תחילה המדובר בהרחבת חזית אסורה, שכן טענה זו לא נטענה על ידי הנתבעת קודם כן, אם בתביעה המקורית ואם בהליך דנן, ומשכך גם לא נתנה לתובע היזדמנות נאותה להגיב בעיניין זה. כמו כן, לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים, אם בכתבי טענותיהם, אם בחוות הדעת והתצהירים מטעמם, כי בשל הכשל בבטון, בוצעו מספר פעולות לחזוק המבנה, ובניהם גם בניית קיר הבטון הנ"ל (ר' סעיף 13 לחוות דעת בן עזרא, וכן סעיף 2.2 וסעיף 4ח' לחוות אליהו).
במקרה דנן, חיווה מומחה בית המשפט דעתו, כי לא מצא כל פגם ו/או ירידת ערך, שנגרמו למבנה בשל קיר הבטון הנ"ל. המומחה הוסיף בתשובות הבהרה מטעמו, כי הפיתרון שהוצג ובוצע על ידי מתכנן השלד, הנו פיתרון הנדסי תיכנוני ראוי, אשר לא נמצא בו כל מפגע, ולפיכך לא קיימת כל ירידת ערך בגין הבטון הפגום (סעיפים 15,17 לשאלות ותשובות הבהרה).
בחוות דעתו של השמאי סידאי שהנה מצורפת לכתב התביעה ולפיכך מהוה חלק ממנו ישנה גם כן היתייחסות לחוסר ההנאה מנכס אחר מזה שבקש התובע לבנות: הובא בחשבון כי לאור הפגיעה בנכס, בעלי הזכויות בנכס מוצאים את עצמם "תקועים" עם נכס לקוי באופן שאין להקיא ולא ליבלוע שכן מצד אחד מצד אחד, אין אפשרות לתיקון מלא של הנכס ומצד אחר, יכולת המימוש וההנאה ממנו הצטמצמה בעליל.
הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד
מאחר שהתביעה הוגשה על ידי התובע על סך 2,500,000 ₪, ומאחר שבסופו של יום, דחיתי את הדרישה של התובע בגין הסעד הנ"ל, ולאור הפער בין סכום התביעה לבין מה שנפסק לבסוף, אני קובעת כי הנתבעת תשיב לתובע מחצית מאגרת הפתיחה.
...
סוף דבר
התביעה התקבלה, בחלקה.
אני מורה על השבת אגרה בהודעה לצד שלישי לב"כ הנתבעת בהתאם לתקנות.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שלהלן, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה לידיה:
· 15,000 ₪ בגין ירידת ערך לממ"דים בשני הבתים במבנה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאז חוות דעת המומחה ועד התשלום בפועל.