תביעה בגין נזילות בדירת דיור ציבורי

יצוין, כי בשנת 2017, הגיש המבקש תביעה נגד המשיבים במסגרת ת"א 14284-11-17 בגין נזקים שנגרמו לדירתו עקב נזילת מים שמקורה היה בדירת המשיבים.

הצדדים לא חלקו על העובדה כי הנזילה ארעה באיזור הצנור המשותף לכלל דיירי הבניין.

תקנה 5 לתקנות קובעת, כי בית המשפט נידרש לאזן, לפי העניין, בין האנטרס של בעלי הדין ובין האנטרס הצבורי.

...

בע"א 8721/16 אס.פי. מוקד תקשורת בע"מ נ. אלתא מערכות בע"מ (פורסם במאגרים) (להלן: "פרשת אלתא") נקבע, כי "כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, הקובע חיוב כספי, הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה, אלא במקרים חריגים..." עוד נקבע בפרשת אלתא, כי יש להתחשב במצבו הכלכלי של המבקש רק במקרים חריגים ועל המבקש להניח תשתית עובדתית מספקת לעניין נזקים שלטענתו יגרמו עקב מימוש פסק הדין.

בהתאם לאמור לעיל, על אף שפסקי הדין האמורים ניתנו עובר למועד כניסת התקנות לתוקף, הרי ברי, כי עקרונותיהם העומדים בבסיס החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, חלים על התקנות, ועל בית המשפט לבחון שיקולים אלה בבואו להיעתר או לדחות בקשה לעיכוב ביצוע.

כמו כן, עסקינן בחיוב כספי, הוצאות שהושתו על המבקש לטובת המשיבים, כאמור לעיל, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב פסק דין, כשעסקינן בחיוב כספי, אלא במקרים חריגים.

לפניי תביעה קטנה במסגרתה תבעה התובעת את הנתבע בגין ניזקי רטיבות שהופיעו בדירתה עקב נזילה בדירת הנתבע שנמצאת מעל דירתה בסך של 11,493 ₪.

לא זיהיתי מוקד רטיבות שעלול היה להגרם בשל פעולות שעשו הדיירים בקומה 6 בדירת הנתבעים.

הליקויים תוקנו והושלמו על ידי ועד הבית מכיוון שהתיקונים היו בשטחים צבוריים.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בכלל המסמכים שהוגשו לרבות חוות הדעת ובחוות דעת המומחה מטעם בית משפט ועברתי בעיון על התייחסות הצדדים ובעיקר התייחסות התובעת, סבורני וכך אני מוצאת לאמץ את חוות דעתו הסדורה של המומחה מטעם בית משפט ככתבה וכלשונה.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע.

בסה"כ תשלם התובעת לנתבע סך של 3,717 ₪.

בפניי תביעה כספית לתשלום חוב דמי שכירות שהגישה התובעת כנגד הנתבעים, וטענת קזוז ותביעה שכנגד מטעם הנתבעים, במסגרתן עתרו לקזוז דמי השכירות ולפצוי בגין עגמת נפש, ונזקי גוף ורכוש, שנגרמו להם כתוצאה ממצב המושכר וליקויים שונים בו. רקע התובעת והנתבעת שכנגד היא חברה משכנת בדיור הצבורי ומנהלת דירות ציבוריות שבבעלות המדינה (להלן: "עמיגור").

בין הצדדים היתקיימו מספר הליכים משפטיים קודמים: ת"א 1096/09 – תביעה כספית שהגישה עמיגור נגד בן דוד לתשלום דמי שכירות (להלן: "תביעת 2009"); ת"א 8187-03-10 – שם הגישה עמיגור, שנתבעה על ידי בעלת דירה שהתגוררה מתחת לדירת בן דוד בגין ניזקי מים שחדרו מדירתם, הודעת צד ג' כנגד בן דוד (להלן: "תביעת 2010" או "תביעת לריסה"); ת"א 21246-04-10 - תביעה לצוו עשה לתיקון נזילה שהגישה עמיגור כנגד בן דוד (להלן: "צו העשה"); ת"א 26369-03-14 – תביעה כספית נוספת שהגישה עמיגור כנגד בן דוד לתשלום דמי שכירות (להלן: "תביעת 2014").

משכך, מושתקים בן דוד כיום מלהעלות טענות בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממצב הדירה ואי תקונה על ידי עמיגור, לתקופה שעד תביעת 2009, וממילא קיימת שאלה באשר לאפשרות לתבוע בגין שנים אלו, שהן מעבר לתקופת ההתיישנות.

...

כפי שהעידה גב' סוטיל, דמי השכירות נקבעים על ידי משרד הבינוי והשיכון, בין היתר, לפי מצב כלכלי ולפיכך דינה של טענה זו להידחות (ראו בהקשר זה: אפריאט נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בירושלים (פורסם בנבו, 11.11.07)).

תביעת עמיגור נגד הנתבע נדחית.

התביעה שכנגד שהגיש הנתבע נגד עמיגור נדחית.

הנתבעת הנה חברה העוסקת בנדל''ן וקבלנות ביניין למגזר הפרטי והציבורי.

התובעת טענה כי זמן קצר לאחר מסירת הרכוש המשותף התגלו ליקויים רבים בבית המשותף, ובין היתר, ליקויים בהזרמת המים על ידי המשאבות בבניין, נזילות מים מהדירות העליונות לרכוש המשותף, ליקויי בטיחות וליקויים נוספים אשר פגעו בהנאת הדיירים וביכולתם לעשות שימוש ראוי בבניין ולהנות מהדירות אשר רכשו במיטב כספם.

החזר חיוב בגין הוצאות מים: התובעת הציגה אישור תשלום על סך 20,000 ₪ בגין צריכה מים ביתר בעקבות הנזילה בצנרת וביקשה לחייב את הנתבעת בסכום זה. הנתבעת טענה כי אין לחייבה בגין עלויות הוצאות מים שכן התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה ולא צרפה חשבוניות קודמות / מאוחרות לתקופה שטענה כי חויבה ביתר ובהתאם לא ניתן לערוך השוואה ולבחון אם אכן החיוב היה חריג.

התובעת צרפה לעיון בית המשפט אישור תשלום של 4,000 ₪ עבור תיקון השקיה ושתלים והחלפת צנרת מאת חברת נ.ג. גינון ופיתוח מיום 17.2.2019 (נספח יג לכתב התביעה), קבלה מאת חברת ADA על סך 1,800 ₪ עבור חפירה לאיתור פצוץ מים (שם), חשבונית מאת חברת מאיר ובניו בע"מ על סך 6,435 ₪ כולל מע"מ (שם) עבור איתור נזילה-סך כל הסכומים אשר בגינם הוצגו קבלות עומד על 12,235 ₪.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לפסוק בגין רכיב נזק זה, פיצוי חלקי בלבד.

באשר לטענות התובעת בדבר חיוב בתשלום עבור עוגמת נפש, ולאחר שבחנתי את מהות הליקויים שהוכחו, תקופת התיקון שתידרש, והתנהלות הנתבעת לאורך השנים בעניין אי תיקון הליקויים, כמתואר לעיל, אני פוסקת סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות שוטפות .

סוף דבר: מכלל הנימוקים אשר הובאו לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ופוסקת לתובעת סכום כולל על סך 163,813 ₪ לפי הפירוט הבא: סך של 134,578 ₪ בגין תיקון הליקויים.

לפניי תביעה כספית על סך 65,059 ₪ שהגיש התובע, מר מיכאל ישראלוב, כנגד הנתבעת, חברת עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ. התביעה הוגשה בגין ניזקי רטיבות ועוגמת נפש שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מנזילת מים מדירה הממוקמת מעל דירתו, ומנוהלת על ידי הנתבעת.

משכך סבורה הנתבעת כי יש לדחות על הסף את תביעתו המופרכת והמוגזמת של התובע על כל רכיביה, תוך חיובו בתשלום מלוא הוצאות המשפט ושכר טירחת עו"ד. דיון והכרעה המחלוקת המרכזית בתיק זה נסבה בעיקר סביב השאלה, האם יש להטיל אחריות על הנתבעת לנזקים שנותרו בעקבות הנזילה, ועל הוצאות התובע שהוציא בעקבותיה.

מעבר לאמור, יוער כי כחברה לאומית העוסקת בתחום הדיור הצבורי, נידרשת מהנתבעת רמת זהירות ואחריות גבוהה אף יותר.

...

לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אף שאין לייחס לנתבעת אחריות מלאה לנזקים שנגרמו לתובע, הרי שיש בהתנהלותה רשלנות המקימה עילת תביעה ומזכה את התובע בפיצוי חלקי בלבד.

הנתבעת אמנם פעלה בסופו של דבר לתיקון הנזילה ונזקי הרטיבות בדירת התובע, אולם הדבר נעשה באיחור ניכר, תוך התעלמות מפניותיו החוזרות של התובע במשך תקופה ארוכה.

על כן, בנסיבות העניין התנהלות הנתבעת נבחנת ברף גבוה יותר, שלא עמדה בו. סוף דבר בנסיבות האמורות התביעה מתקבלת בחלקה, הנתבעת תשלם לתובע סך של 18,309 ₪.