תביעה בגין מכשיר סלולר בתיקון הגשת תביעה

כך לדוגמא הסכמה של אדם לרכישת שירות תיקונים עבור מכשיר סלולארי או הסכמה לרכישת חבילת גלישה אינו עולה כדי מידע.

כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016): "סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור .לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה" .

...

לעניין המשיבה 3 הבקשה לאישור תימחק וכן נדחית בזאת תביעתו האישית של המבקש 7 כנגד המשיבה 3.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתו האישית של המבקש 7 כנגד המשיבה 3 נדחית.

כללי בפני תביעה על סך 18,000 ש"ח שהגישו התובעים כנגד הוט מובייל בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לפיה הנתבעת הטעיתה את התובעים במימוש שירות של תיקון מכשיר סלולארי תמורת תשלום (להלן: "שירות אחריות") לטלפון שנרכש ממנה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי על בית המשפט לדחות את התביעה כנגדה מאחר והתביעה הוגשה בהיעדר כל בסיס או עילה כנגד הנתבעת, וכן כי התביעה נעדרת פירוט עובדות מהותיות ורלוונטיות הנדרשות להוכחת טענת התובעים.

...

אני סבור שלא הוכח על ידי התובעים, כי הנתבעת הבטיחה להם כי עלות ההשתתפות העצמית תעמוד על סך של 300 ש"ח בלבד.

יתר על כן, הנתבעת הציגה מסמך ממנו עולה כי עלות ההשתתפות העצמית במכשירי פרמיום עומדת על 800 ש"ח ולא על 300 ש"ח. אדגיש, אני סבור שהתובעים לא שכנעו כלל וכלל כי קיבלו הבטחה להפחית את דמי ההשתתפות באופן משמעותי כפי הנטען, ועל כן אני סבור שלא דייקו בגרסתם.

לסיום, יגעתי ולא מצאתי מדוע בתביעה מעין זו, אשר הפוטנציאל שלה עומד על 500 ש"ח לכל היותר, הגישו התובעים תביעה על סך של 18,000 ש"ח. לסיכום, דין התביעה להידחות.

בפניי תביעה כספית ע"ס 9,417 ₪, בה תובעת התובעת בגין נזקים שונים שנגרמו לספה אותה רכשה מהנתבעת.

התובעת דרשה מהנתבעת להשיב לה את מלוא התמורה ששילמה לידיה, ומשסירבה לכך הנתבעת הגישה התובעת את התביעה דנן.

דיון והכרעה בדיון בפניי חזרה התובעת על טענותיה והציגה סרטונים מהמכשיר הסלולארי אודות התיקונים השונים שנעשו בביתה.

באישור בית המשפט, והיות ומדובר בבית משפט לתביעות קטנות בו סדרי הדין גמישים יותר, היתקשר נציג הנתבעת לטכנאי שהיה בבית התובעת ביום 4 ביולי 2019, המופיע במכשיר הטלפון שלו כאיש קשר בשם "בשראת תיקון עור". השיחה היתנהלה על רמקול, כך שהן התובעת, הן נציג הנתבעת והן בית המשפט יכלו להאזין לה ולשאול שאלות, והתובעת אף עשתה כן. הטכנאי מר בשראת (להלן – "מר בשראת") סיפר בשיחה, כי כאשר סיים לבצע את התיקון וכאשר ביקש מהתובעת לחתום על טופס התיקון, הוסיפה התובעת הערה בכתב ידה על הטופס לפיה: "יש פרימה באחד המושבים". מכיון שכבר העביר את הכלים לרכבו ומכיון שהרכב חנה רחוק, הודיע לה מר בשראת כי יתאמו איתה מועד תיקון נוסף לצורך טפול בתפר.

...

אולם, לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי זכותה של התובעת לסרב לביקור חמישי, וסירובה להצעת הנתבעת, כמו גם להצעת בית המשפט כפי שנרשמה בפרוטוקול, אין בו כדי להזקף לחובתה.

זאת, יחד עם התרשמותי מהתנהלותה בדיון בפניי, מביאה אותי למסקנה, כי חוסר שביעות רצונה מאופן הטיפול במשך חמשת השבועות שקדמו לביקור מיום 4 ביולי 2019 גרמה לכך שכעת היא מעוניינת בקבלת פיצוי כספי מלא, על אף שהספה תוקנה ביום 4 ביולי 2019 וכעת היא במצב תקין.

סיכום אשר על כן, אני קובעת שהתובעת לא הוכיחה שהנזק לספה לא תוקן במלואו ע"י הנתבעת.

יוער, כי התביעה מלכתחילה הוגשה ע"ס 13,000 ₪, עבור 13 הודעות, ומאחר שההודעות המשיכו להיתקבל גם לאחר הגשת התביעה, תוקן סכום התביעה במהלך הדיון ובהסכמה, כך שיתייחס ל-15 הודעות נוספות.

מר קליפשטיין סיפר, כי בעקבות התביעה פנה לאנשי שמיר מערכות, אשר הודיעו לו לאחר בדיקה, כי התובע אינו מופיע במאגרי המידע שהתקבלו מהנתבעת, וכי מעולם לא נשלחה הודעה כלשהיא על ידם, מטעם וליוקארד, למספר הטלפון 9202*** הרשום על שמו.

לפיכך, יפים למקרה דבריו של בית המשפט באותו פסק-דין אחרון דלעיל, בזו הלשון (סע' 38-40 לפסק-הדין): "...לאור 'ההרשמה' לאתר הנתבעת, יצר המתקשר (בעל המנוי) הסתמכות אצל הנתבעת, שכן לא קיבלה כל הודעה אחרת – כי הנרשם אצלה הוא 'הנמען'. לנתבעת ולשכמותה בנסיבות העניין, אין דרך לדעת מי המשתמש בפועל ומחזיק פיזית במכשיר הטלפון הסלולרי עצמו, מיום 'ההרשמה' ואילך'... בנסיבות התביעה כאן מי 'שמסר את פרטיו' כאמור בסעיף 30א(ג) [לחוק – צ.ל.]... הינו בעל המנוי הסלולרי..." אמנם, צודק התובע, כי הנתבעת לא הביאה ראיות משובחות, והסתפקה בראיות חלקיות ועקיפות, אלא שבהנתן מכלול הנתונים שבפני, אני סבור שדי בכך.

...

מסקנה ותוצאה לפיכך, דין התביעה להידחות.

לפיכך, ובשים לב גם לעובדה שהתובע קיבל, בסופו של דבר, 28 הודעות לא רצויות בטלפון הנייד שלו, וברקע ההליכים מסוג זה כולם עומד הרצון לעודד נמענים של דברי פרסומת אסורים לעמוד על זכויותיהם, אני סבור שנכון יותר להימנע מחיוב התובע בהוצאות הנתבעת.

נוכח כל האמור לעיל – התביעה נדחית בזה, ללא צו להוצאות.

לפניי תביעה כספית בסך 5,805 ₪ שהוגשה כנגד בעל חנות טלפונים ואביזרים סלולאריים הכוללת מעבדת תיקונים, בגין תיקונים שביצע למכשיר הטלפון הסלולרי של התובע.

טענות הצדדים: התובע טען בכתב התביעה כי ביום 17.6.20 פנה לחנות הנתבע לצורך ביצוע תיקון המסך הקידמי של מכשיר הטלפון הסלולארי.

...

מנגד, בכתב ההגנה הנתבע טען כי דין התביעה סילוק על הסף באשר מדובר בתביעה טורדנית, נעדרת עילה ויריבות, שהוגשה טרם הגשת הנתבע תביעה כנגד התובע בגין הוצאת לשון הרע.

מעבר לצורך, אציין שגם אם הייתי מקבלת את טענות התובע ביחס לאחריות, הרי שדין התביעה היה להידחות בהעדר הוכחת נזק – ראשית, התובע לא תמך בראיות טענותיו לנזקים ממוניים ושאינם ממוניים בסך של 5,000 ₪.

ברם, על אף כל האמור לעיל לאור כך שבסופו של יום שולם בעבור התיקון, אך בפועל לאחר פתיחתו התגלו תקלות פנימיות שלא ניתן היה לאבחן קודם לכן והנתבע עשה כל שלאל יכולתו על מנת לתקנם אך ללא הואיל, הרי שיש לקבל את הצעת הנתבע בהגינותו כפי שהוצעה לתובע, להשיב לתובע את עלות התיקון בהפחתת עלות הרכיבים.

סוף דבר: לפיכך, הנתבע ישיב לתובע סך של 500 ₪.