תביעה בגין נזילת מים מדלת מכונה תקולה

מחובתה של הנתבעת 3 היה להתריע על הליקויים ואף לדאוג כי יתוקנו בטרם מסירת הדירה לידי התובעים, אלא שנטען כי מאחר והתובעים חתמו על הסכם פנימי ונפרד עם הנתבעת 1 ביום 12/1/15 לתיקון הליקויים, הרי שנותק הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות של הנתבעת 3 לנזק אשר נגרם לתובעים.

באשר למטבח- נמצא כי חסר אביזר בשקע החשמל עבור המדיח ויש להשלימו- 50 ₪, יתר התקלות, כגון אריחים אחדים בחיפוי שמעל השיש עם גוון חריג שאינו תואם את יתר האריחים והעדר סוקל בארון התחתון- תוקנו.

באשר לדלתות הפנים- נמצא כי גובה הידיות הוא בין 104.2 ס"מ ל- 105.5 ס"מ, בעוד הגובה המאקסימאלי המותר הנו 1.01 ס"מ. יש לפרק את הדלתות ולהתאימן מחדש, דלתות חדרי הרחצה לא מתאימות למגע עם מים- עלות תיקון פריט זה היא 8,000 ₪.

בחדר הכביסה נמצא כי יש להשלים הכנה למכונת הכביסה כולל נקודת מים חמים בעלות של 1,600 ₪.

רטיבות ונזילות- חלקן תוקנו, אולם נתגלו סימני רטיבות ביציאה מהסלון לחצר מעל הפנלים ותכולת הרטיבות שנמצאה היא 62% (עפ"י המכשיר עד 55% תקין) ולכן, יש לבצע בדיקה בקיץ עם מכשיר טרמי לגילוי המקור בקיר בעלות של 2,200 ₪.

...

אשר לנתבעת 3, מצאתי כי על אף שהופרה חובת הזהירות של הנתבעת 3 כלפי התובעים, הרי שהתנהלות התובעים עצמם, אשר ערכו הסכם לקבלת הדירה על אף התראות הנתבעת 3, ניתקה את הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות של הנתבעת 3 לבין הנזק אשר נגרם לתובעים ומשכך, יש לדחות את התביעה כנגדה לפיצוי בגין נזקיהם של התובעים.

סוף דבר, אני מקבלת את התביעה כמפורט לעיל ומחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעים 1-2 את הסך המעוגל של 85,300 ש"ח. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות הדעת (8/3/19) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.

לטענת הנתבעים, התובעים התרשלו בכך שלא דיווחו בזמן על נזילות וחדירות מים לדירה ובכך למעשה הגדילו את הנזק של הרטיבות והתפשטות עובש בקירות במספר מקומות ועליהם לשאת בחלק הארי של הנזקים.

הנתבעים השיבו: "זה יכול לחכות לשבוע הבא? אנחנו לא בסביבה". והתובעת השיבה: "בטח אין לחץ רק רציתי שתדעו. תמשיכו להנות". לאחר מכן ביקשו הנתבעים להגיע בתאריך 25/10/19, מועד שלא הסתדר לתובעים ולפיכך הגיעו בתאריך 4/11/19 ואיש מיקצוע מטעמם הגיע בתאריך 18/11/19.

בתאריך 4/1/20 כותבת התובעת לנתבעים: "אני מבקשת שתמצאו לכם זמן להגיע לראות את הבית ולדבר איתנו ולהבין עם מה אנחנו מתמודדים. זה לא רק קירות עם עובש. יש עובש שיוצא מהריצפה שלא לדבר על ריצפה רטובה. וכל הנזק שניגרם לרהיטים שלנו בעקבות זה. הריח של העובש מורגש. לביא זוחל על הריצפה הוא נהיה רטוב עם ריח. אני מוציאה להם צעצועים הכל עובש. לא הגיוני. אני במרדף בלתי פוסק בלנקות ולכבס. המרצפות שוקעות עקב הרטיבות הרי הכל חול למטה. במשקופים בדלתות התחילה חלודה. יש צורך בטיפול מיידי. מבחינתנו זה כבר הופך להיות מצב בלתי אפשרי". הנתבעים מגיעים בו ביום לדירה.

על מנת לאפשר את סיום השפוץ, הובילו התובעים את מלוא הציוד בדירה למעט מטבח, שני ארונות, ספה ומכונת כביסה ומייבש, לאיחסון למשך תקופת השפוץ.

יודגש, שהצדדים לא תמכו את תביעתם בחוות דעת מומחים, כפי שראוי היה לעשות, ומשכך אין תימוכין לטענות שבמומחיות, כגון טענת הנתבעים בדבר איחור בדווח על הנזילה והאם הדבר גרם לנזק, והטענה לפיה הנתבעים ידעו על מצבה של הדירה בטרם השכירו אותה לתובעים.

לפיכך אני קובעת שלא הוכח שהנתבעים ידעו על בעיות מים בדירה טרם השכרתה, וכי סביר שמדובר ברצף תקלות בצנרת שנבעה מקורוזיה.

...

לפיכך אני קובעת שלא הוכח שהנתבעים ידעו על בעיות מים בדירה טרם השכרתה, וכי סביר שמדובר ברצף תקלות בצנרת שנבעה מקורוזיה.

התובעים טענו עוד לפסיקת סכומי פיצוי בגין רכישת ציוד אריזה, שכפול מפתח וציוד שנעלם במהלך השיפוץ – בהנחה שהתובעים נדרשו להוצאות נלוות סבורני שיש לפסוק בהקשר זה סכום גלובלי של 500 ₪.

סה"כ ישלמו הנתבעים לתובעים 15,211 ₪, כאשר הסכומים שנפסקו בגין הוצאות על פי קבלות יישאו ריבית והצמדה ממועד התשלום על ידי התובעים.

התובעת טענה כי בשתי מכונות הכביסה נתגלו תקלות: באחת ממכונות הכביסה לא מתבצעת פעולת הסחיטה ובשנייה הגומייה שבדלת המכונה הייתה פגומה וכתוצאה מכך נזלו המים אל מחוץ למכונת הכביסה.

לאור הדברים הללו נטען כי הקרע בגומייה הינו תוצאה ישירה של שימוש לקוי של התובעת ועל כן אינו נכלל באחריות היצרן.

בכתב התביעה וגם בדיון עמדה התובעת על כך כי מכונת הכביסה של אמה אינה מבצעת פעולת סחיטה, אך הנתבעים עמדו על כך כי תלונות התובעת התייחסו אך למכונת כביסה אחת מתוך השתיים, ואך ורק בעיניין נזילה, קרי – המכונה שבה נקרעה הגומייה.

...

יוצא אפוא כי היצרן מחויב לתקן קלקול שנגרם בתוך תקופה האחריות אף אם מקורו ברשלנות הצרכן, אולם במקרה זה רשאי הוא לדרוש מצרכן תשלום בעד התיקון ובלבד שהוכיח לפני התיקון שהקלקול אכן נגרם כתוצאה מרשלנות הצרכן.

בהתאם להסכמות הצדדים כי טכנאי יגיע לביתה של התובעת שוב, בתיאום עמה, על מנת לבדוק את התקלה בעניין הסחיטה (בשתי מכונות הכביסה) והסכמתה של התובעת כי תקלה זו תתוקן, אני מורה כי הצדדים יפעלו בהתאם, בתוך 20 יום.

בשים לב לסכום התביעה העולה כדי כמעט כפל מן הסך ששילמו התובעת ואמה בגין הטובין אני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי נגרמו לה נזקים נוספים דוגמת צריכת חשמל מוגברת.

באשר לעוגמת הנפש אני סבורה כי התנהלותה של התובעת בכך שלא שיתפה פעולה עם הצעות הנתבעת וצד ג', הביאה לכך שלא עמדה בחובתה להקטנת נזקיה.

האטובוס נרכש בתמורה של 735,628 בתוספת מע"מ ומיד לאחר מכן התגלתה תקלה במערכת כריות האויר באוטובוס ובמשך שנה וחצי לאחר מכן התגלו נזילות מים, בלמים תקולים, בעיות בסגירת הדלת, תקלות במזגן ועוד ובחלקן היו התקלות מסכנות חיים.

לטענת הנתבעת יש לדחות התביעה ולחייב התובעת בהוצאותיה שכן מרבית התקלות נבעו בשל אחזקה לקויה של האוטובוס, טפול ושימוש לא נכונים ומרביתם אירעו בשל שטיפת מנוע האוטובוס במכונת קיטור המוציאה אדי מים בלחץ גבוה, מה שהזיק לרכיבים חשמליים ואלקטרוניים רבים ולמערכת מחשוב האוטובוס, הבלימה, המסננים וכיוצ"ב. הנתבעת העניקה לתובעת אחריות על האוטובוס ואילו התובעת ויתרה על טענותיה כלפי הנתבעת, לא הקטינה נזקיה ונוהגת בחוסר תום לב רבתי המאיין זכויותיה.

התובעת לא המציאה כל ראיה שהיא כיצד חישבה סכום זה, ועל כן יש לדחות את תביעתה בגין ראש נזק זה. נזק תדמיתי ופגיעה במוניטין: התובעת תובעת מאת הנתבעת את הסך 25,000 בגין נזק תדמיתי ופגיעה במוניטין.

...

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת בגין ראש נזק זה. שכ"ט עו"ד: הנתבעת עתרה לשלם לה את הוצאותיה הריאליות, אך לא המציאה לבית המשפט הסכם שכ"ט או קבלות על הוצאותיה בגין התביעה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבעת.

התובעת תשלם לנתבעת כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

נושא הכשל בחיבור מכונת הכביסה תוקן ע"י הביטוח ולא הומצא לעיוני דוח המאתר לצורך קביעה באשמת מי התקלה, מדובר בהחלטה משפטית.

לאחר ביצוע חגורת הפרדה, ביצוע הגבהות של קופסאות הבקורת ואיטום המרווח בין האמבטיה לקיר, יש לאטום מרווח מתחת למשקוף הדלת, יש לבצע תקוני טיח וצבע במקומות שנפגעו מרטיבות.

עוד טענו, כי עלה שמומחה התובעים, וכך גם הם עצמם, שכחו לציין בכתב תביעה כי במשך תקופה ארוכה, הייתה הצפה בדירה 136 מכיוון ברז מים של מכונת כביסה שהושאר פתוח, מה שגרם להצפה משמעותית מאוד באותה דירה ואף השפיע על דירה 130 (המצויה מתחתיה).

אולם, למעלה מהדרוש, המומחה מטעם ביהמ"ש חזר בעמוד 19 על הסיבה לכך ששלל בחוות דעתו קביעת ירידת ערך "במרבית הדירות בשלב זה או אחר קיימת נזילת מים או מצנור מים או מליקוי איטום, במרבית המקרים בעיית הרטיבות נפתרת ולא נגרמת ירידת ערך אלא ירידת ערך זמנית". לכן, ביהמ"ש דוחה הבקשה לקבוע ירידת ערך .

עוד טענו, שבהיעדר מענה הולם מצד הנתבעות, ומתוך רצון ליפתור את בעיית השוכרים, שכן אלו נקלעו לסכסוך לא להם, ואף איימו לבטל את הסכם השכירות תוך הגשת תביעה בגין נזקיהם (איום שהיתממש לאחר מכן), הם הזמינו ביום 31.10.18 חוות דעת של מהנדס מומחה לצורך איתור הליקויים בדירות 136 ו- 138.

...

אולם, על אף שהעלתה טענה זו בשם התובעים כאן כנתבעים בתביעה קטנה, ביהמ"ש באותו הליך, לא קיבל הטענה שכן בסופו של דבר, על אף שהתובעים כאן הגישו שם תביעה שכנגד, הוא קיבל תביעת השוכר, גם אם באופן חלקי.

" מעיון בעמוד 5 בשורה 24 לפרוטוקול הדיון בתביעה הקטנה (נספח כ"ג) עולה שעד התובעים כאן, גרי, העיד בדיון בתביעה הקטנה כלהלן: "השוכרים הם הגורמים לכך שהיה עובש בדירה, זה נמצא על איילון ואנשים לא פותחים חלונות והבית סגור במיוחד בחודשי הקיץ לא באנו אליו בטענות." למרות האמור לעיל, ועל אף חוסר הנוחות מהטיעון הסותר של גרי בעניין דירה 138, ניתוח הראיות שהובאו בעניין דירה 136, דומה למצב הדברים לגבי דירה 138 ולכן ביהמ"ש קובע כי גם בעניין דירה זו הובאו ראיות המבססות המסקנה כי הדירה סבלה מרטיבות ועובש בעת שיוחאי התגורר בה בתקופת הבדק והאחריות ובשל כך התובעים חויבו בתביעה הקטנה לשלם לו פיצוי, תוך שביהמ"ש מביא בחשבון תרומת השוכר להחמרת המצב.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעות לבצע התיקונים עליהם הורה המומחה בחות הדעת המקורית והמשלימה תוך 60 יום מהיום.