התביעה, טענות הצדדים וראיותיהם
לפניי תביעה בגין פירסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") בגין 5 פרסומים שנעשו, לפי הטענה.
בנוסף כינה את התובע "בן זונה" והציע לשלוח אותו לחו"ל על מנת להעלים אותו שם. השיחה היתקיימה במסעדת מקסים בעתלית בנוכחות החוקרים הפרטיים, בעל המסעדה וכן מר יצחק בן שושן קבלן מעתלית.
סעיף 1 לחוק מגדיר את המונח לשון הרע כדבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם במשרה ציבורית ואם במשרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל מוצאו או דתו".
...
עוד אבהיר, בטרם דיון לגופו, כי אין בידי לקבל טענה לפיה שלוחו של אדם כמותו בהתאם לחוק השליחות, ומשכך, יש זהות בין השולח (התובע) לשלוח (החוקר) באופן שהאמירות לא עונות על דרישת הפרסום, הואיל ולא יועדו אלא לאזני התובע (באמצעות שליחו).
לסיכום, אין מחלוקת כי הקללות והביטויים בהם השתמש הנתבע הם מכוערים וגסים, עם זאת לא מדובר בפרסום שהופץ ואף לא היה מיועד לפרסום וגרימת ביזוי לתובע.
אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.