מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין לשון הרע מצד עובד מסעדה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען שהתובע עשה שימוש שלא בתום לב בזכות השויון ובזכות הגישה לערכאות בכך שסיגל לעצמו "שיטת עבודה" ולפיה הוא עובר במקומות צבוריים, מעסק לעסק, בכוונת מכוון להכשילם על מנת שתקום לו עילת תביעה בגין אפליה.
וכך כתבה הנתבעת "יובהר ויודגש, מר אריאל מעולם לא אמר למר קיס כי הוא מנוע מלהעסיקו מפני שהוא ערבי הואיל והמסעדה כשרה למהדרין ומדובר כאמור בהמצאה פרי מוחו הקודח של מר קיס. זאת ועוד, מוצאו ודתו של מר קיס היו ידועים למרשתנו...." ואף הודיעה שהיא "... שומרת לעצמה את הזכות לתבוע את מר קיס בגין הוצאת לשון הרע כלפיה..." (ההדגשה במקור – ק.כ).
אנו סבורים, שהקלטת השיחה עם מר קקון על ידי התובע או הגשת תביעות נוספות על ידו נגד מעסיקים שונים בגין אפליה אינן יכולות כשלעצמן להצביע על חוסר תום לב מצדו.
אי לכך, משהנתבעת החליטה שלא להעסיק את התובע במסעדה מכיוון שאינו יהודי, אין לה להלין אלא על עצמה ולא מצאנו כי התובע היתנהל בחוסר תום לב כאשר החליט להקליט את השיחה עם מר קקון או שיש לזקוף לחובתו את העובדה שהוא מגיש תביעות כאשר הוא מופלה על ידי בעלי עסקים.
...
לאחר ששקלנו את כלל השיקולים ובהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפנינו הגענו לכלל מסקנה כי הפיצוי לו ראוי התובע עומד על סך של 30,000 ₪.
סוף דבר שוכנענו כי התובע הופלה על ידי הנתבעת מחמת לאום ו/או דת בעת הקבלה לעבודה.
לפיכך אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: 35.1 פיצוי בסכום של 30,000 ₪ בגין נזק לא ממוני שנגרם לו בגין אי קבלתו לעבודה שלא כדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען שהתובע עשה שימוש שלא בתום לב בזכות השויון ובזכות הגישה לערכאות בכך שסיגל לעצמו "שיטת עבודה" ולפיה הוא עובר במקומות צבוריים, מעסק לעסק, בכוונת מכוון להכשילם על מנת שתקום לו עילת תביעה בגין אפליה.
וכך כתבה הנתבעת "יובהר ויודגש, מר אריאל מעולם לא אמר למר קיס כי הוא מנוע מלהעסיקו מפני שהוא ערבי הואיל והמסעדה כשרה למהדרין ומדובר כאמור בהמצאה פרי מוחו הקודח של מר קיס. זאת ועוד, מוצאו ודתו של מר קיס היו ידועים למרשתנו...." ואף הודיעה שהיא "... שומרת לעצמה את הזכות לתבוע את מר קיס בגין הוצאת לשון הרע כלפיה..." (ההדגשה במקור – ק.כ).
אנו סבורים, שהקלטת השיחה עם מר קקון על ידי התובע או הגשת תביעות נוספות על ידו נגד מעסיקים שונים בגין אפליה אינן יכולות כשלעצמן להצביע על חוסר תום לב מצדו.
אי לכך, משהנתבעת החליטה שלא להעסיק את התובע במסעדה מכיוון שאינו יהודי, אין לה להלין אלא על עצמה ולא מצאנו כי התובע היתנהל בחוסר תום לב כאשר החליט להקליט את השיחה עם מר קקון או שיש לזקוף לחובתו את העובדה שהוא מגיש תביעות כאשר הוא מופלה על ידי בעלי עסקים.
...
לאחר ששקלנו את כלל השיקולים ובהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפנינו הגענו לכלל מסקנה כי הפיצוי לו ראוי התובע עומד על סך של 30,000 ₪.
סוף דבר שוכנענו כי התובע הופלה על ידי הנתבעת מחמת לאום ו/או דת בעת הקבלה לעבודה.
לפיכך אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: 35.1 פיצוי בסכום של 30,000 ₪ בגין נזק לא ממוני שנגרם לו בגין אי קבלתו לעבודה שלא כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה בגין לשון הרע, על סך 141,620 ₪.
הפירסום שהנתבע עשה בדף הפייסבוק שלו, הכולל את שם המסעדה, מהוה לשון הרע בהתאם לחוק, שכן יש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבזות אדם בשל מעשים המיוחסים לו, וכן לפגוע בעיסקו כאמור בסעיף 1 לחוק, כמו גם לבזות אדם בשל מוצאו.
זאת, לאור עדותו החוזרת ונשנית של הנתבע, העובדה שלא הובאה כל ראייה לכך שהנתבע פירסם קודם לכן דברים גזעניים, או ראיות על גזענות מצידו.
...
לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכח שהנתבע הוסיף לתוכן הפרסום שהוא עצמו קיבל, כאשר שיתף אותו על דרך צילום מסך ופרסום בדף הפייסבוק שלו.
לאור העדויות שנשמעו לפניי וחומר הראיות, אני מקבלת את גרסת הנתבע לפיה הוא טעה לחשוב, בזמן אמת, כי הוא מפרסם ידיעה חדשותית, ולא חשד שמדובר בפרסום כוזב שמתיימר להיות פרסום הומוריסטי.
לא בלי התלבטות, אני מקבלת את גרסת הנתבע בדבר פרסום אותה הבהרה לאור עדותו ולאור העדויות של העדים מטעמו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה, טענות הצדדים וראיותיהם לפניי תביעה בגין פירסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") בגין 5 פרסומים שנעשו, לפי הטענה.
בנוסף כינה את התובע "בן זונה" והציע לשלוח אותו לחו"ל על מנת להעלים אותו שם. השיחה היתקיימה במסעדת מקסים בעתלית בנוכחות החוקרים הפרטיים, בעל המסעדה וכן מר יצחק בן שושן קבלן מעתלית.
סעיף 1 לחוק מגדיר את המונח לשון הרע כדבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם במשרה ציבורית ואם במשרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל מוצאו או דתו".
...
עוד אבהיר, בטרם דיון לגופו, כי אין בידי לקבל טענה לפיה שלוחו של אדם כמותו בהתאם לחוק השליחות, ומשכך, יש זהות בין השולח (התובע) לשלוח (החוקר) באופן שהאמירות לא עונות על דרישת הפרסום, הואיל ולא יועדו אלא לאזני התובע (באמצעות שליחו).
לסיכום, אין מחלוקת כי הקללות והביטויים בהם השתמש הנתבע הם מכוערים וגסים, עם זאת לא מדובר בפרסום שהופץ ואף לא היה מיועד לפרסום וגרימת ביזוי לתובע.
אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כמו כן, הגיש הנתבע תביעה שכנגד בה טען כי הוגשה נגדו תלונת סרק במישטרה – דבר שמהוה בסיס לתביעת לשון הרע מצידו נגד התובעים.
הגיונו של הכלל הוא להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ולשמור על נהולו התקין של ההליך (רע"א 1441/17 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (פורסם בנבו, 27.3.2017)).
...
הנתבע טוען כי יש לדחות את הבקשה.
במהלך עדות השוטר, הוצגה לו התמונה משוא התביעה וציין כי אחד האנשים המופיעים בתמונה הוא פאיז סויטאת שהיה חשוד בפרשה האמורה, אך בסופו של דבר לא הוגש נגדו כתב אישום.
לשיקול זה יש להוסיף את הגמישות הדיונית שבית המשפט גילה כלפי הנתבע בהליך ובכלל זה תיקון כתב התביעה בשלב מאוחר לצורך הוספת טענה, שאם לא הייתה מתווספת, לא היה נדרש הדיון בבקשה זו. לפיכך, אני מקבל את הבקשה.
אני קובע ישיבת הוכחות לשמיעת עדותו אל איאד בכרי ליום 4.10.2021 שעה 10:30.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו