ענייננו בתביעה כספית לתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם מכר דירה מיום 7.5.12.
התובעים טענו לאורך כל ההליך כי בטרם החתימה על הסכם המכר, שאלו בעצמם את הנתבעים באופן ספציפי אודות קיומם של רטיבות או נזילות מים בדירה.
על רקע דברים אלה, מאחר ורק ידיעה ממשית מצד הקונה על אודות אי ההתאמה שוללת ממנו את הזכות להסתמך עליה ומנגד נידרש יסוד נפשי ברף נמוך של רשלנות מצדו של המוכר, נקבע בפס"ד עיני כי יש בלשון של סעיף 16 לחוק כדי להמחיש את מתן הבכורה לעקרון "ייזהר המוכר".
לאור המקובץ, מאחר ושוכנעתי כי התובעים התבססו על הצהרת הנתבעים ולא ידעו על קיומם של פגמים ו/או ליקויים בדירה ומאחר והעובדות היו ידועות לנתבעים או שהיה עליהם לדעת עליהן בעת גמירת החוזה, אך לא גילו אותן לתובעים ומאחר ואין מחלוקת כי עם תחילת הגשמים בחורף הראשון של התובעים בדירה, אלה הודיעו לנתבעים על הנזילות, זכאים התובעים להסתמך על אי-ההתאמה, בהתאם לסעיף 16 לחוק המכר.
...
אני דוחה אפוא את טענת הנתבעים לאשם תורם מצדם של התובעים.
מכאן ולאחר ששוכנעתי כי הנתבעים הפרו את חובת הגילוי ואת הצהרתם בהסכם, אני קובעת כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית.
סוף דבר
לאור המקובץ, אני מורה על קבלת התביעה במלואה; אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סכום של 103,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד היום, ובסה"כ 106,890 ₪.
