מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין ייחוס תמיכה במעשי טרור

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב האישום, פרסומים אלה כוללים דברי הסתה לטרור או לאלימות וכן עדוד תמיכה והזדהות כלפי מעשי טירור, שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם אירגוני טירור.
בתאור סיפור מעשה העבירה בכתב האישום, החוק אינו מגביל את התביעה רק לתאור העובדות המקימות את יסודות העבירה, ומעניק לה שיקול דעת לכלול גם את הנסיבות שאפפו את ביצועה (ראו י' קדמי על סדר הדין בפלילים (מהדורה מעודכנת, חלק שני כרך א') בעמ' 915).
המאשימה טענה מנגד, כי ביקורת שיפוטית של בית משפט על החלטות בדבר העמדה לדין היא חריג שבחריגים, כי טענות הנאשם אינן מבססות קיומו של פגם הצולח את המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה לקבלת טענת הגנה מן הצדק, כי הוא אינו מצביע על קבוצת שויון רלבאנטית, שכן נתוניו האישיים ייחודיים וספציפיים, וכי חלק מהמעשים המיוחסים לו היתרחשו בתקופה ייחודית שהתאפיינה במתיחות גבוהה, מעבר לרגיל.
...
לפיכך, הבקשה לקבוע כי העבירות בגינן הועמד הנאשם לדין אינן חוקתיות - נדחית.
בהקשר זה אינני מקבלת את הטענה כי עבירות של הסתה לגזענות, בפרט כאשר מדובר במספר רב של פרסומים, אינן בנות השוואה לעבירות שבהן מואשם הנאשם.
סוף דבר סיכומם של דברים, הטענות המקדמיות נדחות, בכפוף לאמור בסעיף 31 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

כפי העולה מכתב התביעה, בעקבות פירסום זה של הנתבע הנוסף העלה המבקש לרשת פייסבוק פירסום משלו אליו צורף פירסומו הקודם של הנתבע הנוסף, בו נאמר כך – "תראו את הפייק עתונאי הזה נדב אייל. הולך ללקק למי שאירגן קבלת פנים למחבל. העיקר לרדת על בן גביר. בושה!
המשיב טען, בין היתר, כי על מקרה זה חלות הוראות שניים מסעיפי המשנה בסעיף 1(א1) לחוק הקובעים כי אין לראות התבטאות לא אקראית של חבר הכנסת כהבעת דיעה במילוי או למען מילוי התפקיד, הנהנת מחסינות, אם יש בה – "(3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני; (4)תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טירור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ." לא ניתן לקבל טענה זו, שכן פירסום המבקש אינו עוסק במוצאו או גזעו של המשיב, אף אין כל זיקה מתחייבת בין המעשה המיוחס לו לבין מוצאו ובפירסום לא נאמר ואף לא נרמז – ולו ברמז דק מן הדק – כי היות המשיב ממוצא מסויים עומדת בזיקה כלשהיא למעשה המיוחס לו. הדברים מובהקים אף יותר ביחס לטענה המתבססת על קיומה בפירסום של "תמיכה ... במעשי טירור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים", שעה שכל כולו של הפירסום משקף הסתייגות נמרצת מתמיכה במעשי טירור הנהנת, על פי הנטען בפירסום, מכיסוי עתונאי אוהד המעלים אותה.
אשר על כן התביעה נגד המבקש, הנתבע 1 בהליך העקרי, נדחית על הסף ומאחר שלא היתקיים דיון והמבקש לא הגיש כתב הגנה ישא המשיב בשכ"ט ב"כ המבקש בסך 2,500 ₪ בלבד.
...
בשים לב לאמור לעיל, בין אם אעשה שימוש במבחן מתחם הסיכון הטבעי או במבחן הזיקה ההגיונית או במבחן הרלוואנטיות, המסקנה המתבקשת היא כי קיימת זיקה מובהקת בין הפרסום לבין תפקידו של המבקש כחבר הכנסת, ולכל הפחות זיקה התואמת את האופן המרחיב בו הוסבר המונח "למען מילוי תפקידו" בפס"ד מיעארי כמובא לעיל, וכזכור – כאשר יש ספק ביחס לזיקה זו פועל הספק לטובת הענקת החסינות לחבר הכנסת.
לאור האמור, בשונה מן המקרה בו עסק ע"א 29466-01-15, אין בעניינו צורך בבירור עובדתי ובקיום דיון בבקשה במעמד הצדדים שכן הדברים ניכרים ועולים מתוך הפרסום על פניו ודי בהם כדי להוביל למסקנה כי יש להעניק את הגנת החסינות כחסם מקדמי טרם תחילת ניהול ההליך המשפטי לגופה של המחלוקת.
אשר על כן התביעה נגד המבקש, הנתבע 1 בהליך העיקרי, נדחית על הסף ומאחר שלא התקיים דיון והמבקש לא הגיש כתב הגנה ישא המשיב בשכ"ט ב"כ המבקש בסך 2,500 ₪ בלבד.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב 2 שלח בקבוצה סירטון בו נראה החייל שוכב על הריצפה, וסרטון נוסף המתעד את פינוי החייל על ידי כוחות ההצלה, תוך שהוא מצרף הודעה קולית ובה דברי שבח עדוד ותמיכה במעשי אלימות וטרור.
בגין אירועים אלה יוחסה בכתב האישום המתוקן למשיב 1 עבירה של מעשה טירור של ניסיון רצח לפי סעיף 305(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק הטרור).
עם זאת פרשת התביעה יצאה לדרך ונכון לעכשיו קבועים 12 דיוני הוכחות בחודשים הקרובים; ובית המשפט אף הנחה את הצדדים לשריין ימים נוספים, כך שדומה כי קצב היתקדמות ההליך כעת הוא משביע רצון.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים בדיון לפניי, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
משכך אני מורה כי יש לבחון שוב אם ישנם מפקחים מתאימים נוספים לצד אימו ביפו, ובית המשפט יכריע בכך כחוכמתו בין אם יקדים ויורה על הגשת תסקיר משלים בין אם יבחן את המפקחים בעצמו.
סופו של דבר הבקשה מתקבלת, ומשכך אני מורה על מעצרם של המשיבים כולם החל מיום 9.9.2022 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 31126-06-21 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בגין מעשים אלה, מיוחסת למשיב עבירה של קשר למעשה טירור של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 38(ג)(1) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 יחד עם סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
בדומה, העובדה שהמשיב דבק בהודאתו לאורך חקירות-המשך (זכ"ד מיום 23.4.23 שעה 9:55 פסקה 22, הודעה משטרתית מיום 23.4.23 שעה 14:20) פועלת לתמיכה בראיות התביעה ויצוין, שגם בהזדמנויות אלה הרחיק עצמו מאחריות למעשים נוספים, ולמשל הבהיר שרק שוחח עם חברו על רימונים ובפועל לא לקחם ממנו (זכ"ד מיום 23.4.23 שעה 9:55, פסקה 14), או שסירב לבקשת חבר אחר לבצע עמו פיגוע דקירה (שם, פסקה 17).
...
על רקע זה, אני קובע קיומן של ראיות לכאורה למעשים מושא האישום הראשון.
אמנם, הוא לא הועמד לדין בגין כך משלא נמצאה תוספת ראייתית להודאותיו במעשים אלה, אך סבורני שבאמדן מסוכנותו אין להתעלם מכך שלדבריו-שלו השתתף ביידוי האבנים האמור, שוחח עם חבר על נטילת רימונים ממנו לצורך ביצוע פיגוע, או השתתף בהפרת סדר במסגד אל-אקצה תוך יידוי אבן לעבר שוטר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במעשה זה יוחס לנאשם כי פירסם דברי אהדה, תמיכה והזדהות עם מעשה הטרור שביצע ברוך גולדשטיין, כאשר על-פי תוכן הפירסום והנסיבות יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טירור.
כן הוגשו המוצגים הבאים: נ/1 מיזכר רס"מ יפית חג'אג' מיום 30.8.15 בעיניין פרסומים בעמוד הפייסבוק של הנאשם בעת ששהה במעצר נ/2 מיזכר רס"מ יפית חג'אג' מיום 17.9.15 בעיניין שיחה עם הכתב אוהד חמו נ/3 מיזכר רס"מ יפית חג'אג' מיום 24.9.15 בעיניין שיחה עם אברי גלעד דיון והכרעה טרם אדון באישומים לגופם, אתייחס למספר טענות שהועלו על ידי התביעה וההגנה בסיכומיהם, ואשר נוגעות לכל האישומים או חלקם.
...
הנאשם לא הצליח לסתור חזקה לכאורית זו. בחינת נסיבות הפרסום מובילה למסקנה כי הדברים נאמרו מתוך מטרה להסית לגזענות.
לנוכח כל האמור, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את יסודות העבירה ברף הנדרש בפלילים ומרשיעה את הנאשם בעבירה של הסתה לגזענות המיוחסת לו באישום הרביעי.
סוף דבר אני מזכה את הנאשם מן העבירות של הסתה לאלימות המיוחסות לו באישומים הראשון, השני והשלישי, וכן מן העבירה של הסתה לטרור המיוחסת לו באישום החמישי, ומרשיעה אותו בעבירה של הסתה לגזענות, המיוחסת לו באישום הרביעי, עבירה לפי סעיף 144 ב (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו