תביעה בגין ליקויי בניה שנגרמו על ידי המתכנן

התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בביתם, שניבנה על ידי הנתבעת בשיטת בניה קלה, לפי הסכם שנכרת בין הצדדים במהלך חודש ספטמבר 2023.

השניה - התובעים השתהו שהוי ניכר בהגשת התביעה ולאור המצג, לפיו אין בדעתם לתבוע אותה, לא שמרה הנתבעת על מסמכים והדבר גרם לה נזק ראייתי ממשי.

על פי האמור בה, המבנה לא ניבנה בהתאם לתקן הישראלי 2262 (2006) "בתי קבע מתועשים למגורים בית יחיד או טורי". המומחה עריך את עלות תיקון הליקויים שמצא בדירת התובעים בסך של 69,000 ₪, בתוספת פקוח הנדסי בשיעור של 10% ומע"מ. המומחה לזר הבהיר, כי לצורך בחינת הטענה בדבר ליקוי ביציבות גג הפח המקורי, יש צורך בקבלת אישור המהנדס ארגוב, מתכנן הנתבעת, מלווה בחישובים סטאטיים, המעידים שהגג שניבנה מתאים לעומסים שתוכננו, בשים לב לכך ששיפוע הגג הוקטן בעת הבצוע מ - 13.3% ל - 6%.

...

עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו של דבר על ידי המומחה לזר, לרבות אלו שאושרו על ידי כמפורט לעיל, נמוכה בשיעור ניכר מזו שנטענה על ידי התובעים.

סיכום סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים להלן: פיצוי בגין ליקויי בניה בסך של 106,760 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים, באמצעות ב"כ, מחצית מהוצאותיהם בגין אגרות התביעה, מלוא הוצאותיהם בגין חוות דעת המומחה מטעמם, חלקם בשכ"ט המומחה לזר (כנגד קבלות שתוצגנה לב"כ הנתבעת בתוך 7 ימים) וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

תחילה המדובר בהרחבת חזית אסורה, שכן טענה זו לא נטענה על ידי הנתבעת קודם כן, אם בתביעה המקורית ואם בהליך דנן, ומשכך גם לא נתנה לתובע היזדמנות נאותה להגיב בעיניין זה. כמו כן, לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים, אם בכתבי טענותיהם, אם בחוות הדעת והתצהירים מטעמם, כי בשל הכשל בבטון, בוצעו מספר פעולות לחזוק המבנה, ובניהם גם בניית קיר הבטון הנ"ל (ר' סעיף 13 לחוות דעת בן עזרא, וכן סעיף 2.2 וסעיף 4ח' לחוות אליהו).

במקרה דנן, חיווה מומחה בית המשפט דעתו, כי לא מצא כל פגם ו/או ירידת ערך, שנגרמו למבנה בשל קיר הבטון הנ"ל. המומחה הוסיף בתשובות הבהרה מטעמו, כי הפיתרון שהוצג ובוצע על ידי מתכנן השלד, הנו פיתרון הנדסי תיכנוני ראוי, אשר לא נמצא בו כל מפגע, ולפיכך לא קיימת כל ירידת ערך בגין הבטון הפגום (סעיפים 15,17 לשאלות ותשובות הבהרה).

בחוות דעתו של השמאי סידאי שהנה מצורפת לכתב התביעה ולפיכך מהוה חלק ממנו ישנה גם כן היתייחסות לחוסר ההנאה מנכס אחר מזה שבקש התובע לבנות: הובא בחשבון כי לאור הפגיעה בנכס, בעלי הזכויות בנכס מוצאים את עצמם "תקועים" עם נכס לקוי באופן שאין להקיא ולא ליבלוע שכן מצד אחד מצד אחד, אין אפשרות לתיקון מלא של הנכס ומצד אחר, יכולת המימוש וההנאה ממנו הצטמצמה בעליל.

הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד מאחר שהתביעה הוגשה על ידי התובע על סך 2,500,000 ₪, ומאחר שבסופו של יום, דחיתי את הדרישה של התובע בגין הסעד הנ"ל, ולאור הפער בין סכום התביעה לבין מה שנפסק לבסוף, אני קובעת כי הנתבעת תשיב לתובע מחצית מאגרת הפתיחה.

...

סוף דבר התביעה התקבלה, בחלקה.

אני מורה על השבת אגרה בהודעה לצד שלישי לב"כ הנתבעת בהתאם לתקנות.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שלהלן, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה לידיה: · 15,000 ₪ בגין ירידת ערך לממ"דים בשני הבתים במבנה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאז חוות דעת המומחה ועד התשלום בפועל.

תביעה כספית לפצוי בגין ליקויי בניה ובצוע חלקי של עבודות בניה שהנתבע ביצע עבור התובע בביתו שבכפר סבא.

התשלומים יבוצעו על פי היתקדמות העבודה, בהתאם לאישור המתכנן.

הנתבע אף הפנה לטענת התובע כי ביצע עבודות השלמה בסכום של 255,000 ₪ ולטענתו הליקויים הנטענים נגרמו כתוצאה מעבודות שבוצעו על ידי קבלנים אחרים ולאו דוקא כתוצאה מעבודות שהוא ביצע.

...

כמו כן, אני קובע כי בעבודות שביצע הנתבע, קיימים ליקוים בהיקף כספי של 153,809 ₪.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע 273,656 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 26,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 32,000 ₪ כולל מע"מ. את סכום ההוצאות ושכר הטרחה קבעתי, בין היתר, בהתחשב בהיקף ההליך, בסכום שנפסק ובהוצאות שהוציא התובע עבור חוות הדעת ואגרת בית המשפט.

המומחה ערך חוות דעת מקיפה ומפורטת לגבי הנזקים שנגרמו לתובעים עקב השקיעה נשוא התובענה, בה נקבע כדלקמן: אשר לליקוי בקירות הבית, קבע המומחה כי אין מדובר בעבודה שבוצעה על ידי הנתבעת.

אשר לפיתוח סביב המבנה, קבע המומחה כי הריצוף בחצר הבית בוצע על גבי משטחי בטון שהונחו על ידי הנתבעת, אשר בנתה שבילים מבטון סביב המבנה ברוחב משתנה בין 1.20 מ' ל- 1.60 מ' על גבי מילוי קרקע מהודקת ומצעים.

כמתואר לעיל, כפי שעולה מהודעת הוטסאפ לגבי אופן בניית השבילים, בנגוד לגירסת דנינו בעדות, ברור כי הנתבעת והמהנדס אביעוז מטעמה, הם שהחליטו על אופן בניית השבילים, ורק ביקשו אישור רטרואקטיבי לכך מהתובע ומגאנם המתכנן.

...

סיכומו של דבר כלל הנזק עומד על 79,860 ₪, ובהתאם לראיות שעמדו בפניי, ניתן לייחס כ- 20% ממנו לכשל במערכת הביוב, שאיננו באחריות הנתבעת וכ- 80% להידוק הלקוי בפיתוח החצר, היינו הנזק בגין העבודה הלקויה של הנתבעת והעדר פיקוח של המהנדס גאנם, עומד על 63,888 ₪.

אני מקבל אפוא את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 51,110 ₪, בצירוף שכר טרחה והוצאות משפט בסכום כולל של 11,700 ₪.

עוד אני מורה כי הנתבעת תשיב לתובע שליש מהאגרה ששולמה, וכן את העלות ששילם התובע עבור חוות דעת מומחה בית המשפט (ללא השבה של עלות המומחה מטעם התובע וללא השבה של עלות העדות בבית המשפט של מומחה בית המשפט).

כיצד ניתן לקבוע ולהעריך ליקויי ביצוע, שעה שהמבנה מצוי בשלב בנייה התחלתי בעת עריכת חוות הדעת, בידיעה שמדובר בתחילתה של הבניה, שמאז ועד למועד הוצאת הנוסח האחרון של טיוטת התביעה בשנת 2009 אליו אמורות היו חוות הדעת להיות מצורפות הושלמה, מבלי שחוות הדעת תעודכן בדרך של בחינת הליקויים הקיימים בשנת 2009 ככל שקיימים, עלות ביצוע התיקונים שתוקנו מאז ועד לשנת 2009, ועוד? כך גם לעניין פרק "ליקויים עקב אי התאמות בין הבצוע לתיכנון". כיצד המומחים יכולים לעמוד על קביעתם בשנת 2004 בפרק זה, מבלי לבחון האם התכניות לפיהן בחנו את המבנה, עומדות מלכתחילה בדרישות הדין, וזהות לתוכניות שהוגשו על ידי מהנדס אחר נוסף לועדה המקומית לתיכנון ובניה? (ראה מוצג נ/1) כיצד ניתן לצאת מנקודת הנחה שהמנוח אכן דרש מהמהנדס לתכנן כך שריצפת המבנה תיעשה בגובה מסוים מבלי לאמת זאת אל מול התוכניות שהוגשו לועדה המקומית לתיכנון ובניה, ומבלי לברר עם המהנדס האם קיימות תכניות מעודכנות יותר או שונות?.

בנסיבות אלה, המומחים לא ידעו שהתכניות שהוגשו לועדה המקומית לתיכנון ובניה הוגשו על ידי מהנדס אחר, קרוב משפחתו של המנוח (מתכנני נ/1) (עמוד 16 שורות 15-20 לפרוטוקול דיון מיום 21.2.2023), חתומות על ידי התובעים 2 ו-4, ועל כן לא יכלו לדעת האם הדרישות שהמנוח הציב לכאורה למהנדס, רלוואנטיות או מתיישבות עם התכניות האחרות.

גם אם התובעים היו עוברים את משוכת הוכחת תשלום התמורה לקבלן בהתאם להסכם העבודה, והקשר בין התוכניות שתוכננו על ידי המהנדס ומוצג נ/1, את משוכת הנזק שניגרם להם כתוצאה ממחדלי המהנדס והקבלן, והקשר הסיבתי הנידרש בין הנזק להתרשלותם, ההלכה קובעת כי על התובעים להוכיח כי לו ניתן היה פסק דין לטובתם בתביעה, היו יכולים להפרע מהמהנדס והקבלן.

...

סוף דבר לאור המקובץ, על-בסיס התשתית העובדתית והראייתית שהונחה לפניי, מצאתי לקבל כאמור את טענת התובעים בדבר התרשלות הנתבע בתפקידו כמייצג המנוח, לדחות את התביעה בכל הקשור לנזקים שנבעו מאי הגשת התביעה כנגד המהנדס והקבלן בשנת 2009 או בכלל, ולאשר מתוך תביעתם את החזרי התשלומים ששולמו על ידי המנוח לנתבע בעבור שכר טרחתו בתביעה, ואגרות בית המשפט.

הנני מחייבת את הנתבע בתשלום סך של 30,057 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה שלפניי, ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף הנני מחייבת את הנתבע בתשלום שכר טרחת ב"כ התובעים בסך כולל של 3,517 ₪.