תביעה בגין ליקויי בנייה ותכנון

לפניי תביעה בגין ליקויי בניה ואיחור במסירה, ביחס לדירת מגורי התובעים ברח' לאה 28 חיפה, הידועה כגוש 10763 חלקה 24 תת חלקה 6 (להלן:"הדירה").

לפיכך, אני מקבל את טענת הנתבעת בעיניין זה. לא מקובלת עלי טענת הנתבעת שהעיכוב במסירת הדירה נגרם שלא באשמתה, כדוגמת תשתיות החשמל, שכן הנתבעת הצהירה בהסכם כי בדקה את הקרקע ואת הפרטים הטכניים בנוגע לקרקע, ובלשון החוזה:".. כי ראה ובדק את החלקה, את הבית המשותף ואת הבניין, את מצבם הפיזי והטופוגרפי ו/או התיכנוני ו/או המשפטי ו/או זכויות בעלי הדירות, וכן את טיב הקרקע והפרטים הטכניים בקשר לקרקע". ובהמשך, בסעיף 5.8 להסכם, נוכח הבדיקה כאמור, ויתרה הנתבעת על כל טענה או דרישה נגד בעלי הדירות בנוגע לכך.

...

למקרא חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, לרבות פירוט התיקונים שביצועם נדרש, משך זמן השיפוץ הנדרש, העובדה כי הנתבעת לא פעלה עובר להגשת התביעה,לביצוע תיקונים נדרשים, אני סבור כי הסך של 5,000 ש"ח יבטא נכונה את הפיצוי ההולם בנסיבות העניין.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

תוצאה הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: 14,391 ₪ ( 9,594 1.5 X) פיצוי בגין ליקויי בניה ועלויות תיקון מותאמות.

על פי האמור בה, המבנה לא ניבנה בהתאם לתקן הישראלי 2262 (2006) "בתי קבע מתועשים למגורים בית יחיד או טורי". המומחה עריך את עלות תיקון הליקויים שמצא בדירת התובעים בסך של 69,000 ₪, בתוספת פקוח הנדסי בשיעור של 10% ומע"מ. המומחה לזר הבהיר, כי לצורך בחינת הטענה בדבר ליקוי ביציבות גג הפח המקורי, יש צורך בקבלת אישור המהנדס ארגוב, מתכנן הנתבעת, מלווה בחישובים סטאטיים, המעידים שהגג שניבנה מתאים לעומסים שתוכננו, בשים לב לכך ששיפוע הגג הוקטן בעת הבצוע מ - 13.3% ל - 6%.

סיכום סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים להלן: פיצוי בגין ליקויי בניה בסך של 106,760 ₪.

...

עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו של דבר על ידי המומחה לזר, לרבות אלו שאושרו על ידי כמפורט לעיל, נמוכה בשיעור ניכר מזו שנטענה על ידי התובעים.

סיכום סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים להלן: פיצוי בגין ליקויי בניה בסך של 106,760 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים, באמצעות ב"כ, מחצית מהוצאותיהם בגין אגרות התביעה, מלוא הוצאותיהם בגין חוות דעת המומחה מטעמם, חלקם בשכ"ט המומחה לזר (כנגד קבלות שתוצגנה לב"כ הנתבעת בתוך 7 ימים) וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

נטען כי הקבלן לקח על עצמו את האחריות המלאה לפצוי המשתכנים בגין תביעות מסוג ליקויי בניה ואי התאמות, והחבות מוטלת לפתחו בלבד.

מאחר שבשאלת ההבהרה הוצג למהנדס שנהב ע"י הקבלן, כי תכנית הבצוע שנמסרה לו ע"י העמותה הורתה על גובה נמוך כפי שבוצע – אין לחייב את הקבלן בסכום ליקוי תיכנוני זה. מנגד, אין מקום לחיוב העמותה מהנימוקים שפורטו ומאחר שהסתמכה על התיכנון של אדריכל הפרויקט ולא הוכח כי התרשלה בבחירתו.

...

דיון לעניין מעמדה של העמותה, אני מקבלת את טענתה כי מעמדה ביחס לתובעים אינו מעמד של מוכר על פי חוק המכר, שכן קיימת זהות אינטרסים כלכלית בין העמותה לתובעים ולמשתכנים האחרים בקבוצה, ולא נותרו כל כספים בידי העמותה שנשארו כ"רווח יזמי" בכיסה, כפי שגם אין ניגוד אינטרסים בין הוועד המנהל (במטרה לחסוך בעלויות בניה על חשבון האיכות או המפרט הטכני), שכן כל הכספים שנחסכו עקב השינויים מהמפרט המקורי, נחסכו מכלל המשתכנים ובהם התובעים.

אין בידי לקבל את עמדת התובעים.

התביעה נגד העמותה נדחית ללא צו להוצאות, מאחר שלא יידעה את התובעים עובר להגשת התביעה בדבר החלטות הוועד המנהל לגבי השינויים מהמפרט הטכני המוסכם, בניגוד לחובתה בהסכם המכר, ובכך הטעתה אותם ואת המומחה מטעמם וגרמה להכללת נושאים מיותרים בחוות הדעת ובכתב התביעה.

לפיכך, אף אם תביעת התובעים אינה עומדת בתקופות הבדק ו/או האחריות הקבועות בחוק המכר (דירות), הרי שלא נחסמת בפניהם האפשרות להוכיח את טענותיהם על פי עילות אחרות, ואין בשיהוי שחל כדי לשלול מהם לתבוע בגין ליקויי הבניה בדירה.

תקנה 153(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כי: "בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש." בעיניין זה ראו גם ע"א 2617/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600 (30.6.2005).

...

סוף דבר ופסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה התובעים מבקשים לפסוק להם החזר מלא בגין הוצאותיהם ואגרת בית המשפט.

לדבריהן, התובעים הגישו תביעה על סך 180,000 ש"ח ובסופו של דבר נמצא כי הם זכאים לסכומים נמוכים לאין שיעור.

בנסיבות אלה, כאשר הבאתי בחשבון את סכום התביעה ביחס לסכום שייפסק בסופו של דבר, בהתבסס על חוות דעת מומחה בית המשפט וחקירתו; את התנהלות הצדדים; את מורכבות ההליך והשקעת המשאבים שנדרשה, וכן את היחס בין חוות דעת מומחי שני הצדדים לבין חוות דעת מומחה בית המשפט, אני קובעת כדלקמן: סך הליקויים שנקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט, בסך של 47,100 ש"ח, בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי בשיעור 10% (למעט בגין הרכיב של ביצוע השיפוץ, שבגינם אינם זכאים לפיקוח הנדסי); סך של 2,800 ש"ח בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי בשיעור 10% בגין הרכיב הנזכר בסעיף ‎41 לעיל; סך של 6,000 ש"ח בגין עוגמת נפש; הנתבעות יישאו בחלק יחסי של האגרה, בסך של 2,500 ש"ח; בכל הנוגע לעלות חוות דעתו של המומחה בס, הצדדים יישאו בה שווה בשווה; בכל הנוגע לעלות חוות דעתו של המומחה ברלינר, הצדדים יישאו בה בשיעור של 75%-25% (75% לחובת הנתבעות); הנתבעות תישאנה בשכר טרחת התובעים בסך של 10,000 ש"ח. לסכומים שבסעיפים ‎65.1‎-65.3 יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן חוות דעת מומחה בית המשפט, ועד למועד התשלום בפועל.

התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בדירתם ברחוב האנפה 2 עתלית (להלן "הדירה").

תקן 1555.3 סעיף 3.2 קובע כי "פני הריצפה יהיו אופקיים או משופעים ויתאימו למפלס ולשיפוע שבתכנון. בשטחים שאינם מקורים או בשטחים החשופים לגשם, השיפוע של פני הריצפה המוגמרים יהיה 1% לפחות, כלפי פתחי הנקוז. הסטיות המקסימאליות המותרות מהתכנון והפרשי הגובה בין אריחים סמוכים יהיו כמפורט בתקן הישראלי ת"י 789". משמע, התקן אינו דיכוטומי וניתן לסטות מהמידות המפורטות בו, בהתאם לתקן המסדיר את גודל הסטייה המאקסימאלית (סטיות בבניינים סטיות מותרות בעבודות בנייה).

...

שכ"ט עו"ד יקבע בהתאם לפיצוי שנפסק בסופו של דבר.

סיכום סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 21,003 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך של 5,419 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 3,700 ₪.