מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין הפרת חוזה מכר דירה בשל נזילות ורטיבות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ענייננו בתביעה כספית לתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם מכר דירה מיום 7.5.12.
התובעים טענו לאורך כל ההליך כי בטרם החתימה על הסכם המכר, שאלו בעצמם את הנתבעים באופן ספציפי אודות קיומם של רטיבות או נזילות מים בדירה.
על רקע דברים אלה, מאחר ורק ידיעה ממשית מצד הקונה על אודות אי ההתאמה שוללת ממנו את הזכות להסתמך עליה ומנגד נידרש יסוד נפשי ברף נמוך של רשלנות מצדו של המוכר, נקבע בפס"ד עיני כי יש בלשון של סעיף 16 לחוק כדי להמחיש את מתן הבכורה לעקרון "ייזהר המוכר". לאור המקובץ, מאחר ושוכנעתי כי התובעים התבססו על הצהרת הנתבעים ולא ידעו על קיומם של פגמים ו/או ליקויים בדירה ומאחר והעובדות היו ידועות לנתבעים או שהיה עליהם לדעת עליהן בעת גמירת החוזה, אך לא גילו אותן לתובעים ומאחר ואין מחלוקת כי עם תחילת הגשמים בחורף הראשון של התובעים בדירה, אלה הודיעו לנתבעים על הנזילות, זכאים התובעים להסתמך על אי-ההתאמה, בהתאם לסעיף 16 לחוק המכר.
...
אני דוחה אפוא את טענת הנתבעים לאשם תורם מצדם של התובעים.
מכאן ולאחר ששוכנעתי כי הנתבעים הפרו את חובת הגילוי ואת הצהרתם בהסכם, אני קובעת כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית.
סוף דבר לאור המקובץ, אני מורה על קבלת התביעה במלואה; אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סכום של 103,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד היום, ובסה"כ 106,890 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים בגין הפרת הסכם מכר דירה.
הנתבעים הכחישו את טענות התובעת וטענו, בין היתר, כי התביעה הוגשה כתביעת נקם לאחר שהתובעת הפסידה בתביעה שהוגשה נגדה על ידם בבית המשפט לתביעות קטנות, וכי בעת מסירת הדירה לתובעת לא ניכרו סימני רטיבות.
לטענת התובעת היא לא יכולה הייתה לעשות שימוש ראוי בדירה ונמנעה משימוש באמבטיה ובצנור נקוז מכונת הכביסה, בשל הנזילה לדירת השכן מלמטה.
דיון והכרעה השאלה הראשונה שיש לדיון בה היא, האם הנתבעים הפרו את הסכם המכר בכך שלא גילו לתובעת על קיומה של הנזילה מדירתם לדירת השכן התחתונה.
...
על כן, אני סבורה שאין מדובר בהפרה, שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר מראש באותו חוזה.
אני סבורה כי נפגע במידה מסוימת השימוש של התובעת בדירה בעיקר בשל הגבלת השימוש באמבטיה, וכן כי נגרמה לה עוגמת נפש בשל הצורך להתמודד עם פתרון הבעיה, הן לפני והן במהלך המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

רקע מונחת בפני תביעה לתשלום סך של 561,577 ₪ בגין הפרת הסכם מכר דירת המגורים של הנתבעת לתובע, אשר נכרת ונחתם בין הצדדים ביום 19.4.16 (להלן – ההסכם).
דיון והכרעה 3.1 האם ניזקי הרטיבות והנזילות היו ידועים לנתבעת עוד קודם למועד מכירת הדירה, באופן שהיתה יכולה לגלותם לתובע ? 3.2 בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן - חוק החוזים) נקבע: "(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
...
ממילא, דין הטענה להידחות.
סיכום הנתבעת תשלם לתובע סך של 235,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 22.3.18, ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם מכר דירה.
כאן הוסיפה הנתבעת לראשונה כי היא סיפרה לתובעת על בעיית הנזילות, טענה שלא נתמכה בבדל ראיה ואף עומדת בנגוד להצהרת הנתבעת בחוזה המכר כי "כל מערכות הדירה, לרבות המים ולחץ המים תקינות ו/או פועלות כראוי ולא ידוע למוכר על קיומה של רטיבות ו/או נזילות בדירה ...". ככל שאכן הדברים נימסרו, מתבקש היה כי יופיעו במפורש בחוזה ובודאי שלא תימסר בחוזה הצהרה הפוכה.
...
מעבר לכך שהטענה לא נטענה בכתב ההגנה, כמתחייב, ודי בכך כדי לדחותה, הרי שדין הטענה להידחות גם לגופה.
רק אציין בקצרה כי טענות הנתבעת לראשונה בישיבת ההוכחות כי יש לפסול ראיות שונות שהתובעת צרפה לתצהיר עדותה הראשית, הנוגעות בעיקר לפיצויים בגין הנזק הישיר, דינה להידחות.
לצד זאת חשוב לומר כי טענות הנתבעת ביחס לקנוניה בין התובעת לעו"ד דוידוביץ נטענו ללא בדל ראיה ועומדות בניגוד לראיות שהוצגו בתיק ודינן להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

האם מי שדירתה נמכרה במכר כפוי במסגרת הליך לפירוק שתוף, חייבת בפיצויים בגין הפרת ההסכם עקב מסירת הדירה באיחור? רקע וטענות הצדדים בין הנתבעת לבעלה נוהלו הליכים לפירוק שתוף בבית המשפט לעינייני מישפחה באשדוד.
הנתבעת לא שתפה פעולה באופן מלא בהליך המכר, לטענתה לאור הסתרת מצב הדירה אשר סבלה מנזילות ולאור אופן ניסוח הסכם המכר.
לשיטתה, כל פעולותיה להיתנגד להסכם המכר בוצעו בגין הסתרה זו ולכן גם ביקשה לתקן את הסכם המכר ודרשה כי הרוכשת תיתן הצהרה כי מוותרת על כל טענה בנוגע לנזילות ורטיבות בדירה.
ראה רע"א 8268/07 עו"ד מ' קידר, כונס במינוי כב' ראש הוצל"פ על זכויות החייבים בנכס נ' צ'נירו שלמה, 28.08.2008: "ויודגש, על חוזה המכר בין רוכש לכונס הנכסים חלים דיני החוזים ואין ראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על שינוי הוראות חוזה זה בהיעדר הסכמת הצדדים. לא זאת, אף זאת, ככל שיש בהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל משום שינוי הוראותיו של חוזה בר תוקף, הרי ששינוי זה נעשה בחריגה מסמכות ומשכך בטל הוא (וראו: דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, בעמ' 508)". במקרה נדון הבהיר ב"כ התובעת כי אין לו כל טענה כנגד כונסות הנכסים, ולכן לא ברור כיצד סבור כי יש עילת תביעה בגין הפרת הסכם כלפי הנתבעת.
...
סוף דבר התובעת רכשה דירה אשר השיתוף בה פורק ונמכרה בהליך כינוס נכסים בבית המשפט לענייני משפחה.
על כן, התביעה נדחית.
לאור דחיית התביעה נדחית ההודעה לצד שלישי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו