עוד נטען כי "אם היו רואים אותה ומתעדים יכול היה גם פרופ' בן נון להעריך טוב יותר שלא מדובר בישנוניות בשל הואבן אלא בארוע אחר הדורש טפול דחוף ולא מאפשר היתנהלות בנחת עד השעה 12:30" (סעיפים 12 ו- 19 לסיכומי התובעים).
שנית, ולגופם של דברים, טענה זו אינה רלוואנטית להכרעה בתביעה נוכח העובדה שהשבץ המוחי היתרחש לאחר שהתובעת נבדקה על ידי ד"ר בן נון, שלא מצא סימן נורולוגי כלשהוא, והתייחס לתלונות בני המשפחה לגבי הישנוניות של התובעת.
ד"ר קרמר אישר בחקירתו הנגדית כי מעת שזוהו סימנים נוירולוגיים מחשידים צריך היה לבצע בדיקת CT במהירות, והוסיף והעיד כי "... CT נעשה במהירות הבזק. קצת אחרי שהתחילו לחשוד בארוע. בשעה 12:30 זה כבר היה לאחר ה CT. האנטידוט ניתן במחשבה שיש עדיין השפעה של הוואבן... האנטידוט ניתן, אז רואים שאין תגובה, אז עולה החשד. הדבר נעשה ב 11:00... CT היה כבר ב 12:30 זה במונחים של בית חולים מהירות הבזק" (עמ' 41 לפרוטוקול ישיבת 13.7.2021).
ואולם, נוכח העובדה שלכתב התביעה המקורי לא צורפה חוות דעת רפואית בדבר נכות נפשית ועל פי התעוד הרפואי, המנוח לקה סמוך לאחר הארוע נושא התביעה בהפרעת היסתגלות, אך מאז שנת 2014 היה ברמיסיה מלאה ולא נזקק לכל טפול נפשי או תרופתי, נראה כי לא הוכחו יתר התנאים הנדרשים להכרה במנוח כניזוק משני.
...
הנתבעת מכחישה את טענות התובעים וטוענת כי דין התביעה להידחות בשל היעדר אחריות והיעדר קשר סיבתי.
סיכומם של דברים - כפועל יוצא מדחיית תביעתה של התובעת, דין תביעת העיזבון להידחות.
גם לגופם של דברים, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי מתקיימים התנאים הקבועים בהלכת אלסוחה, ולבסס קשר סיבתי בין התאבדותו של המנוח לבין האירוע נושא התביעה, כך שדין תביעת העיזבון להידחות.
סיכום
מהנימוקים המפורטים, דין התביעה להידחות.