לפיכך, אף אם תביעת התובעים אינה עומדת בתקופות הבדק ו/או האחריות הקבועות בחוק המכר (דירות), הרי שלא נחסמת בפניהם האפשרות להוכיח את טענותיהם על פי עילות אחרות, ואין בשיהוי שחל כדי לשלול מהם לתבוע בגין ליקויי הבניה בדירה.
תקנה 153(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כי: "בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש." בעיניין זה ראו גם ע"א 2617/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600 (30.6.2005).
...
סוף דבר ופסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה
התובעים מבקשים לפסוק להם החזר מלא בגין הוצאותיהם ואגרת בית המשפט.
לדבריהן, התובעים הגישו תביעה על סך 180,000 ש"ח ובסופו של דבר נמצא כי הם זכאים לסכומים נמוכים לאין שיעור.
בנסיבות אלה, כאשר הבאתי בחשבון את סכום התביעה ביחס לסכום שייפסק בסופו של דבר, בהתבסס על חוות דעת מומחה בית המשפט וחקירתו; את התנהלות הצדדים; את מורכבות ההליך והשקעת המשאבים שנדרשה, וכן את היחס בין חוות דעת מומחי שני הצדדים לבין חוות דעת מומחה בית המשפט, אני קובעת כדלקמן:
סך הליקויים שנקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט, בסך של 47,100 ש"ח, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי בשיעור 10% (למעט בגין הרכיב של ביצוע השיפוץ, שבגינם אינם זכאים לפיקוח הנדסי);
סך של 2,800 ש"ח בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי בשיעור 10% בגין הרכיב הנזכר בסעיף 41 לעיל;
סך של 6,000 ש"ח בגין עוגמת נפש;
הנתבעות יישאו בחלק יחסי של האגרה, בסך של 2,500 ש"ח;
בכל הנוגע לעלות חוות דעתו של המומחה בס, הצדדים יישאו בה שווה בשווה;
בכל הנוגע לעלות חוות דעתו של המומחה ברלינר, הצדדים יישאו בה בשיעור של 75%-25% (75% לחובת הנתבעות);
הנתבעות תישאנה בשכר טרחת התובעים בסך של 10,000 ש"ח.
לסכומים שבסעיפים 65.1-65.3 יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן חוות דעת מומחה בית המשפט, ועד למועד התשלום בפועל.