מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין מעילה בכספי פרויקט נדל"ן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקליפת אגוז אציין, כי המדובר בתביעה שבמרכזה שני פרויקטים של נדל"ן בדרום הארץ – פרויקט להבים ופרויקט שיטים – שלטענת התובע 1 (להלן התובע) הוא והנתבע 1, עו"ד אפרים אליגולא (להלן: עו"ד אליגולא) פעלו במשותף להשקעה בהם.
בתביעתם עתרו התובעים לפצוי כספי בגין אובדן רווחים פוטנציאליים משני הפרויקטים, שלא היתממשו בגין מעשי ומחדלי הנתבעים.
תקנה 101 לתקנות, שכותרתה "דחיה על הסף", מאפשרת לבית המשפט "בכל עת" כלשון התקנה, לדחות תביעה בשל מעשה בית דין, חוסר סמכות, או כל נימוק אחר שעל-פיו סבור בית המשפט שניתן מלכתחילה לדחות את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
וכמו כן ניתן לסלק על הסף גם חלק מעילות התובענה, ואין הכרח לבחור בין סילוק מלא לבין העדר סילוק.
...
טענת המבקשים שלפיה המסלול המתאים היחיד לבירור טענותיהם של המבקשים הינו מסלול "התביעה הנגזרת" איננה מקובלת עליי.
מכלול שיקולים זה מצדיק את דחיית הבקשה, וכך אני מורה.
התוצאה לאור האמור לעיל, אני מקבל את בקשות הסילוק מספר 2 (דחייה על הסף) ו-3 (מחיקה על הסף), ודוחה את בקשות הסילוק מספר 4 ו-5 (מבחינה זו שאין הן מצדיקות סילוק על הסף – טענות הנתבעים שמורות להן להליך עצמו).

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תמצית נימוקי הבקשה המבקשת היא חברה פרטית העוסקת בנכסים והשקעות אשר היתקשרה עם המשיבים בהסכם השקעה בפרויקט נדל"ן בברוקלין, ניו יורק, שבארה"ב (להלן: "ההסכם" ו"הפרויקט", בהתאמה).
אמנם המבקשת העלתה טענות בדבר "מעילה בכספי החברה המנהלת את הפרויקט" וטענות בדבר אי גילוי והסתרת מידע ואולם, לא מדובר בטענות שנטענו בפומבי או בטענות שיש הצדקה לבירורן בהליך פומבי שיתנהל בבית המשפט.
בהקשר זה, אין לי אלא להפנות לדברי כב' השופט (כתוארו אז) שמגר, בע"א 550/75 מורלי נ' בגון פ"ד ל(2) 309 (1976) : "על-ידי הפעלתה של הסמכות לפי סעיף 5(ג) לחוק (עיכוב הליכים בשל קיום הסכם בוררות - ב.ט ), במקרה כגון זה שבפנינו יש, לכאורה, כדי להרחיב יתר על המידה את הפתח הצר, שניפתח על-ידי הוראת חוק זו וכדי לסכל קיום בוררות מוסכמת בחלק הארי של הסכסוכים מסוג זה; הרי לא אחת נזקקים לבוררות במקרים כגון זה שבפנינו כאשר נחלקות הדיעות בקשר למידת קיומו של הסכם מכר והטענה כי היה מצג שוא ... היא מן הטענות התדירות והשגרתיות המתעוררות במחלוקות הכרוכות בעסקת מכר. אם יקבע כי אין לקיים את הבוררות המוסכמת כל אימת שצד מעלה טענה כי הצד השני הציג במו"מ, עובר לכריתת החוזה, מצג עובדתי שאמיתותו הופרכה לאחר מכן, הרי הורחבו בכך במידה ניכרת המקרים בהם מיתערב בית המשפט לשם שינוי תנאי ההיתקשרות בה נבחרה דרך הבוררות ומגמה זו אינה רצויה לדעתי". כן ראו דברי כב' השופט דנציגר, ברע"א 5036/10 דויטש נ' קליין (10.10.2010): "... בסופו של יום, עיון בכתב התביעה מלמד כי המדובר בסכסוך מסחרי - עסקי, מן הסוג הנפוץ במחוזותינו. לא ייתכן כי כל פעם שתשורבב טענת תרמית או שיטען כי הפרת הסכם לוותה בתרמית, יוכל התובע, הקובע בעצמו את עילות תביעתו להביא לאיון תוקף הסכם הבוררות". טענת המשיבים כי משהועלו נגדם טענות הנוגעות ליושרם האישי וטענות בדבר מעילה בכספי החברה, שאף הובאו לידיעת עו"ד בן נר, ב"כ המשקיעים הנוספים בחברה, הם זכאים שהעניין יבורר בבית המשפט כדי שיוכלו לטהר את שמם, אינה יכולה להוות טעם מיוחד לסטייה מהסכם הבוררות שבין הצדדים.
...
סיכום מהטעמים המפורטים, ראיתי לדחות את הבקשה למינוי בורר.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בתמצית יאמר כי נושא המחלוקת שבגינה הוגשה תביעת המבקש היא טענתו בדבר זכאותו לתשלום שכר טירחה מאת המשיבה, בעבור טיפולו בפרויקט הנדל"ן "שער הים" בנתניה.
עוד טען המבקש כי בפסיקה נקבע כי בנסיבות בהן עורך דין מגיש תביעה בגין הפרת הסכם שכר טירחה בנוגע לפרויקט מקרקעין שטרם נערכו בעיניינו הסכמי מכר, יש לאפשר לו לתבוע סעד הצהרתי.
באשר לשאלה האם נידרש המבקש לשלם אגרה גם בעבור הסעד הנזכר בסעיף 215 לכתב התביעה מטעמו, ציין היועמ"ש כי לשיטתו לצורך הכרעה בשאלה זו ראשית נידרש בית המשפט להכריע האם תביעת המבקש עומדת בתנאי תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי על התובע לעתור למלוא הסעדים הצומחים מעילות תביעתו, ובכלל זה להכריע בבקשתו הנזכרת בסעיף 215 לפיצול סעדי התביעה.
טענות הצדדים בבקשתו טוען המבקש כי יש ליתן רשות ערעור בנסיבות העניין שכן החלטות הרשמת ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מעוררים שאלה בעלת השלכות רוחב החורגת מעניינם של הצדדים והיא: "האם קנויה לבית המשפט קמא סמכות להוצאת 'צוים חוסמים' השוללים זכות חוקית מתובעים להגשת בקשות לפיצול סעדים במועדים הקבועים לפי הדין?". לטענת המבקש, במסגרת סעיף 215 לכתב התביעה לא התבקש על ידו סעד כספי, אלא אך הובעה עמדתו כי בכוונתו להגיש בהמשך ההליך בקשה לפיצול סעדים ולהגיש תביעה כספית במועד מאוחר יותר.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובתשובות לה, אציע לחברותיי כי נעשה שימוש בסמכותנו שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, נדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
עוד יוער כי אף אם מנוסחו של כתב התביעה עצמו לא הייתה ברורה כוונתו של המערער, במסגרת ערעורו על החלטות הרשמת מיום 14.12.2021 ומיום 6.2.2022 בפניי בית המשפט המחוזי, הבהיר המבקש כי בסעיף 215 לא נתבע על ידו סעד במסגרת התובענה הנוכחית, כך שאין הצדקה לחייבו בתשלום אגרה בגין האמור בסעיף זה. מכל מקום, שעה שבמסגרת בקשתו הנוכחית הבהיר המערער, פעם נוספת, כי כוונתו בסעיף 215 לכתב התביעה הינה אך ורק להצהיר על כוונתו להגיש בקשה עתידית לפיצול סעדים, וכי לא נתבע על ידו במסגרת הסעיף האמור כל סעד במסגרת התובענה הנוכחית, ברי כי אין לחייבו באגרת בית משפט ביחס לסעיף זה, כך שדין הערעור להתקבל.
סיכומו של דבר: אילו תשמע דעתי, ייקבע כי דין הערעור להתקבל במובן זה שמובהר כי הסעד הנקוב בסעיף 215 לכתב התביעה אינו סעד הנתבע במסגרת תביעת המבקש הנוכחית, ונזכר בה רק כהערת המבקש כי בכוונתו להגיש בעתיד בקשה לפיצול סעדים בנידון, כך שאין המערער נדרש לשלם בגינו אגרה בהליך דנא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

רקע ועיקר טענות הצדדים בבקשה התובעת, יובלים מחיר למישתכן בע"מ, שעיסוקה בהקמה של פרויקטים בתחום הנדל"ן, הגישה תביעה כספית ע"ס 1,480,000 ₪ שעניינה התקשרותה עם רשות מקרקעי ישראל בהסכמי חכירה להקמת מיתחם מגורים הקרוי "יובלים" בעיר קריית שמונה על מגרשים מס' 501 ו-551.
בגדרי התביעה, עתרה התובעת לחיוב הנתבעות לפצותה או להשיב לה, למצער, מחצית מהעלויות בהן היא נשאה כאמור לצרכי הקמת הקירות הנ"ל, זאת מכוח הסכמי החכירה עם רשות מקרקעי ישראל ולפי כל דין, תוך שהתובעת מונה בתביעה עילות מעילות שונות לחיוב הנידרש, זאת בנוסף לחיובן של הנתבעות בתשלום דמי שימוש בעבור התקופה בה הן הפיקו תועלת מקירות התמך, באופן שהנתבעת 1 תחויב בסך 1,269,555 ₪ והנתבעת 2 תחויב בסך 210,600 ₪, והכל בהתאם לפירוט אשר בסעיף 20 לכתב התביעה (להלן: "התביעה העיקרית").
כן אין במכתב רו"ח היתייחסות לדו"ח ה-BDI המלמד על הקף התביעות הכספיות הנ"ל. חסר זה מצאתי גם בתגובת תובעת ובתצהיר המנכ"ל שלה, אשר בחרו לפסוח על סוגיה מהותית זו בהקשר של הפקדת ערובה ואיתנותה הכלכלית של התובעת לצרכי ההליך הנוכחי.
...
יישום הכללים שנסקרו לעיל על ענייננו שלנו מוביל למסקנה, כי בנסיבות המקרה דנן קיימת הצדקה לחיובה של התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות בגדרה של התביעה העיקרית.
סוף דבר דין הבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות בתביעה העיקרית, להתקבל.
משכך, אני מורה לתובעת בהפקדת ערובה בסך של 80,000 ₪, בערבות בנקאית או במזומן להבטחת הוצאות הנתבעות, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבע 1, ששמש כרואה חשבון שלו, הציע לו להקים חברה לבצוע פרוייקטים בתחום הנדל"ן בה יהיו לתובע 60% מהזכויות ולנתבע 40%.
בכתב ההגנה נטען כי התובע עבד תקופה מסויימת אצל החברה בתור מנהל עבודה שכיר, אך בגד באמון החברה וניצל את קשריו עם ספקי ומזמיני עבודה מהחברה כדי למעול בכספי החברה ולהוציא ממנה כספים במירמה, דבר שהביא לקריסתה ולהפסקת פעילותה.
התנאי השני הנידרש הוא כי התובע יראה לכאורה כי קמה "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות...".(ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מו(3) 570, בעמ' 584; רע"א 8266/11  יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בע"מ, פיסקה 25; רע"א 3656/17 ח'אלד ח'ליל נ. אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע"מ, פיסקה 17) אין מחלוקת בעניינינו כי הנתבע רשום כבעל המניות היחיד של הנתבעת 2 ומורשה החתימה היחיד שלה.
על פי תצהיר הנתבע בעקבות ניסיונות התובע לייחס לחברה חובות אישיים שצבר לספקים, הוא גם אויים ונסחט על ידי עבריינים (ס' 19 לתצהיר).
...
לא די בגירסת התובע ובהקלטה כדי לגבור על גירסת הנתבע והמסקנה המסתברת מרישום הנתבע ברשם החברות כבעל מניות יחיד, כשאין מחלוקת שהינו מורשה חתימה יחיד והוא מי שחתם על חוזים מול קבלנים, ועל העולה מעדותו של התובע עצמו אצל רשויות המס בדבר מעמדו כשכיר בחברה.
התוצאה היא שהתביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט בסך כולל של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו