בעבר הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה בליקוי השמיעה ממנו סבל כפגיעה בעבודה ובשנת 2006 התקבלה תביעתו זו כאשר וועדה רפואית מסכמת שהיתכנסה בעיניינו, בתאריך 7/6/22 קבעה לו נכות בשיעור של 15% בגין ליקוי השמיעה וזאת החל מתאריך 31/3/22.
וכך נקבע באותו עניין:"לשיטתנו, כאשר עובד תובע להכיר בליקוי בשמיעתו כפגיעה בעבודה, ואין בידו להוכיח את מפלס הרעש במקום עבודתו בתקופה הרלבנטית לתביעתו באופן אובייקטיבי, הן בשל העובדה שהמעביד לא קיים את החובה המוטלת עליו למדוד את רמות הרעש במפעלו, והן כאשר לא מוטלת כלל חובה כזו על המעביד, וכאשר סביר להניח, מחומר הראיות שמונח בפני בית הדין כי אכן העובד נחשף לרעש במקום עבודתו- במקרה כזה, לדעתנו, יש למנות מומחה רפואי, על מנת שיקבע האם הליקוי בשמיעה הוא תוצאה של חשיפה לרעש מזיק בעבודה. זאת בדומה להליך שנהג בבתי הדין לגבי תביעות להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, שהוגשו למוסד טרם כניסת התיקון לתוקף. במצב שבו קביעת המומחה שימונה תהא, כי אין מדובר בליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, הרי שיש לדחות את התביעה. אולם אם יקבע המומחה, על סמך החומר הרפואי שבפניו, כי יש קשר סיבתי רפואי בין חשיפת העובד לרעש במקום עבודתו לבין הליקוי בשמיעתו, ימשיך בית הדין ויבחן האם התמלאו התנאים האחרים המנויים בסעיף 84א'."
גם בעב"ל 25001-02-17 סונגו - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15/11/17), נקבע כי:"ישנם מקומות עבודה בהם לא מבוצעת בדיקת עוצמת רעש או בהם המבוטח עובד בתפקיד כזה שהוא נע ממקום אחד למישנהו במסגרת עבודתו וקשה לאמוד את עוצמת הרעש אליה הוא נחשף. במקרים שכאלה, כאשר על פני הדברים המסכת העובדתית מצביעה על האפשרות הסבירה שהאדם נחשף לרעש מזיק מן הראוי למנות מומחה רפואי ועל סמך חוות דעתו בהתייחס לאודיוגרמות שלפניו ניתן יהיה להגיע למסקנה המשפטית האם אכן האיש נחשף לרעש מזיק במהלך עבודתו".
כאשר בעב"ל 61058-12-16 גנטוס - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (11.04.19) נקבע שאין בפסיקה בעיניין פאנוס כדי לגרוע מחובת התובע לעמוד בהוכחת קיומו של רעש מזיק לצורך הכרה בפגיעתו: "....אחד מתנאי הסף להכרה בפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה בשל רעש מזיק, היא הוכחת תנאי עבודה ברעש מזיק. נטל זה מוטל על התובע ואם לא עלה בידו להרים נטל זה, הרי שדין תביעתו להדחות. אכן, כפי שנקבע בעיניין פאנוס, כאשר בוחנים אם עלה בידי התובע להרים את הנטל, מקום בו אין מדידות רעש, יש לבחון את השאלה בשים לב למכלול הראיות, וכאשר על פני הדברים המסכת העובדתית מצביעה על האפשרות הסבירה שהמבוטח נחשף לרעש מזיק, יישקל מינוי מומחה רפואי.... אולם, אם תובע לא הרים את הנטל הראשוני להוכיח כי נחשף לרעש שאפשר שייחשב כמזיק, אין מקום למנות מומחה רפואי ...".
מהאמור לעיל עולה כי מקום בו בית הדין שוכנע כי המבוטח נחשף לרעש שאפשר שייחשב כמזיק במקום עבודתו, ימונה מומחה רפואי גם מקום בו אין מדידות רעש, אך על המבוטח להרים את נטל ההוכחה הראשוני על מנת שניתן יהיה לקבוע על פי החומר הראיות, כי עבד בסביבה בה קיימת חשיפה לרעש שאפשר שייחשב כמזיק (ראו גם עב"ל (ארצי) 30802-07-21 המוסד לביטוח לאומי - דנינו [פורסם בנבו] (30/8/2)
במקרה שלפנינו קיים דו"ח ניטור שהגיש הנתבע, דו"ח אשר בו כשלעצמו אין כדי להועיל לתובע אך הואיל ועוצמות הרעש בדו"ח זה נמדדו בהתייחס רק למכונה לפריסת הלחם עליה ו/או על שכמותה עבד התובע ובהתעלם מהרעש שהפיקו, בו זמנית, שלושת תנורי האפיה שעמדו בסמוך למקום בו עמד התובע, לטענתו, עת עבד על מכונת פריסת הלחם.
...
כאשר בהקשר לתנורים אלו נציין כי בניגוד לטענת הנתבע לפיה אין לקבל את טענת התובע בנוגע לתנורים הואיל והוא לא התייחס אליהם בהליך האחר אותו הוא מנהל בבית הדין, נציין כי הליקויים המתבררים במסגרת ההליכים האחרים שמנהל התובע בבית הדין הינם בגבו ובכתפיו ומכאן שאין בעובדה שבמסגרת אותם הליכים לא ציין התובע כי הוא עמד עת עבד על מכונת פריסת הלחם, ליד שלושה תנורים מרעישים כדי להוביל למסקנה שהוא לא עמד ועבד ליד תנורים שכאלו כאשר בנקודה זו נדגיש כי עדותו של התובע בעניין זה וכן הסימונים שסימן על גבי הצילום (ת/2) הותירו עלינו רושם מהימן ביותר ושכנעו אותנו שאכן בסמוך למקום בו ביצע את עבודתו על מכונת פורס הלחם נצבו שלושה תנורי אפייה (גדולים/תעשייתיים) מרעישים.
א.י.)
ג. הסרטון שהמציא התובע (אותו סרטון שצילם נכדו), למרות שהוא אינו נטול פגמים במובן זה שאין מחלוקת שהוא לא צולם במאפיה הישנה או החדשה וכן שלא נמדדו בו עוצמות הרעש, ועדיין מצאנו שיש בו, בהתחשב בעדותו המהימנה של התובע גם בעניין זה כדי להוות הרמת נטל ההוכחות הראשוני מבחינת התובע כך שניתן לקבוע כי במאפיה הישנה ובמאפיה החדשה, הוא עבד בחשיפה לרעש שאפשר שייחשב כמזיק, וזאת כדרישת הפסיקה.
לסיכום
לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטענות באת כח התובע וחרף טענות באת כח
הנתבע, הגענו לכלל מסקנה, על יסוד חומר הראיות ועדותו של התובע לפנינו, כי הוא אכן נחשף לרעש במקום עבודתו אשר אפשר שייחשב כמזיק, ולכן החלטנו למנות מומחה רפואי, על מנת שיקבע האם הליקוי בשמיעתו של התובע ובעקבות כך האם הטנטון שעומד בבסיס המחלוקת שבין הצדדים, הם תוצאה של חשיפה לרעש מזיק בעבודה.
