תביעה בגין הפרת חוזה ביטוח חיים במסגרת משכנתא

הנתבעת היא חברת ביטוח אשר עימה היתקשר המנוח במסגרת פוליסות לביטוח חיים לכסוי הלוואות מאת בנק לאומי למשכנתאות החל מיום 1.10.10, וזאת לצורך רכישת דירה ברח' ויגודסקי 10 בראשון לציון, פוליסות שמספרן 1199374016, 1201948013, 1199383017, 1201980016 (להלן יחד: "הפוליסות").

מצד הנתבעת נחקרה הגב' רבקה בראל, מנהלת עסקים ביטוח חיים ב"מעלות-סוכנות לביטוח בע"מ", וכן הגב' אלה בלנקי שוצברג, מיישבת התביעה מטעם הנתבעת.

ראו לעניין זה את האמור בתא"מ 7354-10-09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' בני משה ביטון ד. א. י. ש. בע"מ (18.03.2015)‏: "ביטול חוזה ביטוח בגין הפרה של המבוטח אשר יגרום להפסדי פרמיה לחברת הביטוח אינו שווה בערכו לנזק העלול להגרם למבוטח כאשר חברת הביטוח תפעיל את תניית הביטול ותבטל את הפוליסה זאת בשל הפער המשמעותי ביחסי הכוחות המאפיין את הצדדים בחוזה ביטוח. (כן ראו את האמור בתא"מ 28843-10-15 קרדן רכב בע"מ נ' דוד אקיקוש (19.06.2019)‏‏ ).

...

סוף דבר לאחר כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי ביטול הפוליסות על ידי הנתבעת נעשה שלא בהתאם לדין.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את התשלומים ששולמו על ידי התובעת לבנק לפרעון ההלוואה ממועד פטירתו של המנוח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ששולם כל תשלום לבנק ועד לתשלום בפועל לתובעת.

הנתבעת תשלם לתובעת את שכר העדים ואגרות המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור של 12% מהסכומים שנפסקו בתוספת מע"מ. כל הסכומים שפסקתי ישולמו על ידי הנתבעת 2 תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

החברה תבעה 50,000 ₪ בשתי עילות שונות, אך לסעד זהה של פיצויים בגין נזק בלתי ממוני: סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות – פיצויים ללא הוכחת נזק וכן פיצויים פרי הפסיקה, בגין הפרת חובות נאמנות ותום לב המוטלות על צדדים לחוזה העבודה.

על יסוד האמור לעיל, נפנה לבחון את הראיות שהוצגו בסוגיה זו. לאחר ששקלנו את העדויות שנשמעו ובעיקר את הראיות שהוצגו, הגענו למסקנה כי יש לקבל את טענות החברה, לפיהן העובדת פעלה תוך הפרת חובת הנאמנות ותום הלב כלפיה, תוך שימוש שלא כדין בנתוני לקוחות של החברה, במסגרת עבודתה במקום העבודה החדש.

מקריאת התמלולים עולה כי בעת השיחה, היו בידי התובעת פרטים שלא יכלו להיות בידיה אם מדובר היה בלקוחות חדשים או ותיקים של המעסיק החדש שלה, כגון מספרי תעודות זהות של הלקוחות ומידע לגבי ביטוחים קודמים ("אני רואה שיש לך פה ביטוחים... יש לך ביטוח בריאות באיילון... יש לך עוד משהו קבוצתי במגדל שעשו לך דרך העבודה... עשו לך גם תאונות אישיות.. ביטוח שיניים בהראל.. מלבד הביטוח משכנתא שיש לך באי. איי. ג'י. יש לך עוד 2 בטוחי חיים אחד בפניקס ואחד באיילון. על אחד אתה משלם..." – ר' בנספח ב' לתצהיר העובדת, תימלול שיחה ראשונה מארבע עם ערן שטיינר, החל מעמוד 3 ור' גם בשיחה 3 עם הלקוח עדי פישר, עמוד 7 שורה 20 עד עמוד 8 שורה 19).

...

בנסיבות אלה, לא מצאנו לקבל את הנתונים במסמכים שהוצגו על ידי החברה כראיות המצדיקות החזר עמלות בגובה משמעותי ששולמו לעובדת במהלך תקופת עבודתה בחברה.

לפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

גם אין התייחסות לעובדה כי בתלושי השכר צוין שלעובדת שולם שכר בגין 6 ימי חג. לאור כל הערות אלה, התביעה ברכיב זה נדחית.

בנסיבות אלה, בשים לב לפירוט הפקדות המעסיק (נ/1) והעולה מתלושי השכר של העובדת, לפיהן נערך לה ביטוח פנסיוני לאחר ששה חודשי עבודה, התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר - תביעת העובדת (סע"ש 35325-12-18) נדחית ואילו תביעת החברה (סע"ש 14461-06-18) מתקבלת בחלקה.

תשלום ביטוח חיים בסך 241 ₪.

תמצית הטענות בכתב ההגנה הנתבעים טענו כי התובעת היא שהביאה להפרת ההסכם, הפרה יסודית והיא מבקשת כעת להתעשר על גבם של הנתבעים אשר נוכח הפרת ההסכם, מצאו עצמם עומדים מול שוקת שבורה ונאלצו לספוג הוצאות כספיות ועוגמת נפש מתמשכת.

התשובה המפורשת, אשר נימסרה לנתבעים, לטענתם, היא כי עד לקבלת היתר הבניה לא תאושר להם משכנתא והדבר אף היה ידוע לתובעת שכן עלה במסגרת המשא ומתן.

התובעת טענה, כי יש לה התכתבות עם הנתבעת לפיה הציעה לה לצבוע והיא אמרה לה "לא תודה". התובעת הוסיפה, כי ביטחה את הנכס בביטוח משכנתא והיא יכולה הייתה להפעילו לשם טפול הנזילה.

מאחר שמחד, על פי מכתבו של עו"ד עמירה הנתבעים "נכונים להמתין" עד יום 20.8.2020, ומאידך, ברור כי לא ניתן לקבל הלוואת משכנתא בתוך 3 ימים בלבד (כפי שהעידה נציגת הבנק ועדותה לא נסתרה), הרי שהיה על הצדדים להגיע להבנות חדשות באשר למועדי התשלום, נטילת המשכנתא והמסירה, ולקיים משא ומתן בתום לב על המשך קיומו של החוזה, שאם תאמר אחרת - אין כל משמעות לאותה "נכונות להמתין". בעיניין זה יש לומר – הצדדים גילו טפח והסתירו טפחיים בנוגע להליכי המו"מ ביניהם, עד להגשת התביעה ובמיוחד אחריה.

כידוע, בהתאם לסע' 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השמוש בזכות הנובעת מחוזה.". לפיכך, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את תביעותיהם ההדדיות של הצדדים – ככל שהן נשענות על הפרת הסכם המכר, שהרי הצדדים הסכימו להמשיך ולקיימו, ואין בידי מידע האם עשו כן בדרך מקובלת ובתום לב, אם לאו.

...

ניתן להגיע למסקנה דומה גם מכוח עקרון תום הלב והתאמת חוזה לנסיבות משתנות (ראה עמדתו של כב' הש' אנגלרד בע"א 2686/99‏ אייזמן נ' קדמת עדן בע"מ, פ''ד נה (5) 365).

כידוע, בהתאם לסע' 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.". לפיכך, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את תביעותיהם ההדדיות של הצדדים – ככל שהן נשענות על הפרת הסכם המכר, שהרי הצדדים הסכימו להמשיך ולקיימו, ואין בידי מידע האם עשו כן בדרך מקובלת ובתום לב, אם לאו.

סוף דבר – תביעות הצדדים נדחות.

בפני תביעה כספית בסך 61,200 ₪, לפיצויים מוסכמים בשל הפרת חוזה מכירת דירה (וכן שיפוי בשל הוצאות נוספות), שעיקרה בשאלה אם אי-חתימת בת-זוגו של אחד המוכרים על טופס ויתור זכויות, במסגרת הסכמה להתחייבות מוכרים לרישום משכנתה, שהביאה לאיחור בהשלמת התחייבויות הצדדים על פי החוזה, היא הפרתו על ידי אותו מוכר.

11.3 לאחר דיון בשאלת הצורך של התובעת להוציא ביטוח חיים להבטחת המשכנתה לפני קבלת ההלוואה (גם את עלויות הביטוח דרשה שיכסו), חוזה הנתבע 1 פעם רביעית: "לא, אין לנו ויכוח על העקרון יש לנו ויכוח על הסכום אמרתי לך... זה שלא עמדנו בחוזה אנחנו מסכימים" (עמ' 14, שורות 12-14), אלא שכאן מיתערב לראשונה הנתבע 2, ומעיר: "זה לא שלא עמדנו בחוזה ואנחנו עדיין לא, פתרנו את הבעיה. פתרנו אותה בשיא המהירות." (שורות 15-16), ושני הנתבעים מסבירים לתובעת כי הנתבע 2 נאלץ להתפשר משמעותית עם אישתו-דאז כדי להביא את הפרשייה לכלל סיום (לדברי הנתבע 1 המשמעות הכלכלית עבור הנתבע 2 היתה "קרוב ל-200,000 שקל").

...

מכאן נובעת לכאורה במישרין המסקנה, כי לא הפרו את ההסכם, אולם נבחן את העניין מזוויות נוספות.

אני סבור שלא ניתן לראות בדברי הנתבעים בשיחה המתומללת משום הודאת בעל דין המחייבת אותם עתה.

התביעה נדחית.

למבקשת לא קמה עילת תביעה בגין הפרת חוק החוזים, הפרת חובות תום הלב או הפרת חובת הגילוי – המשיבה לא הסתמכה על שתיקתה של המבקשת כדי להראות קיבול חוזה בהתנהגות, אלא הסתמכה על מנגנון שנקבע בפוליסות שרכשה המבקשת, והמבקשת לא מכחישה כי נתנה את הסכמתה לתנאים אלו.

בהודעות העידכון נכתב כי "ערכה שינויים בכיסוי במבנה אגב משכנתא" בעקבות קביעה רגולטורית, וכי על המבוטחים לבחור מבין שתי האפשרויות הבאות: קבלת שירות באמצעות "שרברב בהסדר" או באמצעות "שרברב פרטי". בהודעת העידכון נכתב (במודגש) כי "השרות הניתן כיום במסגרת כתב השרות בפוליסה – הנו מבוטל". בעיניין זה העידה חנה סלע המשיבה ראש אגף ביטוח חיים ופיננסיים במשיבה המצהירה מטעמה (להלן – הגב' סלע) , כי "הפוליסה עדין נשארה. הכסוי הספציפי שקשור לניזקי מים בוטל ונרכש במקומו משהו אחר, גם כסוי לניזקי מים אך בהתאם להוראות רגולציה החדשות. הפוליסה עצמה נשארה בתוקף" (ר' פר' עמ' 17 ש' 8-10).

...

אני סבורה כי טענת המשיבה לעניין הנוהל הקיים להשבת הכספים במקרה של מכירה לא נסתרה.

אני סבורה כי מכל מקום לא הניחה המבקשת תשתית לקיומה של קבוצה בעילה זו, וגם עילה אישית לא ברור שעומדת לה לאחר שפנתה שנים לאחר מכירת הדירה ולא המציאה את המסמכים שהתבקשה להמציא.

סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בחלקה, רק בנוגע להעלאת הפרמיה של הפוליסות, ללא יידוע וכפועל יוצא ללא הסכמה.