תביעה בגין נזק למכשיר סלולרי במהלך תיקון

תביעה לפצוי בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובעת עקב היתקשרות עם הנתבעת.

ביום 27.11.16 מסרה התובעת את מכשיר הסלולאר שלה לתיקון, לאחר שזה היתקלקל למרות שהובטח לתובעת, לטענתה, כי מדובר במכשיר טוב.

טענות הצדדים טענות התובעת לטענת התובעת, במהלך הסכם ההיתקשרות, הציגה לה נציגת הנתבעת מכשיר סלולארי איכותי, נוח להפעלה וחבילת שירותים זולה בסך 200 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירי הצדדים על נספחיהם, שמעתי את העדים ואת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלו, הרי שדין תביעת התובע להידחות, וזאת ללא קשר לשאלה אם הייתה המצאה כדין אם לאו".

סיכומם של דברים דין התביעה להידחות.

בקשת האישור וטענות הצדדים בתמצית עניינה של בקשת האישור בטענת המבקש לפיה, בעת תיקון מכשירי סלולארי וטבלטים (להלן: "מכשירים") במסגרת ביטוח מקיף או שירות תיקונים של המשיבה, היא אינה אוטמת את המכשירים עם סיום התיקון מפני חדירת מים ואבק, וזאת בהתאם לתקן בנלאומי ובהתאם לתקן ישראלי מספר 60529 העוסק בהגנה על מעטפת מכשירים אלקטרוניים, ואינה מחזירה את המכשירים למצבם כפי שהיו בכל הקשור לאיטום, טרם התיקון, וכתוצאה מכך המכשירים נפגמים, ונגרם נזק לחברי הקבוצה שמבוקש לייצגם.

המבקש ובא כוחו מוותרים באופן מלא וסופי על כל טענה ו/או תביעה הנכללת בבקשת האישור ובכתב התביעה נגד המשיבה ומתחייבים שלא להגיש ולא להיות מעורבים בעתיד, במישרין או בעקיפין, בכל תובענה, ייצוגית או אישית, נגד המשיבה בטענה זהה או דומה לטענות שעלו בבקשת האישור ובתובענה בהליך זה. לא לייצג אחר או אחרים בהליך נגד המשיבה בטענה זהה או דומה לטענה בהליך זה, ולא למסור מידע או לשתף פעולה עם צד שלישי כלשהוא בעיניין נשוא ההליך בתיק זה. לאור העבודה שהושקעה על ידי המבקש ובא כוחו בהגשת הבקשה ובניהול ההידברות עם המשיבה, וכן לנוכח התחייבויות המשיבה לשפר את יידוע הלקוחות בעיניין איטום המכשיר לאחר תיקון במסגרת שירות תיקונים כאמור לעיל, מוסכם על הצדדים להמליץ לבית המשפט לפסוק למבקש גמול בסך 30,000 ש"ח וכן שכר טירחה לב"כ המבקש בסך 70,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וזאת תוך 30 יום ממועד אישור ההסדר.

...

אישור בקשת ההסתלקות מצאתי כי בנסיבות העניין כמפורט לעיל, יש לקבל את בקשת ההסתלקות, וכי מדובר בפתרון מידתי והולם להליך לאור סיכויי הצלחת התובענה והשיפור המסוים שהושג ביידוע הלקוחות, לפיכך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה נמחקת, ותביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, בקשת אישור נמחקת ותביעתו האישית של המבקש נדחית.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה ובו הודתה בארוע התאונה אשר לשיטתה ארע כאשר התובעת רכב מסוג מאזדה מ.ר. 67-146-68 נהוג בידי הנתבעת 1 (להלן:" הרכב הפוגע" ) היתנגש בחזית חנותו של התובע, אולם הכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובע וכן טענה כי בעת התאונה היה רכבה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת 2.

לאור זאת, התובע אינו זכאי לכל פיצוי בגין נזקים שנגרמו למקרקעין וכל המחובר אליהם זאת למעט הנזק לתכולה בדמות תיקון מכשיר אייפון-5, שניגרם לו עפ"י חוות דעת השמאי בסך של 250 ש"ח. התובע אף לא צירף קבלות (להבדיל מחשבוניות-מס), המעידות כי אכן נשא בפועל בתשלום הנזקים לחנות עצמה.

בנסיבות אלו, דין התביעה להדחות על הסף מחמת העידר יריבות בין התובע ובין הנתבע וזאת למעט סך של 250 ש"ח בגין נזק למכשיר סלולארי של התובע, שהוא בגדר "תכולה" (להבדיל מנזק למקרקעין ולמחוברים אליו- אשר התובע אינו זכאי לו), אשר לא נסתר על ידי הנתבעת.

...

בנסיבות אלו, דין התביעה להידחות על הסף מחמת העדר יריבות בין התובע ובין הנתבע וזאת למעט סך של 250 ש"ח בגין נזק למכשיר סלולרי של התובע, שהוא בגדר "תכולה" (להבדיל מנזק למקרקעין ולמחוברים אליו- אשר התובע אינו זכאי לו), אשר לא נסתר על ידי הנתבעת.

לאור זאת, אף לו הייתה התביעה מתקבלת, דבר שלא קרה במקרה שלפני, הרי שדין ההודעה לצד שלישי היה להידחות כאמור.

לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית ההודעה לצד שלישי וחיובה של הנתבעת 1 בהוצאות צד ג' ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,087 ש"ח. הסכומים ישולמו על ידי הנתבעת לצד ג' בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לעניין הטענות בדבר אחריות המשיבות לאופן שבו התופעה מתוקנת - תיקון זול בתקופת האחריות ותיקון יקר מחוץ לתקופת האחריות, טוענת סאני כי היא מתקנת את התקלות השונות במכשירים הסלולאריים מתוצרתה של סאמסונג, בהתאם להנחיות שהיא מקבלת מסמסונג, שהיא היצרן והיא אחראית כלפי לקוחותיה לטיב מוצריה.

תובענה ייצוגית אינה דרך יעילה להכריע בתובענה בשל השונות שבין הלוקחות השונים בקבוצה.

סקר השוק- של פרופ' כ"ץ היא מענה ישיר לטענת המשיבות שכן הוא חלק מקוו הטיעון בבקשת האישור שנסמכה על שתי חוות דעת יסודיות המבססות את עילת התביעה שלפיה קיימת מזה שנים רבות תקלת צריבת מסך אפידמית אגב שימוש רגיל במכשירי סאמסונג, הגורמת חיסרון כיס ונזקים לחברי הקבוצה.

גם תצהירי בעלי מעבדות הסלולאר הוגשו כמענה ישיר לטענות המשיבות שכן מצהירים אלה, למעט אחד, פנו לב"כ המבקשים לאחר הגשת בקשת האישור והם הודפים את טענות המשיבות על העדר הוכחה של המבקשים על הקף התקלה, בעיניין רכישת המכשירים על-ידי המבקש, על כמות המכשירים שנמכרים כהוכחה לכך שהתקלה אינה קיימת, לכך שגם מכשירים של חברות אחרות סובלים מאותה תקלה, לכך שהתקלה שולית ושלבעלי מכשיר מעבר לשלוש שנים לא נגרם נזק.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת המחיקה בתשובה ובתגובה לה, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים בעל-פה בהרחבה, מסקנתי היא כי יש ממש בבקשה.

מסקנה זו עולה מהחומר שצורף לתגובה לתשובות עצמו, מהתגובה לתשובות לבקשת האישור, ואף מטיעון המבקשים כנגד בקשת המשיבות למחוק את כתב התגובה לתשובות כמפורט לעיל.

מצאתי כי לאור כל האמור לעיל, המאסה העצומה של החומרים שצורפו לתגובה לתשובות, אשר על פי טיבה ואופיה היה על המבקשים לצרפה לבקשת האישור מלכתחילה, משמדובר בתוספת עובדתית נרחבת ומקצה שיפורים לראיות שצורפו לבקשת האישור, שתכליתה נסיון להוכיח את מה שעל המבקשים להוכיח מלכתחילה, אין מנוס ממחיקת התגובה לתשובות המשיבות בשלמותה.

הטכנאי תיאר את מצבו הפיזי של המכשיר סלולארי בעת קבלתו, כמכשיר אשר ספג מכות ובו סדקים/שברים שריטות ושפשופים (ראה תעודת תיקון נספח 3 לכתב ההגנה).

בנוסף לאמור, מצאתי לציין, כי אפילו היה בידי התובעת חוות דעת המפריכה את קביעת הנתבעת ביחס לסיבה בעטיה נגרם הנזק, ראוי היה, לטעמי, כי תפעל התובעת לצימצום הנזק ולתיקון המכשיר הסלולארי בעלות שהתבקשה או בעלות נמוכה יותר אצל מעבדת תיקונים אחרת, או אז תתבע השבת עלות התיקון וההצאות שנגרמו לה. ואולם, במצב דברים שבו התובעת בוחרת שלא לתקן את המכשיר ולאחר מכן אף לתבוע שוויו המלא של מכשיר מיתקדם ביותר שיש לחברה להציע היום, אף שהמכשיר היה בשימושה זמן לא מבוטל, נראה בעיניי כי דרישתה אינה צודקת ואינה נכונה.

ואולם, מצאתי להעיר כי אכן יש צדק בטענת ב"כ צד ג' שלפיה אין מקום לפסיקת רכיב זה (אפילו נמצא שהנתבעת לא עמדה בנטל להצדיק את דרישתה לתשלום עבור התיקון) וזאת לנוכח הוראת סעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן אשר לפיו: "לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תיקשורת אלקטרונית...".(ההדגשה שלי- מ.פ.) בעניינינו, התובעת לא טענה וממילא לא הוכח שפנתה בכתב ולכן כאמור גם במקרה שבו היתה מתקבלת התביעה בגין הנזק הנטען, לא ניתן היה להשית פיצויים לדוגמה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והראיות המונחות לפניי, מצאתי לקבוע שהנתבעת עמדה בנטל הנדרש במשפט האזרחי להוכיח שהקלקול אכן נגרם כתוצאה מ"שימוש בטובין בניגוד להוראות השימוש".

בנסיבות אלה, ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול האמור לרבות עדות הטכנאי ומשקלה, הנתונים העובדתיים אשר לגביהם אין מחלוקת וכן את הנתון שהתובעת לא הציגה חוות דעת מטעמה ואף לא את המכשיר כראייה, באתי לכלל מסקנה שהחריג הקבוע בסעיף 8(2) לתקנות הגנת הצרכן מתקיים וכי הנתבעת רשאית הייתה לדרוש תשלום בתמורה לתיקון.

ואולם, מצאתי להעיר כי אכן יש צדק בטענת ב"כ צד ג' שלפיה אין מקום לפסיקת רכיב זה (אפילו נמצא שהנתבעת לא עמדה בנטל להצדיק את דרישתה לתשלום עבור התיקון) וזאת לנוכח הוראת סעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן אשר לפיו: "לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית...".(ההדגשה שלי- מ.פ.) בענייננו, התובעת לא טענה וממילא לא הוכח שפנתה בכתב ולכן כאמור גם במקרה שבו היתה מתקבלת התביעה בגין הנזק הנטען, לא ניתן היה להשית פיצויים לדוגמה.

סוף דבר, התביעה נדחית.