מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין לשון הרע נגד נושא משרה ציבורית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נפסק כי בעניינים הנוגעים לתפקידו של הועד – כפי שהוגדר בחוק, בהסכם קבוצי או בחוקת ארגון העובדים – לועד מעמד בבית הדין לעבודה והוא אף רשאי לשמש כ"עותר צבורי" במקרים הנוגעים להתנהלות מקום העבודה ושמירת זכויות העובדים.
ביחס לטענה שהועלתה בבקשה הקודמת לפיה לא עומדת לתובעים עילת תביעה נגד שריר נפסק כי "אין די בכך שנספחים אשר צורפו לכתב התביעה (8, 10 ו-12) כוללים אמרות של שריר אשר מהוות לשיטת התובעים לשון הרע ביחס אליהם. על התובעים היה לצטט במפורש את האמרות הפוגעניות, לשיטתם, בגוף כתב התביעה ולטעון ברחל בתך הקטנה כי אמרות אלה מקימות להם עילת תביעה בגין לשון הרע. באופן זה יוכל שריר, במסגרת כתב הגנה, להתייחס באופן ישיר לטענות אלה ולהתגונן מפניהן"..
סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט 1969 קובע כי לבית הדין סמכות ייחודית לידון בתובענה של עובד "נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965". מהסעיף האמור עולה כי לבית הדין סמכות לידון בתביעת עובדים שעילתה לשון הרע כנגד מי שמוגדר נושא משרה אצל המעסיק.
...
דיון והכרעה אשר לטענה להעדר עילה כנגד שריר והירש ולהעדר יריבות הרי שלא מצאנו לקבלה.
אשר לאופן כימות כתב התביעה המתוקן – לטעמנו ניתן להסתפק בכימות שבוצע, לאחר שביחס לכל פרסום הובהר למי הוא מתייחס.
מהטעמים המפורטים לעיל - הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבע טוען כי עסקינן בתביעה טורדנית וקנטרנית שנועדה לסייע לבתה, שבינה ובינו מתנהלים הליכים בעניינים אחרים ובעוד מיתנהל הליך בתביעתו נגד התובעת בעילה של לשון הרע בשל פגיעתה בשמו הטוב ובפרנסתו בפירסום שקרי עליו במסגרת תעמולת הבחירות שלה בבחירות לועד האגודה.
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו; הפירסום, הוא כאמור בסעיף 2 (ב) (1) "אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע". לצד האסור לפירסום לשון הרע, כהגדרתו הרחבה בסעיף 1 לחוק, ועל מנת לאזן בין הזכות להגנה על שמו הטוב של אדם ובין חופש הביטוי, נקבעו הגנות למפרסם.
לפיכך, אני קובעת כי הנתבע אחראי לפירסום לשון הרע בעיניינה של התובעת על שימוש שלא כדין ברכוש המדינה שנעשה בחוסר תום לב. הגנת "אמת דברתי": סעיף 14 לחוק קובע הגנה למי שפירסם לשון הרע מקום בו הפירסום היה דבר אמת: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפירסום ענין צבורי; הגנה זו לא תשלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש." הנטל מוטל על נתבע להוכיח כי היתקיימו היסודות המצטברים של הגנה זו. האחד, אמתות הדברים והאחר - קיומו של עניין צבורי בפירסום.
כמו כן, מקום בו הפירסום הוא בעיניינו של נפגע במעמדו כנושא משרה ציבורית או בתפקיד שלציבור ענין בו, נקבע כי עובדי ציבור "נוטלים על עצמם מעצם מעמדם ותפקידם סיכונים
...
לפיכך, אני קובעת כי הנתבע אחראי לפרסום לשון הרע בעניינה של התובעת על שימוש שלא כדין ברכוש המדינה שנעשה בחוסר תום לב. הגנת "אמת דיברתי": סעיף 14 לחוק קובע הגנה למי שפרסם לשון הרע מקום בו הפרסום היה דבר אמת: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש." הנטל מוטל על נתבע להוכיח כי התקיימו היסודות המצטברים של הגנה זו. האחד, אמיתות הדברים והאחר - קיומו של עניין ציבורי בפרסום.
סיכומו של דבר, נדחית טענתו של הנתבע להגנת "אמת דיברתי" לפרסומים או איזה מהם.
בנוסף, אני מורה לנתבע כעתירת התובעת , לשלוח התנצלות לתובעת עם עותק לרשם האגודות השיתופיות על הפרסום בדבר שימוש ע"י התובעת ברכוש המדינה לצרכיה האישיים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בחזרה לענייננו, בכתב התביעה, הבהיר התובע (בסעיף 17), כי עניינה של עילת התביעה בשל פירסום לשון הרע נגדו, נוגעת לפירסום השיר בלבד, שכאמור וכפי שיפורט להלן, קטעים ממנו פורסמו על ידי אמצעי התיקשורת.
כך בעיניין כהן ובעניין אמצעי התיקשורת, נחה דעתי כי התביעה בעיניינם דינה להדחות, בעיקר, בשל טענות הגנה העומדות להם בנסיבות העניין, ובמיוחד, בגין "הגנת העיתונאות האחראית". דרך הילוכנו תהא כדלקמן: תחילה נעמוד על המסגרת הנורמאטיבית בעיניין לשון הרע, הצריכה לעניין, תוך היתייחסות לערכים המנוגדים החלים בנושא.
כמו כן, נקבע כי הקלת ראש בפגיעה בשמו הטוב של איש הציבור כתוצאה מפירסום לשון הרע נגדו, עלולה שתניא אנשים ראויים למלא תפקידים צבוריים ומשרות ציבוריות (עניין אפל, בעמוד 621).
...
סוף דבר התביעה נגד כהן מתקבלת באופן חלקי.
הנני מחייב את כהן לפצות את התובע, בסך של 150,000 ₪.
התביעה נגד כל הנתבעים האחרים, אמצעי התקשורת, נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי התביעה בגין לשון הרע כנגד הנתבע דינה להדחות מפאת חוסר סמכות עניינית, שכן בין התובע לבין הנתבע לא היתקיימו יחסי עובד מעסיק ומשכך מדובר בסכסוך אזרחי[footnoteRef:117].
עם זאת, למען הסר ספק יובהר, כי בהתאם לסעיף 24 (א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לבית הדין לעבודה סמכות לידון "בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים" (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
סעיפים 14 ו - 15 לחוק איסור לשון הרע קובעים הגנות הפוטרות את המפרסם מאחריות בגין לשון הרע בנסיבות שונות: סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפירסום עניין צבורי; הגנה זו לא תשלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". בהתאם להלכה הפסוקה, "מידת ההוכחה הנדרשת לצורך הוכחת טענת אמת הפירסום, עומדת ביחס מתאים לרצינותו וחריפותו של תוכן הפירסום"[footnoteRef:119].
...
תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין ופיצוי לפי חוק איסור לשון הרע – נדחות.
תביעת הנתבעת לתשלום פיצוי בגין חסרים במלאי בסכום של 326,000 ₪, פיצויים עונשיים והוצאות הורדת הסרטונים והתמלול– נדחות.
התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 4,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסכום של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

פסק דין התובעים הם אב ובנו, האב, תובע 1 מכהן כיו"ר הוועד המקומי של מושב מירון, הנתבע 2 משרת בשב"ס. הגישו תביעה בגין פירסום לשון הרע נגד הנתבעים גם הם אב ושני בניו, האב – נתבע 3 כיהן בעבר כיו"ר ועד הנהלת האגודה השיתופית מירון.
העניין הצבורי הוא התועלת שמפיקה החברה מן הפירסום, כמו דיון צבורי בנושא חברתי, פוליטי שעשוי להביא לשפור החיים החברתיים שהתועלת בפירסומו עולה על הפגיעה בכבודו של הנפגע מהפרסום (גנאים, קרימנצר, שנור דיני לשון הרע הדין המצוי והדין הרצוי , מהדורה שנייה מורחבת, 2019 בעמ' 320-321).
...
בחינה אובייקטיבית של הפרסומים שנעשו מגלה כי מדובר בפרסומים שכולם בבחינת לשון הרע, ואין אני מקבלת את הטענה כי משום שהפרסומים נעשו בתחום היישוב מירון, באזור שכולם מכירים את כולם אנשים לא מייחסים חשיבות או משמעות לפרסום, טענות אלה יפות לעניין חומרת הנזק.
בעניין הפיצוי יש לקחת בחשבון את העובדה כי הפרסומים נעשו כולם בקבוצת ווטסא"פ אחת עם אותם משתתפים, ברצף של זמן סמוך לארוע הבחירות ביישוב, בהם התמודדו הצדדים זה מול זה, כאשר בסופו של דבר התובע 1 נבחר לתפקיד המיוחל, חרף כך שחלק מציבור הבוחרים לכאורה נחשף לפרסומים ולכן הנזק שנגרם לא היה גדול.
התביעה נגד נתבעים 2-3 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו