מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין הפרת הסכם לרכישת תוכנת ניהול עסקי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה בגין הפרה נטענת של זכויות יוצרים, גזל זכויות יוצרים כלכלית ועשיית עושר ולא במשפט על ידי הנתבעת.
הנתבעת סיפקה לתובעת 1 רישיון לשימוש בתוכנת ניהול שכר מסוג "עוצמה". המנוח פנה לנתבעת בהצעות שונות לשפור התוכנה והציע שירותיו כיועץ (בתשלום).
לאחר שהצעותיו ל"שיפור" תוכנת עוצמה לא התקבלה, הוא ביקש ליישם שינויים בתלושי השכר שהפיקה עוצמה עבור העסק שלו.
בעניינינו, התביעה מבוססת, בעיקרה אם לא כולה, על הטענה לפיה הוסכם בין המנוח לנתבעת כי לאחר שהמנוח יטמיע את תלוש השכר שהוא פיתח (ושמהווה יצירה חדשה) בתוכנה של הנתבעת הוא יקבל בעתיד תשלום על כל לקוח חדש שירכוש את התוכנה באופן שיקבל 25 אג' מכל תלוש שיודפס על ידי הצדדים השלישיים.
הנתבעת מבססת את הגנתה, בין השאר על כך שלא היה הסכם בינה לבין המנוח, ועל המכתב מושא הבקשה מיום 28/04/2003, בו לכאורה מודיעה למנוח כי "בשלב זה איננו מעוניינים לקיום שתוף פעולה במתכונת המוצעת על ידך. יתכן שנשוב ונשקול בעתיד אפשרות לממש שתוף פעולה במתכונת שתוסכם בינינו". לאור האמור, נראה כי מיסמך זה הנו מיסמך מהותי ורלוונטי למחלוקת מושא התביעה, וכי יש בו כדי לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולהכריע בתביעה.
...
הנתבעת הגישה תשובה במסגרתה טענה כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את התובעים בהוצאות נוספות לדוגמא בשל המשך בזבוז זמנם של בית המשפט והנתבעת בהליכי סרק אשר אף הביאו לדחיית מועד ההוכחות.
לאחר שעיינתי בטיעונים מטעם הצדדים, שקלתי את טענותיהם, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, להלן אפרט.
למידת הרלוונטיות השלכה על מידת נכונותו של בית המשפט להיעתר לבקשה לגילוי ולעיון במסמכים כאשר קיים חיסיון או אינטרס נוגד אחר, במעין "מקבילית כוחות" (עניין פלונית, פסקה 6; רע"א 8571/16 מעבדות נכסים – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (19.1.2017)).

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

התובע 2, הנו בנו של התובע 1, מנהל בפועל של העסק והאחראי על הזמנת העבודות וביצוען.
באשר לנזק הנטען, הנתבעת טוענת שלא נגרם כל נזק לתובעים, שכן, לטענתה, התובעים ידעו על ביטול ההסכם או לפחות צפו את הפרתו, בטרם רכשו את החומרים הנטענים.
בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות"), אליו מפנה ב"כ הנתבעת בסיכומיו, הרי גם אם התובעים לא תבעו את קיומו של ההסכם מיד לכשנודע להם דבר ההפרה, עדיין עומדת להם הזכות לתרופות בשל ההפרה הנ"ל, לרבות פיצויים.
כמו כן, עדותו הנ"ל של מר עמוס בדבר סוג החומרים שהוזמנו לביצוע העבדה אצל הנתבעת מתיישב הן עם תוכן ההזמנה והן עם תוכן החשבונית הנ"ל. אני סבורה, כי בנגוד לעמדת הנתבעת בסיכומיה, הרי החשבונית שהוצגה מהוה הוכחה לתשלום בגין החומרים שהוזמנו, כאשר אין בעובדה שלא הוצגה תעודת משלוח או קבלה על ידי התובעים, כדי לאיין את תוכנה של החשבונית הנ"ל ואת העובדה שהתובעים שילמו בפועל עבור החומרים הנ"ל. לא זו אף זו, ראיה לכך שהתובעים הזמינו את החומר הנ"ל מסוג קליל 9000 צבע אנודייז ושילמו עבורו, ניתן ללמוד ממכתב ספק האלומיניום מיום 1.6.20 (נספח ד' לכתב התביעה), בו הוא מודיע לתובעים כי הזמנת החומרים מוכנה ומאוחסנת ומחסני הספק עוד מחודש דצמבר 2019.
...
מכאן, אני קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי בגין רכישת החומרים בסך של 64,888 ₪, בקיזוז סך של 5,500 ₪, בגין מכירת הברזל ובסה"כ פיצוי בסך של 59,388 ₪, בצירוף ריבית והצמדה מיום 23.12.19 , סך הכל- ₪ 65,951 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 15,450 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה של חברה לפיתוח תוכנה כנגד לקוח אשר עסק בהפעלת מכשירי ATM (Automatic Teller Machine) וכנגד חברה אשר לה מכר הלקוח פעילות זו. נטען כי הנתבעות עשו ועושות שימושים מפרים בתוכנה שפיתחה התובעת בנגוד להסכמים, לדיני זכויות יוצרים ולדינים נוספים.
אם קוד המקור הועבר לקרן התמר והתקבל על ידה, ובאמצעותו בוצעו עותקי התוכנה הנוספים, יש בפעולה זו כשלעצמה משום הפרת הסכם ודין על ידי שב"א, ובשים לב לנסיבות הכוללות נראה כי גם הפרה ולו עקיפה של זכות היוצרים על ידי קרן התמר לגבי קוד המקור.
בסופו של יום, והגם שאין לכחד כי סימן שאלה נותר "מרחף בחלל", לא אוכל לקבוע כממצא עובדתי שקוד המקור הועבר, ובהתאם – כי בוצעה הפרה של הסכם או דין בעיניין זה. סיכום ביניים (נוסף) מן האמור לעיל עולה כי הבעלות בתוכנה נותרה של מיתוג וכי שב"א הייתה רשאית להעביר לקרן התמר את עותקי התוכנה אשר לגביהם רכשה רישיונות שימוש ממיתוג.
הערה וסיכום לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין (ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תיקשורת בע"מ (18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ ((2.9.2018; רע"א 1491/16 פלוני נ' פלוני (14.4.2016); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור טענה לניצול לרעה של פערי כוחות בפעולת שב"א לאחר חתימת הסכם 2006 וקודם לחתימת הסכם 2007 (טענה שנבלעה בהסכם 2007 וממילא היתיישנה); טענות לחובת אמון מוגברת החלה על שב"א בשל יחסי הצדדים וטענות נוספות של ניצול לרעה; טענות שב"א להפרות הסכם 2005 ולמעין אילוץ בהתקשרות בהסכם 2006; טענת כלל פרשנות נגד המנסח; טענה להעברת קוד המקור גם לחברת QSM; טענה לאי בדיקת נאותות על ידי קרן התמר קודם להתקשרות עם שב"א וחשד לקיומה של תניית שיפוי בין חברות אלה; השאלה אם מיתוג הציעה לשב"א עובר להסכם 2005, לפתח תוכנה על בסיס Aptra Edge או שמא הדבר הוחלט עוד קודם לכן ע"י שב"א; הטענה להסכם turn key (והאם מדובר בהרחבת חזית); השאלה אם בעת הגשת תצהירו בחודש מרץ 2019 ידע שטרית או יכול היה לדעת כי מילויצקי צפוי שלא להעיד; הטענה כי הכנסות מיתוג ירדו משמעותית לאחר שהפסיקה לעבוד עם שב"א (וכי זה היה "טריגר" להגשת התביעה); ועוד.
...
מכל מקום, סבורני כי בסוגיה זו יש משמעות של ממש לנושא השיהוי.
אין לאפשר לה, שנים מאוחר יותר, להביא לשיתוק פעילות זו (הגם שעמדנו על כך שעצם העובדה שהתוכנה דרושה להפעלת המכשירים, אינה הופכת אותה ללבה של העסקה).
סוף דבר, ניתן צו האוסר על שב"א לעשות שימוש בתוכנה שבידיה (קוד המקור) או להעבירה לקרן התמר או לגורם שלישי כלשהוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה בעיסקה לרכישת תוכנה.
סיסק טענה גם שיש לחייב את ארו בפיצויי קיום בשל הפרת ההסכם בסך של 25,319 ₪.
כאמור לעיל, היועץ החצוני היה הגורם היחיד שניהל מגעים מול סיסק בכל הנוגע להתקשרות בהסכם ואני סבור שדי בתשתית הראייתית הקיימת כדי לבוא למסקנה כי המגעים עם סיסק היו על דעתה של תפוז ובהסכמתה.
...
לכך יש להוסיף שתפוז לא הביאה ראיות כלשהן בדבר פתרון האבטחה שבסופו של דבר נבחר על-ידה באופן שאינו מאפשר להבין את המשמעות של ביטול העסקה מבחינתה והעלויות האלטנרטיביות שבהן נשאה.
המסקנה היא שסיסק היא זו שנדרשת לשאת בהוצאות התביעה שהגישה נגדה ארו אשר נובעים מהתנהלותה שלה אשר לא הייתה לה הצדקה.
סוף דבר דין התביעה נגד תפוז להתקבל בחלקה הארי במובן זה שתפוז נדרשת לשלם לסיסק סך של 118,965 ₪ שהיא עלות הרשיונות ששולמה לארו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

להסכם קובע: "עד ליום 30.4.13 המוכר מתחייב להמציא לידי הקונה אישור רשויות מס שבח המופנים לרשם המקרקעין, אישור ערייה (לרבות פטור מהיטל השבחה), אישור על תשלום מס רכישה, בקשה למחיקת הערת אזהרה חתומה ע"י המוכר ומאומתת כדין, ויפויי הכח הנזכרים בסעיף 6 להלן (להלן: "האישורים").
בע"א 37/86 לוי ואח' נגד שכמן ואח', היתייחס בית המשפט למקור החובה והנטל שנופל לפתחו של עורך הדין, בדברים הבאים: "הבסיס העקרי לחבותו של עורך-דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טירחה המשולם לו. יש שהסכם זה מועלה על הכתב, ויש והוא מוצא ביטויו רק בדברים שבעל-פה. הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה הן, כי לעורך הדין, המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סביה של מיומנות ומאומנות, הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה היתנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי-יושר כלפי הלקוח עשויות לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו.
סע' 10 יא. להסכם המכר מיום 13.3.2013 קובע: "הצדדים מצהירים כי קראו את הסכם זה בעיון, הבינו תוכנות וחתמו עליו מרצונם החופשי". עו"ד דורית מרקוביץ ריבן שישבה עם התובעים והחתימה אותם על הסכם המכר, העידה שהקריאה והסבירה לתובעים את ההסכם ווידאה שהם מבינים את תוכנו, להלן עדותה בנושא: "ש: שאלתי, את הקראת להם את כל ההסכם ווידאת שהם הבינו והם אישרו שהם הבינו?
לגופם של דברים, למרות המשקל הרב שנתנו הצדדים לפתק זה, לאור השינוי הנידרש בתנאי התמורה והתשלום בהסכם, לאור חוב המשכנתא של מישפחת גזיאל, גם אם פתק זה קשור לעסקה דנא והפרטים שנרשמו בו אכן קשורים לה, השינוי בפרטי התמורה היה נידרש והיה מוסכם על הצדדים, כך שלתובעים אין להלין בעיניין זה כנגד הנתבע שמשרדו הוציא זאת לפועל במסגרת הסכם המכר.
מקובלת עליי טענת התובעים לכך שהיה על הנתבע ליידע אותם טרם החתימה על ההסכם על ההליך שניהל מר בן אור ז"ל ובהמשך למשא ומתן שהתנהל עם יורשיו ביחס לפרויקט בו נימצאת הדירה, אך היתנהלות התובעים שישבו בחיבוק ידיים בפרק הזמן מחתימת הסכם המכר ועד לרישום הערת האזהרה לטובת יורשי מר בן אור ז"ל ביום 27.10.13, מנתקת את הקשר הסיבתי בין רישום הערת אזהרה והעיכוב עד להסרתה בשנת 2017.
...
שונות: במסגרת ההליך שבפני הועלו טענות נוספות אשר סבורני כי יש מקום להתייחס אליהן בקצרה.
מדובר בסכסוך אזרחי כאשר בסופו של יום החלק הארי של התביעה נדחה ועל כן איני רואה לנכון לפסוק כל פיצוי ברכיב נזק זה. סוף דבר: לסיכומם של דברים, התביעה מתקבלת בחלקה באופן שבו הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 190,000 ₪ ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ביצוע התשלומים על ידי התובעים ועד לתשלום המלא בפועל מצדו.
כמו כן, אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובעים, ביחד ולחוד, בגין אגרת בימ"ש עבור החלק היחסי של התביעה שהתקבל בסך של 4,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו