באשר לטענה כי הארוע נחקר על ידי מח"ש הרי שמהמכתב לא ניתן ללמוד לאיזה ארוע מתייחסת התגובה, ואילו המכתב מיום 22.2.18 היתייחס לארוע השני שאינו נשוא תביעה זו.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית:
תביעות בשל פעולות כוחות הבטחון באיזור
תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שניגרם באיזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל (בסעיף זה- תובענה) תדון בכפוף להוראות סעיף זה:
(1) בסעיף זה –
"איזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
"צבא הגנה לישראל" - לרבות כוחות בטחון אחרים של מדינת ישראל הפועלים באיזור;
(2) (א) לא ידון בית המשפט בתובענה אלא אם כן הנפגע או אפוטרופסו או אחר מטעמו נתן הודעה בכתב, כפי שייקבע בתקנות, על המעשה נושא התובענה;
(ב) ההודעה תנתן בתוך 60 ימים מיום המעשה; ואולם אם מחמת מצב בריאותו של התובע או אפוטרופסו, או מחמת נסיבות מוצדקות אחרות נבצר ממנו לתת את ההודעה בתוך המועד האמור, תנתן ההודעה בתוך 30 ימים מהיום שבו הוסרה המניעה;
(ג) נפטר הנפגע ולא ניתנה הודעה בעודו בחיים, וטרם חלף המועד למתן הודעה לפי סעיף קטן (ב), תנתן ההודעה על ידי התלויים בו או על ידי עזבונו, או על ידי אחר מטעמם בתוך 60 ימים מיום פטירתו;
(ד) על אף האמור בפיסקה זו, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לידון בתובענה בשל מעשה שהודעה עליו לא נימסרה במועד;
תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק), קובעות:
טופס ההודעה
הודעה בכתב כמשמעה בסעיף 5א(2) לחוק (להלן- ההודעה) תנתן לפי הטופס שבתוספת, שיהיה בשפה העברית ובשפה הערבית (להלן- הטופס).
יתכן כי יש במהלך זה כדי ללמד על כך שבזמן אמת לא סברו התובעים שיש מקום לפצוי כלשהוא, שאחרת, ראשית, היו פונים באופן מיידי, ושנית היו מבקשת את הנתבעת לבצע את התיקונים על חשבונה או בעצמה אפילו, אך ברור ונעלה כי שוב אין הנתבעת יכולה לבדוק את הנזקים שנגרמו, ממה הם נגרמו, האם אכן מדובר בהפעלת כוח מופרז? האם מדובר בבלאי טבעי או גורם אחר? זאת לא ניתן לברר עוד ולכן הטענה לנזק ראייתי מתקבלת.
...
איני מקבלת טענה זו. סד הזמנים המקוצר הזה נועד לאפשר למדינה להכות בברזל בעודו חם ולמנוע מצב של נזק ראייתי כפי שארע בענייננו.
סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.
התביעה נדחית, והתובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסכום של 7,500 ₪ , אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
