מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין הטעיה על ידי נציג חברת פלאפון

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 2.6.2016, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד חברת פלאפון תיקשורת בע"מ (להלן – המשיבה), שעניינה גביית מחיר עודף בנגוד להוראות הדין ממנויים שהצטרפו למסלול פלאפון חו"ל, כאשר הם מחייגים לישראל את ספרות הקידומת 972, לפני מספר היעד בישראל אליו הם מתקשרים.
כן נטען, כי אין כל הצדקה לחיוב עודף בשל הקשת הקידומת 972, ומדיניותה של המשיבה פסולה ומטעה.
לטענת המשיבה, הדבר נלמד מדבריו של המבקש עצמו בשיחה מיום 2.2.2016: ".. היא אמרה לי שזה שיחות שאני התקשרתי לתאילנד, בתוך תאילנד כאילו". המשיבה הדגישה, כי בשתי שיחות שקדמו לשיחה המתוארת בבקשת האישור, הוסבר למבקש על ידי שני נציגים שונים של המשיבה, מה השיבה לחיוב בגין 6 השיחות נשוא בקשת האישור, וזאת באופן הסותר לחלוטין את הנטען בבקשת האישור, כאילו המדובר בחיוב הנובע מחיוג הקידומת 972.
...
בתשובתה לבקשת האישור מיום 8.1.2017, טענה המשיבה, כי דין בקשת האישור להידחות הן במישור האישי והן במישור הקבוצתי.
כן הוסכם, כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 3,000 ₪ ותישא בשכר טרחת בא כוחה בסך של 12,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק.
נוכח זאת ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות האמורות, סבורני, כי אין מקום לפסוק גמול ושכר טרחה למבקש ולבא כוחו.
אני מורה אפוא על מחיקת בקשת האישור ביחס למשיבה, וכן על דחיית תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה כמבוקש, ללא צו להוצאות.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים לטענת התובעת, הנתבעת היתה לקוחת החברה משנת 2011 כאשר היתקשרה עימה בהסכמים שונים לרכישת מוצרים ושרותי רדיו, טלפון סלולאריים והתחייבה לשלם סכומים שונים בהתאם למוסכם ולחשבוניות תקופתיות אשר הומצאו לנתבעת על ידי התובעת מעת לעת.
לטענתה, במעמד ביצוע העסקה שוכנעה על ידי אנשי מכירות לחתום על עסקה משפחתית למספר מכשירים וייתכן כי הוחתמה על הסכם הנוגד את ההבנות וההסכמות בעל פה. לטענת הנתבעת, נציגה מטעם התובעת בשם דנה הסבירה לה כי הציוד לרבות מכשירים ותוספות ינתן לה במתנה ואולם התברר לה כי הוטעתה על ידי הנציגה אשר הבטחותיה לא קוימו.
לטענת הנתבעת המדובר בלקוחה תמימה שנפלה קורבן בידי נציגי התובעת ולכן יש לדחות את התביעה.
במהלך עדותה של הנתבעת עלה כי הנתבעת אינה חולקת על החוב או המכשירים כולם אלא אישרה כי רכשה 4 מכשירים – בעדותה בפרוטוקול בעמ' 17 ש' 12-20 שם ציינה כי ארבעה מכשירים מסוג גלאקסי אס 3 היא רכשה ואולם המחלוקת הנה באשר ל - 5 מכשירים, אייפד, כסוי פלאפון, ועוד אשר לטענתה ניתנו במתנה: "ש: מבין כל המכשירים של חברת פלאפון שנרכשו על ידייך האם כולם ניתנו לך במתנה
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על כלל נספחיהם, וכן לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות ועיינתי בסיכומיהם באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל אם כי לא במלוא הסכום.
בכלל הנסיבות, באתי למסקנה כי מחד, אין מקום לפטור את הנתבעת מתשלום עבור שירותים וציוד אשר קיבלה ואין לאפשר ניצול לרעה תוך שימוש בסיסמאות וטענות כלליות וכוללניות של לקוחות המבקשים להתחמק מתשלום חובם ומאידך, אין מקום להשית על הנתבעת את מלוא החוב, לאור התנהלות פסולה של התובעת במקרה זה, כפי שעלה מעובדות המקרה.
התוצאה היא כי הנתבעת תשלם לתובעת סך 15,000 ₪, כאשר הפיקדון אשר הופקד ע"י הנתבעת בקופת בית המשפט יועבר לתובעת ויופחת מסכום זה. כן תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ והחזר אגרת המשפט ששולמה ע"י התובעת.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע תיאר מסכת של טרטורים שלטענתו העבירה אותו הנתבעת, תוך הצגת מצג כי תאסוף ממנו את המכשיר וחזרה בה, עד שבסופו של דבר הפניתה אותו אל חברת פלאפון שם נדחה על ידי חברת פלאפון, אשר לא הכירה באחריות למכשיר ולבסוף נאלץ לתקן את המכשיר באופן פרטי.
על אף שמדובר במכשיר טלפון סלולארי אשר נחיצותו לחיי היום יום ברורה, הרי שפרק זמן זה נראה סביר בנסיבות בהן ברור לצדדים כי לא הנתבעת היא שהייתה אמורה לתקן את מכשיר הטלפון הסלולארי של התובע ולאור העובדה כי שירותי הצד השלישי הועברו לחברת פלאפון והתגלתה תקלה ברשום תקופת האחריות של התובע אשר דרשו מהנתבעת בירורים ועדכון התובע בגינם.
האחת בכתב התביעה שם טען כי חברת פלאפון לא הכירה באחריותה למכשיר בטענה כי קיימים סימני קילוף בחלקו העליון של המסך, והשנייה בדיון בו טען כי נציגת חברת פלאפון סירבה לתת לו שירות משום שלא רכש שם את המכשיר.
בהעדר חולק כי לאחר טפול הנתבעת התובע נרשם ברשומי חברת פלאפון כמקבל אחריות, ונוכח החסר הראייתי מצד התובע להוכיח סיבת אי ההכרה באחריות מטעם חברת פלאפון, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע להוכיח שהנתבעת הטעיתה אותו, נימנעה מלתת לו שירות או טרטרה אותו באופן המצדיק ביטול עסקת רכישת מכשיר הטלפון הסלולארי והשבת התמורה לידיו.
...
בנוסף משהגעתי למסקנה כי הנתבעת טיפלה בטענות התובע באופן ובזמן סבירים, אני סבורה כי אין מקום לפצות את התובע בגין עגמת נפש.
אשר על כן אני דוחה את התביעה.
באשר להודעה לצד שלישי, מרגע שקבעתי כי דין התביעה להידחות, דינה של ההודעה לצד שלישי להידחות גם כן. איני עושה צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע התובעת יהודית אדלמן (להלן - התובעת) הגישה ביום 29.10.2019 תביעה כנגד חברת פלאפון תיקשורת בע"מ (להלן – הנתבעת).
טענות הצדדים בעיניין ההתיישנות טענות התובעת התובעת טענה, לתחולת סעיף 3 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן – חוק ההתיישנות) ושאין באפשרות הנתבעת לטעון להתיישנות התביעה מאחר ויש לטעון טענה זו בפעם הראשונה בשיחת טלפון שהתבצעה עם נציגי הנתבעת עובר להגשת התביעה.
התובעת מוסיפה וטוענת, כי אף אם תיתקבל טענת הנתבעת כי שלחה חודש בחודשו חשבונית מס לתובעת בגין חיובים נשוא תביעה זו, טענה אשר מוכחשת על ידי התובעת, הם מהוים הודאה בעובדה המקימה את עילת התביעה.
חברה בסדר גודל של הנתבעת מודעת לשימוש שעושים לקוחותיה בשירותים שהיא מספקת להם וזאת לצרכים שונים של החברה, ולכן על הנתבעת היה להודיעה לתובעת ולהסב את תשומת ליבה לעובדה זו. התובעת טוענת כי היתנהלות זו של הנתבעת במחדל או ברשלנות נכנסת בגדרי "הטעה" בלשון החוק ועל כן מרוץ תקופת ההתיישנות יושעה.
...
גם הטענה כי החשבוניות מהוות הודאה בזכות נדחית ומטרתן אחרת לחלוטין.
אשר לטענת השיהוי וכו' היא נטענה באופן כללי מדי והיא נדחית.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית טענות התובעת המתייחסות לחיובים בתקופה שקדמה ל-29.10.12 מחמת התיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 29035-02-19 הלוי נ' אבו זהראה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד תובע יחיאל חיים הלוי ע"י ב"כ עו"ד ענאן עבד נתבעים 1. מגד אבו זהראה 2. טרסט חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מוחמד רשיד פסק דין
קיומה של עילת תביעה הבעלות על רכב התובע במועד התאונה טענת הנתבעים בסיכומיהםם היא שאין עילת תביעה מאחר ולכתב התביעה לא צורף רישיון רכב המעיד על כך שבזמנים הרלבאנטיים לתאונה הנטענת התובע היה הבעלים.
עולה כי במועד התאונה הנטען על ידי התובע הוא היה הבעלים הרשום של הרכב ולכן קיימת לתובע עילת תביעה.
כאשר התעוררה ניסתה להגיע לפלפון הנייד שלה אך לא יכלה לזוז מהכאבים.
לטענתם, התובע מטעה וממעט בתאור התאונה וגירסתו אינה נכונה.
זאת מאחר, שהנתבע 1 לא התייצב לעדות וכך גם נציג חברת הביטוח (ע' 20 ש'10-11 וש' 16).
...
התובע זכאי בנוסף לאגרת מחצית שניה בסך של 379.76 ₪ ולהוצאות לפי אסמכאות שהוגשו ללא התנגדות בעת הגשתם (ע' 19 ש' 19-21; ת/1) בסך של 1,023 ₪ בתוספת מע"מ. בגין הצורך להגיש תביעה, טרדה וביטול זמן בניהול ההליך ישלמו הנתבעים לתובע סכום של 750 ₪.
התביעה בגין עגמת נפש, אובדן הכנסה, נסיעות וימי בטלה עובר להגשת התביעה נדחית.
לאחר ההפחתה הנתבעים ישלמו שכ"ט עו"ד (כולל) בסך 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו