שתארוז את הכלים וחברה זו היא האחראית לנזק ככל שניגרם בשל העמסה מופרזת של כלים בקרטונים ובשל אריזת הכלים בניירות אריזה דקים.

כמו כן בנוגע לגיל התנור טוענת התובעת בכתב התביעה שהוגש ב 11/7/21 שמדובר בתנור חדש, ואילו בדיון שהתקיים היום ציינה שגילו 3 שנים, יוצא איפוא שאין מדובר בתנור חדש, ועל כן הנזק לזכוכית אינו כה משמעותי מבחינה כספית כפי שטוענת התובעת, ואני מעריכו בסך של 900 ₪.

...

בנוגע לטענה בדבר משקופים שרוטים - התובעת לא הוכיחה רכיב זה. בהתייחס לטענה לפיה שתי מיטות זוגיות מתכווננות שמחירן 14,500 ואשר היו אמורות להימכר לגב' מירב פרץ בסך של 5,500 ₪ ניזוקו קשות, וגב' פרץ סירבה לקבלן - אני מקבל את גרסת הנתבע בעניין זה. התובעת לא הוכיחה שעסקת המכר טורפדה בשל נזק שגרם הנתבע בהובלת המיטות ע"י הנתבע.

אינני מקבל עמדה זו שלא גובתה בצילום ארגז שעולה על גדותיו או נייר דק מדי, ועל כן אני מחייב את הנתבע בסך של 400 ₪ בגין רכיב זה. בכל הנוגע לרכיב עוגמת הנפש אני פוסק סך של 700 ₪.

יחד עם זאת אינני מקבל את בקשתה לקבל פיצוי בסך של 5,000 ₪ בעניין זה. סוף דבר: לאור האמור לעיל, הנתבע אמור לשלם לתובעת סך של 2,950 ₪ וכן החזר הוצאות אגרת בית משפט בסך 200 ₪, ובסה"כ 3,150 ₪, אולם לאור זאת שיש לקזז מסכום זה סך של 700 ₪, על הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,450 ₪.