..במקרה ותתבצע עסקה בנכס אחר השייך לבעל הנכס הרשום בכתב ההיתחייבות זה ו/או מקורביו, יחוייב הקונה בדמי תיווך מלאים לפי המפורט להלן:
בקניה או במכירה 2% לפי ההסכם (ההדגשה במקור- ג.ב.)
לפי התובע, כפי הסכם התיווך בין הצדדים, לאור התחייבות הנתבע, כפי שצוטט לעיל, הרי שהנתבע חייב לשלם דמי תיווך בגין רכישת הדירה.
פסק הדין מטרופוליס, אף חשוב לעניין עילות התביעה מכוחן התובע רשאי להגיש את תביעתו, עת מדבור בתביעה בגין דמי תיווך, כאשר על פי הפסיקה, עילת התביעה היחידה שמתווך יכול לטעון לה בסוג תביעה כזה, היא מכוח הוראות חוק המתווכים ולא דברי חקיקה אחרים.
משכך, עלינו לברר את יתר הסוגיות שבמחלוקת: האם הנתבע חתם על הסכם תיווך והאם התובע היה אכן הגורם היעיל ברקימת העסקה?
הבעייתיות בתביעה עולה, קודם לכול, מניסוח אותו הסכם תיווך, אשר, כאמור, מנוסח באופן כוללני וגורף, "טופס סטנדרטי" שיכול להיות רלוואנטי לכל עסקה בין אם מכירה בין אם רכישה ובין אם השכרה או שכירה.
...
חיזוק למסקנה כי התובע איננו מאמין בעצמו כי הוא זכאי לדמי תיווך מהנתבע, היא העובדה, וללא כל קשר באשר לעיתוי ביצוע התשלום, כי הבעלים מר יפתח שילם לתובע סך של 10,000 ש''ח שלטענת התובע הם דמי התיווך בגין מכירת הדירה, או חלק מהם, אך לא הוצג כל הסכם תיווך עם יפתח למכירת הדירה, גובה הסכום ששולם, איננו תואם כלל את מחיר מכירת הדירה, קרוב ל ארבעה מיליון ש''ח, וכי מדוע מר יפתח ישלם סך של 10,000 ש''ח בגין עסקת המכירה בעוד הנתבע כאן נדרש לשלם סכום של למעלה מ תשעים אלף ש''ח?
לתובע הפתרונים.
ניסוח ההסכם ע''י התובע נעשה כאמור באופן גורף וכוללני, הוא ישב בחיבוק ידיים ולא נקף אצבע, מה גם שלא נדרש לעשות דבר, לשם שיווק הדירה, ניהול מו''מ , קידום עסקת הרכישה בין הנתבע לבין מר יפתח, פרק הזמן אשר עבר מאז שכירת הדירה ע''י הנתבע ועד לחתימת הסכם הרכישה, העובדה שחוזה השכירות חודש, ללא כל מעורבות של התובע, אז על מה ולמה הוא זכאי לשכר?
לסיכום- פרשנות הסכם התיווך הגורף והכוללני שהתובע החתים את הנתבע עליו, לא יכולה לכלול מצב של עסקת רכישה, המנותקת לחלוטין מהתובע, כאשר ההסכם איננו כולל פרטים ספציפיים חיוניים מהם ניתן להסיק מסקנה זו, במיוחד עת הפנייה אל התובע נעשתה לצרכי שכירות ולא רכישה.
מכאן שדין התביעה דחייה, וכך אני קובעת
התובע יישא בהוצאות הנתבע בגין הליך זה על סך 15,000 ש''ח אשר ישולמו תוך 30 יום.
