תביעה בגין הצעת ומכירת ניירות ערך ללא תשקיף

משהקרן שיווקה ומכרה ניירות ערך, חלה עליה חובה לפרסם תשקיף לצורך הצעתן לציבור.

לכן, הפרשנות העולה בקנה אחד עם יתר הוראות החוק, היא כי התיקון לסעיף 15א(א)(4), נועד להבהיר כי כאשר ניירות ערך מוצעים או נמכרים למספר משקיעים הנמוך מ-35, באופן הפוטר מחובת התשקיף בהתאם לחריג הקבוע בס"ק (1), ניתן לפרסם פירסום כללי לציבור הרחב בדבר הכוונה לעשות כן. ס"ק (1) מתיר להציע ולמכור ללא תשקיף למספר משקיעים הנמוך מ-35.

עילות התביעה הן עילות מכוח ס' 30 לחוק החוזים, והשאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן האם המשיבות 1-2 מכרו ניירות ערך לחברי הקבוצה ללא תשקיף, והאם הן חייבות להשיב לחברי הקבוצה את סכומי ההשקעה שלהם במלואם.

...

כך על אחת כמה וכמה כאשר המדובר באישור תביעה ייצוגית נגד נושא משרה בחברה בעילה של הרמת מסך (ר' החלטתי בת"צ (כלכלית) ריפל נ' קונקטיב גרופ בע"מ 22.9.2014).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הבקשה כתביעה ייצוגית כמבוקש, ביחס לעילה מכוח סעיף 30 לחוק החוזים כנגד המשיבות 1-2.

הבקשה כנגד המשיבים 3-8 נדחית, וכן אני דוחה את הבקשה ביחס לעילות התביעה מכוח סעיף 15 לחוק החוזים ומכוח סעיף 52יא לחוק ניירות ערך.

בבקשה נטען כי המבקשת היא אחת ממאות ניצעים שהוצעו או נמכרו להם ניירות-ערך על ידי המשיבה 1 (להלן: "קרן הגשמה") ללא תשקיף.

המבקשת הבהירה כי לב לבה של הבקשה לאשר את התביעה הייצוגית הוא 250 סוגים של ניירות-ערך מסוג חוזי השקעה ללא תשקיף שהנפיקה קרן הגשמה.

...

אני סבורה כי התשובה לכך היא בשלילה.

אולם מנגד האינטרס הציבורי במובן הרחב צריך להביא בחשבון גם את הדאגה לכך שמבקשים עתידיים יגישו בקשות בשלות ושהם ימצו את כל האמצעים העומדים לרשותם עוד בטרם הגשת הבקשה כדי לעשות כן. מעבר לכל האמור לעיל, אני סבורה כי הפגיעה בקבוצה תוכל להצטמצם בצורה משמעותית אם המבקשת תבחר להודיע כי היא חוזרת בה מבקשת האישור.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת המבקשת לתיקון בקשת האישור.

לשיטת המאשימה הוראות הדין ברורות, וההסכמים מתאימים לתנאי סעיף 1 לחוק ניירות ערך וכן לפרשנות שנתנו בתי המשפט לסעיף, שלשונו: "תעודות המונפקות בסדרות על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או הישתתפות בהם או תביעה מהם", ועל כן הם מחויבים בפירסום תשקיף.

מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף: (1) הפר את הוראות סעיף 15 כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פירסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות סעיף 15(א), או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פירסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר".

...

העובדה שהנאשם 1 העביר כספים ללא הסכם ובטוחות ובריבית נמוכה לחברו הקרוב, והעביר כספים לחברה בבעלותו ללא בטוחות ובריבית נמוכה, מובילה למסקנה שפעל כשידו "קלה על ההדק" בכל הנוגע לשימוש בכספי המשקיעים, זאת בזמנים שבהם הכנסות החברה היו אפסיות, ובאופן שהעמיד – במודע – את כספי לקוחותיו בסיכון.

לפיכך הגעתי לידי מסקנה שהתביעה הוכיחה כדבעי כי הנאשם 1 עבר עבירות מרובות של מנהלים ושל עובדים בתאגיד.

סיכום לסיכום הדברים, אני מרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום: הנאשם 1 בעבירה של הצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך ללא תשקיף, בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח–1968, כדי להטעות משקיע סביר, עבירה לפי סעיף 53(א)(1) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז–1977; בעבירה של הצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך ללא תשקיף, בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך, כדי להטעות משקיע סביר, עבירה לפי סעיף 53(א)(1) לחוק ניירות ערך; מאות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; מאות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין; עבירות מרובות של גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393 לחוק העונשין, יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; עבירות מרובות של גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393 לחוק העונשין; עבירות מרובות של עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד, לפי סעיף 424(2) לחוק העונשין, יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; עבירות מרובות של עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד, לפי סעיף 424(2) לחוק העונשין.

ביום 2.11.2017 שלחה הרשות לעותרת מכתב בו פירטה את עמדתה כי "פעילות החברה מהוה הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור ללא תשקיף או טיוטת תשקיף, בנגוד להוראות סעיף 15 לחוק", ועל כן עליה לחדול באופן מיידי מפעילותה המפירה (הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור) תוך 14 ימים (להלן: "החלטת הרשות").

העותרת טוענת כי הזכויות אותן היא משווקת אינן עולות כדי "ניירות ערך" כהגדרת המונח בחוק – הזכויות שונות מפוליסה לפוליסה כך שאינן מהוות "סדרה אחת" ואף אינן מקנות "זכות תביעה". העותרת מוסיפה כי ההסכמים בהם היא מתקשרת עם המשקיעים אינם נמנים על "ניירות הערך הקלסיים", אינם עומדים במבחן ה"דמיון המשפחתי" שהוצע בספרות ומפרטת כי לא מתקיימים המאפיינים המוכרים של ניירות ערך – לא מוענקת למשקיעים זכות לדיבידנד; לא מוענקת זכות חברות; לא מוענקת זכות לרכוש נייר ערך; אין למשקיעים זכויות כלשהן במקרה של פירוק; המשקיעים לא רשאים למשכן או לשעבד את זכויותיהם; לא מוענקות למשקיעים זכויות הצבעה; קיימת הגבלת מכירת פוליסות לכל משקיע וקיימת מיגבלה על עבירות וסחירות היחידות.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, המסקנה היא כי פעילות ההשקעה המשווקת, מוצעת ונמכרת על ידי העותרת מהווה הצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך, ומחייבת פרסום תשקיף בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק.

בהתאם, העתירה נדחית.

מאחר והמשך שיווק פעילות ההשקעה, הצעתה ומכירתה לציבור ללא פרסום תשקיף מהווה הפרה של הוראות חוק ניירות ערך, אני קובע כי על העותרת לחדול מפעילות זו תוך 14 יום, אלא אם כן יגיעו הצדדים להסדר אחר והכול בהתאם להוראות חוק ניירות ערך ולסמכות רשות ניירות ערך.

בתביעה המתוקנת נאמר כי עניינה הוא הצעה ומכירה של ניירות ערך בישראל על ידי הנתבעים ורכישת ניירות הערך על ידי התובעים.

ההצעה נעשתה אם כן עוד לפני 30.1.08 המועד בו הוגשה בקשת התיקון ולכן התביעה היתיישנה.

לכן, עילת התביעה של כל אחד מהתובעים נולדה ביום בו התקשרו לראשונה בהסכם לרכישת ניירות ערך ללא תשקיף ולא במועד בו הוצעה ההצעה.

...

מקובלת עלי טענת המבקשים כי יש לבחון את מועד ההתיישנות לגבי כל אחד ואחד מהתובעים באופן נפרד.