לטענת התובע בתביעתו, בשנת 2007 החל טפול במרפאת השיניים של הנתבע- ד"ר כמאל אברהים כאשר במסגרת הטיפול בוצעו לתובע שתלים בלסת העליונה והתחתונה, כתרי חרסינה וכתרי שיש.
ביום 31.5.19 שלח הנתבע לתובע מכתב התראה בשל אי תשלום חובו עבור טפולי שיניים.
דיון והכרעה
טענת ההתיישנות
איני מקבלת את טענת הנתבע להתיישנות גורפת ולפיכך אין מקום למחוק על הסף את התביעה בגין טענה זו.
התביעה כוללת טענות באשר לנזקים שנוצרו בטיפולים החל משנת 2007 ואילך וכן טענות לנזקים שנוצרו בטיפולים מאוחרים יותר- ואף בטיפול משנת 2018, שככל שאמנם יוכחו נזקים שנגרמו עקב התרשלות בטיפול זה, אלו וודאי שלא התיישנו.
...
על פי האמור ברע"א 6552/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' א.לוי השקעות ובניין בע"מ (נבו 02.12.2020):
"במקרים שבהם לשם הכרעה בטענת ההתיישנות נדרש בירור עובדתי אשר חופף לבירור שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה – קיימים אינטרסים שעניינם הוא יעילות הדיון וחסכון במשאבים המצדיקים את דחיית ההכרעה בסוגיית ההתיישנות עד לבירור התביעה גופה. כך למשל, במקרה בו לשם הכרעה בטענת ההתיישנות יש צורך לחקור עדים אשר ממילא צפויים להעיד בעת בירור התביעה לגופה או להציג מסמכים אשר צפוי כי ישמשו כראיות גם בהמשך ההליך, יהיה זה משום בזבוז של משאבי המערכת השיפוטית כמו גם משאבי הצדדים להביא ראיות אלה פעמיים במסגרת הליך שיפוטי אחד. משכך, וחרף התכליות של מוסד ההתיישנות המעודדות דיון מקדמי בטענת ההתיישנות, במקרים שבהם תיפגם היעילות הדיונית בשל ההכרעה המקדמית בטענת ההתיישנות – יש להימנע מכך, ולדון בטענת ההתיישנות בהמשך ההליך במסגרת בירור התביעה לגופה."
אני סבורה כי ענייננו נופל למסגרת בו נדרש בירור עובדתי חופף של עילת התביעה עם עילת ההתיישנות, וכי חוות הדעת שיוגשו על ידי המומחים יוכלו לדייק את המועדים של הטיפולים והנזקים שנגרמו בגינם, ככל שנגרמו, ולפיכך לא ניתן בעת הזו להחליט כי התביעה התיישנה.
בנסיבות העניין אני סבורה כי יש לאפשר לתובע לתקן את מחדלו.
לאור האמור אני דוחה את הבקשה למחיקה על הסף של התביעה עקב אי הגשת חוות דעת רפואית ומאפשרת לתובע להגיש חוות דעת רפואית מטעמו בתוך 45 ימים מהיום.