תביעה בגין ליקויי בניה בדירה שנרכשה מחברת נדל"ן

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 35272-01-18 דוד ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות בייזום) בע"מ ואח' לפני כבוד השופט - ס. הנשיא אבי שליו התובעים: 1. גרינברגר דוד 2. ורדה גרינברגר הנתבעות: 1. שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות בייזום) בע"מ 2. פרשקובסקי השקעות ובניין בע"מ ב"כ התובעים - עו"ד תומר נתן ועו"ד נועם שלו ב"כ הנתבעות עו"ד שני סדוף – פרל ועו"ד שני שלמה פסק דין

לפני תביעה לפצוי בגין ליקויי בניה בדירת התובעים אותה רכשו מהנתבעות בפרויקט גן הפקאן ברח' אפרים קציר ברחובות ואשר נימסרה לחזקתם בשנת 2011 (להלן: "הדירה").

המומחה נידרש לבדוק את הליקויים בדירה בהתאם לרשימת הליקויים מהנספח להסדר הדיוני בהליך הקודם שקבע את העבודות שיש לבצע; חוות דעת חברת הדס מטעם התובעים שנערכה לאחר ביצוע התיקונים בהליך הקודם; ליקויי הרטיבות המצוינים בחוות דעת אינפרטק מיום 25.4.17 ומיום 19.9.17; והנזקים לריהוט המפורטים בכתב התביעה.

...

מסמכים רבים נוגעים להתנהלות עורכי הדין במסגרת ההליך הקודם וההליך שבפני והמסקנה המתבקשת מכל אלו שההתנהלות מצד התובעים הייתה טרחנית, מייגעת ומסורבלת.

למרות האמור, אינני משית את הוצאותיהן הרבות של הנתבעות על התובעים, ואולם, ברי כי אין מקום לשיפוי התובעים על הוצאותיהם כפי המפורט בסיכומיהם, לרבות בגין אגרות ושכ"ט עו"ד. סוף דבר בגין הליקויים שאינם ליקויי רטיבות, הנתבעות ישלמו לתובעים סך של 22,900 ₪, וסך של 40,733 ₪ בגין ליקויי הרטיבות (ובסך הכל 63,633 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן חוות דעת המומחה מיום 23.7.19 ועד מועד התשלום בפועל.

התביעה נדחית ביחס ליתר ראשי הנזק.

בפני תביעה כספית לפצוי בגין איחור במסירת דירה, כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק מכר דירות או החוק) וליקויי בניה. התביעה הוגשה על ידי שמונה תובעים, המייצגים ארבע דירות, שרכשו דירה בשלבי בניה מהנתבעת – חברת נדל"ן יזמית. השאלות שבמחלוקת נוגעות למעמד החוזי של האורכה שעליה הוחתמו התובעים בנספח השינויים, והאם היא עומדת בדרישות החוק והפסיקה; האם ניתן לדחות את מועד המסירה בגין אירועים נוספים, שלטענת הנתבעת אינם בשליטתה ונכנסים תחת סעיף כוח עליון בחוזה המכר; וכן הכרעה בנוגע לליקויי הבניה בתקופת הבדק.

מאחר והתובעים לא ביקשו בתביעתם השבה של ריבית זו לא פסקתי להשיב סכום זה לידי התובעים, על אף שנכון היה לעשות כן והנתבעת, בחוסר תום לב משווע, ביקשה מחד לקבל לידה ריבית פיגורים בגין איחור בתשלום, ומנגד הפרה את ההסכם הפרה יסודית וכך גם את הדין, אחרה במועד המסירה ומנגד ביקשה לחייב את הרוכשים לעמוד במחויבותם החוזית.

...

משכך, דין טענת הנתבעת בעניין זה להידחות.

לאור כך, אני מקבלת את חוות דעת התובעים וקובעת כי התובעים זכאים להפרשי הצמדה וריבית החל מתום אותו חודש במועד המסירה הנדחה, עד לתשלום בפועל (ר' סעיף 5(א)(5) לחוק המכר דירות.

משכך, ובשונה מפסק הדין המקביל אשר בחן גם את התביעה לנזקים עקיפים, נפסקים הפיצויים הישירים בלבד, כפי שנתבעו ושיפורט להלן: הנתבעת תשלם לתובעים את מלוא תביעתם החוזית בגין איחור במסירה, החל ממועד המסירה החוזי ועד למסירה בפועל, בצירוף ריבית והצמדה מיום המסירה ועד לתשלום בפועל, כמפורט להלן: לתובעים 1-2 סך של 58,666 ₪, בגין איחור של 10 חודשים ו- 4 ימים.

הנתבעות טוענות כי אכן שתיהן חברות משפחתיות, יזמיות בתחום הנדל"ן אשר בשליטת הגב' רונית כחלון, אך כל אחת מהן היא אישיות משפטית נפרדת ואין לקשור בין השתיים.

לטענתן, הליקויים הנטענים בחוות הדעת, טופלו זה מכבר ע"י הנתבעת 2, ככל שהתובעים אפשרו לעשות כן. לטענת הנתבעות, התביעה מהוה ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבונן שכן לא נפל רבב בהתנהלותן והדירות ניבנו בהתאם לשביעות רצון התובעים ומתוך הסכמה כי באם יתגלו ליקויים, תיקונים שאינם דחופים, יטופלו ויתוקנו ב"שלב הבדק".

נזק לא ממוני: "דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו וחיי משפחתו, וזהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הנם לכן משמעותיים מאוד." ת"א (חיפה) 629/93 ברזילי מנשה ואביגיל נ' שיכון ופיתוח (ניתן ביום 29/10/2000) "חברה קבלנית צריכה לצפות, כי מסירת דירה לקויה ודולפת ואי תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש" ראה בע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס, פד מו(2), 60(15/03/1992).

בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס שבו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ע"א 5602/03 - אבי ושרה סגל ואח' נ. שו"פ לישראל בע"מ (ניתן ביום 28/2/05).

...

בענייננו, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות נחה דעתי כי אין לאפשר לנתבעות לשוב ולבצע את התיקונים ואנמק.

בשים לב לכל האמור לעיל ומשקבעתי אחריותן של הנתבעות, יש לחייבן בפיצוי התובעים בנזקיהם כפי שפורט לעיל.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד, לשלם לתובעים 1-2 את הסכומים הבאים: בגין הליקויים בהתאם לחוו"ד מומחה סך של 58,353 ₪.

לפניי תביעה לתשלום סך של 226,430 ₪ לפצוי התובעים בגין ליקויי בנייה שהתגלו בדירת המגורים, שרכשו ברחוב משה שמיר 1 הרצליה, ובגין ההוצאות ועגמת הנפש שנגרמה להם.

רקע עובדתי הנתבעת היא חברה קבלנית בתחום הנדל"ן אשר בנתה את ביניין הדירות בו מצויה דירת התובעים.

...

לאור אופי הליקויים אני סבורה כי ככל שנגרמה לתובעים עגמת נפש הרי שלכל היותר היא בגין נזקי הרטיבות.

מקובלת עליי עמדת הנתבעת כי אינה חייבת לשפות את התובעים בגין הוצאות שהוציאו עובר לפנייתם אליה ועל כן תביעת החזר התשלום בגין השרברב והתשלום לאגם נדחית.

סוף דבר לאור מסקנתי כי הנתבעת נושאת באחריות כלפי התובעים בגין ליקויי הבנייה שהתגלו בדירתם ומשמצאתי לקבל את תביעתם בגין הליקויים באופן חלקי בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: פיצוי בגין תיקון הליקויים בסך של 93,869 ₪ (הסכום כולל עלויות פיקוח ומע"מ).

השופט א' צימרמן: ערעורים מזה ומזה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגה"נ, השופט א' שליו) בת"א 35272-01-18, שעניינו בתביעת ליקויי בניה של רוכשי דירה מקבלן.

בתמצית: ה"ה ורדה ודוד גרינברגר (להלן יחד: "גרינברגר") רכשו מן החברות שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בייזום בע"מ ופרשקובסקי השקעות ובניין בע"מ (להלן יחד למען הנוחות: "הקבלן") דירה בעיר רחובות, שנמסרה לחזקתם בשנת 2011.

ממצאים עובדתיים אלה, שאין כל בסיס והצדקה להתערב בהם, אמורים להוביל לתוצאה אחת: דחיית התביעה, ולו בראש נזק זה. בית המשפט הנכבד קמא עמד כאמור אף הוא על האפשרות של שלילת הפצוי בגין ליקויי הרטיבות "נוכח האינדיקציות המשמעותיות לכך שהם סיכלו את בדיקת האיתור, לחוסר תום לבם והתנהלותם הדיונית החריגה", ובציינו עוד כי "בכך כדי לשלוח מסר לכל מי שפועל לשבש את ההליך המשפטי". ועם זאת, ביכר הוא את האפשרות שהגדירה כ"תוצאה מאוזנת" של פסיקת כשליש מעלויות התיקון של הליקויים שנזכרו בחוות דעת המומחה, ולו כיוון ש"בבסיס הדברים קיים ליקוי שגרם לרטיבות בהקף מסוים" (פסקה 55 לפסק הדין), ותוך הפניה לעניין מגורי הנ"ל, שם בוצעה הפחתה, חלף דחיית התביעה.

...

או אז, כמתואר בפסק הדין, "החלה מסכת של התנהלות חריגה מצד התובעים אשר סיכלו כנטען את עריכת הבדיקה על ידי מר פייזיק, ובסופה הודיע על התפטרותו, כך שלא נערכה בדיקה לאיתור מקור הרטיבות.". אם לא נערכה, וגרינברגר הם שסיכלו אותה כמפורט בפסק הדין, ואם לא ניתן עקב זאת היה לקבוע קביעה פוזיטיבית באשר לאחריות הקבלן דווקא לרטיבות כלשהי בדירה, הרי שהמסקנה בנסיבות המקרה כאן אמורה להיות אחת: יש לקבוע כי גרינברגר כשלו בהוכחת אחריותו של הקבלן לליקויי רטיבות בדירה.

מסקנה זו, הקשורה באי-הוכחת אחריות כלשהי של הקבלן לליקויי הרטיבות, רק מתחזקת כמובן מן הממצאים החריפים והחריגים בכל הנוגע להתנהלותם של גרינברגר, ככלל, ובכל הקשור להרטבת הדירה לעת בדיקות, בפרט.

נוכח האמור, ושעה שיש לקבוע כי לא עלה בידי גרינברגר לבסס את אחריותו של הקבלן לליקויי רטיבות, הרי שלשיטתי יש לקבל את ערעור הקבלן ברכיב זה, ולקבוע כי הוא מופטר מכל חבות כלפי גרינברגר בקשר עם ליקויי הרטיבות הנטענים; ומנגד יש לדחות את ערעור גרינברגר.

סוף דבר: נוכח כל האמור, אציע לחבריי להורות על דחיית ערעור גרינברגר ועל קבלת עיקר ערעורו של הקבלן, במובן זה שחיובו של הקבלן בפיצוי בסך 40,733 ₪ בקשר עם ליקויי הרטיבות – יבוטל, וייוותר אך החיוב בליקויים שאינם ליקויי רטיבות, בסך 22,900 ₪.