תביעה בגין ליקויי בניה בדירה שנרכשה בהסכם מכר

בכל הנוגע לטענה לרשלנות בתקופה שלאחר תום תקופת הבדק אכן לא חלה החזקה לפיה מקור הליקוי ברשלנות הקבלן, ועל התובע מוטל נטל השיכנוע להוכיח טענתו – אולם אין הוא מנוע מעשות כן. לעניין זה ראו דברי בית המשפט בע"א 11512/04 קרניל חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' גב ים חברה לקרקעות בע"מ (16.11.2006); ת"א (י-ם) 450/90 טנצמן נ' רמט בע"מ (9.7.1991); ת"א (חי') 8642/01 בר און יהודה נ' א.י.י.ן מבנים בע"מ (18.1.2006); וכן פסק הדין בת"א (פ"ת) 5447/06 טנז'ר יניב נ' מוריס אגבבה בע"מ (1.7.2008): "סיום תקופת האחריות הנקובה בחוק המכר דירות כשלעצמה אינו מקנה לקבלן חסינות מפני תביעה בגין ליקויי בניה ואין בכוחה של הוראה זו להתנות על דיני ההתיישנות הכלליים (ראה ת"א (ים) 164/93 כהן פרי נ' רמט בע"מ. מטרתו של חוק המכר דירות הנה להגן על הרוכש ועל כן הוא עוסק רובו ככולו בחיובי הקבלן ואולם החוק לא נועד לגרוע מזכויות הרוכש על פי דין אחר, לרבות ביחס לתקופת ההתיישנות (ראה גם בספרם של המלומדים פרופ' זמיר, פרופ' ראבילו ופרופ' שלו בספר הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי, הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, תשנ"ו-1996, בפרק 15 הנוגע לסעיף 4 לחוק המכר דירות)

" כן ראו פסק הדין בת"א (ת"א) 175436-09 אורן בוקי נ' ארא חב' לעבודות הנדסה ובנין בע"מ (11.3.2012): "כידוע, קיומו של חוזה מכר ואחריות לפי חוק המכר דירות, אינם שוללים קיומה במקביל של חובת זהירות מושגית מכוח עוולת הרשלנות (ר' למשל ע"א 8265/96 רמט בע"מ נ' בריברום, פ"ד נז(1) 486 בע' 494: 'יהא דבר זה אשר יהא, אחריות הנתבעת כלפי תובעים אלה אינה נובעת רק מיחסים חוזיים אלא משום חובתה כבונת הדירות להקים בנין בטוח לשימוש ולמגורים. חובה זו אינה מוגבלת ליחסים חוזיים אלא 'קיימת כלפי כולי עלמא'. ראו גם ע"א 451/66 שרה וישעיהו קורנפלד נ' מרדכי שמואלוב, פ"ד כא(1) 310 בע' 324: 'חובתו של קבלן הבניין לדאוג, במידת הזהירות והמומחיות הנאותה, לבטיחות הבניין הנבנה על-ידיו, ואחריותו עקב הצגת הבניין הגמור כבטוח לשימוש ולמגורים, אינה מוגבלת ליחסים חוזיים, אלא קיימת עקרונית כלפי כולי עלמא'." משכך, נטל השיכנוע בכל הנוגע לטענה כי הנתבעת אחראית לליקויים הנטענים מוטל על התובעים.

...

לא מצאתי לחייב את הנתבעת בשכר הטרחה בגין חוות דעת הדס, שכן התובעים לא הסתמכו בתביעתם על חוות דעת זו. יא - סופו של דבר אשר על כן, אני קובעת כדלקמן: הנתבעת תבצע איטום חוזר של מרפסת הנתבעים על מנת למנוע רטיבות נוספת בתקרת חדר השינה של התובעים.

הנתבעים ישתפו פעולה עם הנתבעת ויאפשרו לה לבצע את העבודות הנדרשות, לאחר תיאום מראש; הנתבעת תשלם לתובעים פיצויים בסכום כולל 60,298 ₪ (26,298 + 4,000 + 30,000); הנתבעת תשלם לתובעים הוצאותיהם בסך 8,845 ₪; כן תשלם הנתבעת לתובעים שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

ההודעה לצד ג' נדחית ללא צו להוצאות.

לפניי תביעה בגין ליקויי בניה בדירה שנרכשה ע"י התובעים מהנתבעת.

התובעים לא הכחישו כי אחרו בתשלומי רכישת הדירה, ולא הכחישו כי היו חייבים לשלם לנתבעת ריביות, כפי שנקבעו בהסכם המכר, וכן אישרו חתימתם על גבי כתב ההטבה, ולפיו ככל שהנתבעת תיתבע על ידי התובעים, תעמוד לה זכות קזוז בגין שיעור הריבית עליו ויתרה לתובעים, בסך 27,293 ₪ כשהיא צמודה למדד מיום קבלת ההטבה (19.04.20) ועד ליום הגשת התביעה (19.10.20).

...

לאור האמור, אני קובעת כי מהסכומים שנפסקו לטובת התובעים יש לקזז סך 27,293 ₪, ולאחר הצמדה למדד - סך של 27,245 ₪ (ראו השערוך, שהינו שערוך שלישי, המופיע בסיכומי הנתבעת).

לסיכום הנתבעת תשלם לתובעים סך של 62,893 ₪ + 6,000 ₪, כאשר מסכום זה יקוזז הסך של 27,245 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות כמפורט לעיל.

השופט גד גדעון: בפסק דינו של בית המשפט קמא התקבלה תביעת המשיבים לתשלום פיצויים בגין ליקויי בנייה בדירה שרכשו מן המערערת; ונדחתה תביעה שכנגד שהגישה המערערת לתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרה נטענת של המשיבים, את הוראותיו של הסכם שנחתם בין הצדדים ואשר הכפיף את המכירה לויתור מצד המשיבים על כל טענה ביחס לפגם בריצוף הדירה, אשר היה כבר ידוע להם בעת המכירה, לאחר שבין הצדדים נכרת הסכם מכר קודם ביחס לאותה דירה, אשר בוטל בהסכמה לאחר גילוי הפגם האמור בריצוף הדירה.

...

זאת, משום שאנו סבורים כי ביחס לשאלות אלה אין להתערב בממצאי העובדה שקבע בית המשפט קמא, או במסקנות שהסיק על יסוד ממצאים אלה, ומשלא מצאנו בקביעותיו טעות שבחוק.

על כן אנו דוחים את יתר הערעור בהתאם להוראת תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018.

הערעור נדחה אפוא.

דיון והכרעה ביום 24.8.2014 התקשרו הצדדים בהסכם מכר, לפיו רכש התובע דירה בת 4 חדרים בקומה 1 של ביניין I3, בפרויקט "פיבקו מול הים", ברחוב נוי 6/13 בחיפה.

סיכום סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות ב"כ, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין ליקויי הבניה וירידת ערך הדירה בסך של 168,290 ש"ח. פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 5,000 ₪.

...

עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו של דבר על ידי המומחה מטעם בית המשפט, לרבות אלו שאושרו על ידי כמפורט לעיל, נמוכה מזו שנטענה על ידי התובע.

סיכום סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות ב"כ, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין ליקויי הבניה וירידת ערך הדירה בסך של 168,290 ש"ח. פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 5,000 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע, באמצעות ב"כ, את הוצאותיו בגין המחצית הראשונה של אגרת התביעה (4,375 ₪), חוות דעת המומחים מטעמו, חלקו בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט (הכל כנגד קבלות שתוצגנה לב"כ הנתבעת בתוך 7 ימים), בשערוך, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

ביום 19.1.12 התקשרו התובעים עם העמותה בהסכם (להלן: הסכם המכר) לרכישת דירה בפרויקט (להלן: הדירה).

נטען כי הסכם המכר הנו חוזה אחיד ועל כן, כל סעיף שנועד להגביל את התובעים מלהגיש תביעה ו/או להסיר אחריות מהנתבעות לתיקון הליקויים, הנו סעיף מקפח ופסול.

נטען כי הקבלן לקח על עצמו את האחריות המלאה לפצוי המשתכנים בגין תביעות מסוג ליקויי בניה ואי התאמות, והחבות מוטלת לפתחו בלבד.

...

דיון לעניין מעמדה של העמותה, אני מקבלת את טענתה כי מעמדה ביחס לתובעים אינו מעמד של מוכר על פי חוק המכר, שכן קיימת זהות אינטרסים כלכלית בין העמותה לתובעים ולמשתכנים האחרים בקבוצה, ולא נותרו כל כספים בידי העמותה שנשארו כ"רווח יזמי" בכיסה, כפי שגם אין ניגוד אינטרסים בין הוועד המנהל (במטרה לחסוך בעלויות בניה על חשבון האיכות או המפרט הטכני), שכן כל הכספים שנחסכו עקב השינויים מהמפרט המקורי, נחסכו מכלל המשתכנים ובהם התובעים.

אין בידי לקבל את עמדת התובעים.

התביעה נגד העמותה נדחית ללא צו להוצאות, מאחר שלא יידעה את התובעים עובר להגשת התביעה בדבר החלטות הוועד המנהל לגבי השינויים מהמפרט הטכני המוסכם, בניגוד לחובתה בהסכם המכר, ובכך הטעתה אותם ואת המומחה מטעמם וגרמה להכללת נושאים מיותרים בחוות הדעת ובכתב התביעה.