על בסיס טענות אלו עתרה התובעת לחיוב התובע שכנגד בסעדים הכספיים הבאים:
16.1 בגין השבת התמורה ששולמה על 8 מ"ר חסרים סך של 225,200 ₪;
16.2 בגין דמי שימוש חודשיים, שהתובעת נאלצה להעביר לדקל עבור זכותו הנטענת בסך 7,200 ₪;
16.3 בגין ההפרה היסודית של ההסכם ע"י התובע שכנגד פיצוי מוסכם בסך 75,000 ₪;
16.4 בגין נזק לא ממוני, שניגרם לתובעת - בין היתר – עקב התביעות שהוגשו נגדה ע"י דקל ודראי סך של 20,000 ₪.
על מנת לבחון את עילת התביעה הנטענת, כמו גם את הטענות העומדות בבסיס ההודעות לצדדים השלישיים ולצד הרביעי, נביא תחילה רכוז של עקרי הנתונים העובדתיים, אשר עלו מחומר הראיות, ונבחן את המשמעות שיש לייחס להם:
זכויותיהם של התובע שכנגד, דראי ודקל בנכס היו במושאע, כאשר חלקו של התובע שכנגד עמד על 2/3 וחלקם של דראי ודקל על שיעור 1/6 לכל אחד מהם;
אין בחומר הראיות כל מיסמך רלוואנטי, שמכוחו עולה, כי הוסכם על שׅיוּך או הקצאת זכות שימוש ייחודית במחסן כזה או אחר מבין שלושת המחסנים למי מבעלי הזכויות, ובכלל זה אין בנמצא כל הסכם שתוף מכוחו יוּחד מחסן לבעל זכויות כזה או אחר ו/או תרשים שצורף לשטר החכירה;
בשטר החכירה הנוגע לחלק הרלוואנטי במקרקעין בו מצוי הנכס והרלוונטי לזכויות הצדדים הנ"ל, שטר מס' 552/69, מוגדרים בסעיף 1(ב) המקרקעין כ-"3 מחסנים בקומת מרתף וקרקע צד צפון". שטר חכירה זה לא תוקן או בוטל מאז נחתם ועד למועדים הרלוואנטיים לתביעה;
בסעיף 16 לשטר החכירה נקבע, כי חוכר רשאי להעביר את זכויותיו על פי שטר זה מבלי צורך בהסכמת המחכיר, אולם פעולה מסוג זה לא תיפגע בתנאי החכירה;
מלבד שלושת המחסנים הנ"ל לא היו ערב חתימת ההסכם בין התובעת לבין התובע שכנגד בקומת המרתף או בקומת הקרקע מחסנים נוספים;
המפה, המצויה בחומר הראיות, ושממנה ניתן ללמוד על שטחם של המחסנים, הנה המפה המצבית, שנערכה ביום 26.4.06 על ידי המודד נ. קופרווסר, וזאת עבור עו"ד גבריאל קראוס ז"ל, בא כוחה של חברת אפיק בתחילת ההליך דנן, שנפטר ביום 1.9.21 במהלך ניהול ההליכים בתיק זה;
על בסיס נתוני מוצא אלה יש לפנות עתה לבחינת עילת התביעה בהתבסס על הסעיפים הרלוואנטיים בהסכם שבין התובעת ובין תובע שכנגד מיום 12.8.18.
עיון במבוא להסכם המכר בין התובעת לתובע שכנגד מעלה, כי פרטים אודות הנכס וזכויות התובע שכנגד בו נכללו במסגרת שני סעיפים עקריים:
בפיסקה הראשונה של המבוא להסכם נאמר:
"הואיל והמוכר הנו הבעלים (2/3 חלקו בזכות) בעל זכות חכירה והמחזיק של מחסנים בשטח של 26.82 מ"ר ברחוב עמדן 5 תל אביב הידוע כחלק בחלקה 128 גוש 6957 (רצ"ב תשריט ומפה מצבית של המחסנים כנספח ד' ורצ"ב נסח רישום מסומן א') ובהתאם להסכם הרכישה של המוכר מא. אפיק נכסים ואחזקות בע"מ הרצ"ב כנספח ד' ".
בסעיף 1 להסכם, שכותרתו "הגדרות ונספחים", נכללה הגדרה של "הנכס" באופן הבא:
"הנכס: מחסנים הנמצאים ברח' עמדן 5 ת"א (קומת קרקע) הידועים כחלק מחלקה 128 בגוש 6957 לפי חלקו של המוכר במקרקעין 2/3 לרבות כל הזכויות מכל סוג ומין שהוא בקשר עם המחסן הנ"ל כפי שרשום בנסח המקרקעין, ובהסכם הרכישה של המוכר מא. אפיק נכסים ואחזקות בע"מ הרצ"ב כנספח ד' ".
לנוכח ההפניה לנספח ד להסכם, ההסכם שבין התובע שכנגד ובין חברת אפיק מיום 30.11.15, יש לצטט כבר עתה את האמור בפיסקה הראשונה למבוא לאותו הסכם:
"הואיל והמוכרת הנה בעלת זכות שכירות ובעלת זכות החזקה הבלעדית בשלושה מחסנים, הנמצאים בקומת הקרקע של הבית אשר ברח' עמדן 5, תל אביב, המסומנים C,B,A במפה מצבית המצורפת לחוזה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומנת נספח א' והרשומים בלישכת רישום המקרקעין כ-2/3 בחלק מחלקה 128 בגוש 6957, כמפורט בנסח הרישום המצורף לחוזה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ב' (להלן: הנכס)".
בשים לב לנתוני הרקע עליהם עמדתי לעיל, הרי שהמסקנה המתבקשת הנה שאופן הגדרת הנכס בהסכם המכר בין הצדדים נוסח באופן בלתי ברור בכל הנוגע להקף זכויות התובע שכנגד במקרקעין, וממילא להגדרת הממכר.
...
סוף - דבר:
התביעה העיקרית נדחית.
ממילא נדחות ההודעות לצדדי ג' ולצד ד'.
התביעה שכנגד נדחית.
