לפי מסקנתו של המומחה מטעם ביהמ"ש ערך דירת התובעים, אשר לפי הערכתו בשלהי שנת 2014 ע"ס 2,900,000 ₪, פחתה בשיעור של 3% בשל החריגה מהיתר הבנייה אשר גרמה לפגיעה בפרטיותם של התובעים כך שבסופו של יום שווי הפגיעה בנכס/ירידת ערך הנכס מוערך בסכום של 87,000 ₪ ולכן לפי הערכתו סך הפצוי אשר מגיע לתובעים בנסיבות מקרה זה הנו 187,425 ₪.
אחריותם של הנתבעים 5 ו – 6 לניזקי התובעים :
התובעים טוענים בכתב התביעה וכן גם בסיכומיהם כי יש לייחס לנתבעים 5 ו – 6 חלק מהאחריות לנזקיהם הכוללים אשר נגרמו עקב התנהלותם הרשלנית, אשר התבטאה באי שליחת פקחים למקום הארוע , באי בדיקת חריגות הבנייה במקרקעין, באי בדיקת תוכניות עבודה, בהעדר אכיפה מתאים, בהעדר שמירת תעוד מתאים של צלומי עבירות הבנייה, בהתעלמות מעבירות הבנייה שאותן ביצעו הנתבעים 1-4 באופן שיטתי לאורך תקופה ממושכת מאוד ובאי הריסת הבנייה אשר ניבנתה שלא כדין.
...
סוף דבר :
תביעת התובעים כנגד הנתבעים מתקבלת בחלקה בהתאם לפירוט הבא :
ירידת ערך דירת התובעים – 87,000 ₪ ;
תיקון נזקים – 3333 ₪ ;
מערכת מים מתוך הקיר המפריד – 3000 ₪ ;
תיקון שער הכניסה – 2000 ₪ ;
חיפוי גדר בטון – 36,000 ₪ ;
תיקוני ריצוף וקרמיקה – 34,500 ₪
שיקום דשא – 5000 ₪ ;
נזק לא ממוני/עוגמת נפש – 50,000 ₪.
התביעה כנגד הנתבעים 5 ו – 6 נדחית.
התביעה כנגד הצד השלישי נדחית ללא צו להוצאות.
