תביעה בגין הזעת יתר בכפות הידיים

הכרה זו טוב שבאה, ולו בבחינת "מוטב מאוחר". יחד עם זאת בכתב התביעה (המתוקן), שלא היה בא לעולם כלל אילמלא הופחתו התגמולים החל מ 2/15 ולאחר מכן הופסקו כליל מאז 8/15, נתבעו גם נזקים תוצאתיים (נזקים כלכליים שנטען שנגרמו לתובע בשל הפרת החובה החוזית של המבטחת לשלם תגמולי הביטוח במועד), וכן פיצוי בשל עוגמת נפש.

נמדד הקף האמות בשני מקומות: באמצע האמות: ביד ימין הקף 25 ס"מ, ביד שמאל 23 ס"מ. בחלק העליון של האמות: ביד ימין הקף 28.5 ס"מ, ביד שמאל 27 ס"מ. הזעת יתר בכף יד שמאל.

שאלה זו כרוכה לעתים בשאלה אחרת והיא – גם תחת ההנחה שהמבוטח זכאי היה לתגמולי הביטוח - האם ועד איזה שלב ניתן לומר שהזכאות היתה שנויה במחלוקת בתום לב. בע"א 7298/10 הנ"ל סוכמו כך הדברים בפסק דינו של השופט דנציגר, לענין המועד לתשלום תגמולי הביטוח: " ..הינה כי כן, תשלום תגמולי הביטוח על ידי המבטח למבוטח בקרות מקרה הביטוח אינו חיוב משני אלא החיוב העקרי המוטל על המבטח. במילים אחרות, תשלום תגמולי הביטוח הוא אקט של קיום החוזה על ידי המבטח. אי תשלום במועד מהוה הפרה של חוזה הביטוח. מכאן, חשיבותה של התשובה לשאלה – מהו המועד לתשלום תגמולי הביטוח על ידי המבטח. מסגרת הזמנים לתשלום תגמולי ביטוח קבועה בסעיף 27 לחוק חוזה ביטוח. הסעיף קובע שני מועדים אפשריים לתשלום תגמולי הביטוח: תגמולי ביטוח ישולמו על ידי המבטח תוך 30 יום ממועד שהיו בידיו המידע והמסמכים הדרושים לשם בירור חבותו (הרישא לסעיף 27), ותגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 יום ממועד שנמסרה תביעה לפי סעיף 23(א) והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים (הסיפא לסעיף 27).

...

סוף דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 יום: השלמת התגמול החודשי עבור התקופה שמ 2/15 עד 7/15 – לאותה תקופה הופחת הסכום החודשי במחצית ויש להשלים המחצית השניה.

סעד הצהרתי לעתיד: אני קובע שהתובע יוסיף וייחשב כ"בלתי כשיר מוחלט לעבודה" כהגדרת הפוליסה, לתקופה שעד ינואר 2019 (כולל), כפוף לאריכות ימיו לתקופה זו. כך מבלי שיידרש להציג אסמכתאות לכושרו התעסוקתי בתקופה זו או לשוב ולהיבדק עד אז. בהתאמה, יהא הוא זכאי לתגמול החודשי המגיע לתקופה זו, בהתאם להנחיות הפוליסה והגדרותיה.

הוצאות משפט (שתשלם הנתבעת לתובע יחד עם הסכום שנפסק): בגין שכ"ט עו"ד ישולם 17.55% מן הסכום הכספי הכולל שישתלם על פי פסק דין זה (כפי שנפסק עד מועד פסה"ד).

לטענת התובעת כתוצאה מהתאונה התפתחה אצלה תיסמונת כאב- CPRS, אודם, הזעת יתר, בצקת, הגבלה בכף היד ובאצבעות יד ימין.

הודעה לצדדים השלישיים : לטענת דורלן (הנתבעת 3/המודיעה), הביטוח שרכשה מהפניקס חברה לביטוח בע"מ (צד ג' 1) היה בר תוקף במועד התאונה ובנסיבות אלה דחיית צד ג' 1 את תביעתה בגין הארוע נעשתה בנגוד להוראות הפוליסה ולסייגיה.

...

ביחס לעתיד, התובעת לא הציגה חוות דעת או אסמכתה רפואית שתאשר את טענתה לפיה תזדקק לטיפולים רפואיים בעתיד ולא שוכנעתי כי נכותה של התובעת בעקבות התאונה תצריך הוצאות בגין טיפולים בעתיד ולפיכך אינני מוצאת לנכון לפצותה בגין ראש נזק זה. סה"כ 3,000 ₪.

סוף דבר, התביעה מתקבלת כמפורט לעיל.

ההודעה לצדדים שלישיים 1 ו- 3 וכן ההודעה לצד רביעי, נדחות.

בבדיקת התובע נימצאו הזעת יתר בכפות הידיים, הגבלה קשה בתנועות הראש ועמוד שדרה, כוח גס תקין, אין קפוח עיצבי רחיקני, פאלן לעצבים מדיאני שלילי.

המומחה הוסיף שהכאב וההגבלה בעמוד שדרה לא חד הם ויתכן כאב ללא הגבלה בתנועות, עוד הדגיש המומחה שהמומחה בתחום הנוירולוגיה קבע את נכותו של התובע בגין כאב ראש, ואת השאלה בגין חפיפה יש להפנות למומחה זה, שכן הנכות בתחום האורתופדיה נקבעה בגין הגבלה בתנועות ולא בגין כאב ראש.

הנתבעת טוענת, שאין ליתן אמון בעדויות התביעה, תוך שהיא מצביעה על מה שמסתמן לשיטתה כסתירות ואמירות לא מהימנות בעדות התובע ובין עדות התובע ועדות אביו בנוגע לסוג עבודת התובע עת עבד בדואר, כאשר הגדרת התפקיד בתלוש הייתה "קלדן" ולא ממיין דואר, בטענות התובע בנוגע לקשייו לשבת וללמוד כאשר מן העבר האחר העיד שהוא מסייע לאחייניותיו בשעורי הבית ובעניינים נוספים.

...

איני מקבלת טענה זו. עיון בתלושים מעלה שגם בשנה זו כמו בשנה הקודמת לה, עבד התובע שעות נוספות לעיתים בהיקף לא מבוטל.

סוף דבר מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי שכר לעבר 49,556 ₪ גריעה מכושר ההשתכרות בתוספת פנסיה – 150,000 ₪.

ג. עזרת הזולת - 8,000 ₪ ד. הוצאות רפואיות, נסיעות והוצאות שונות - 3,000 ₪ ה. נזק לא ממוני - 18,180 ₪ סך הכל סכום של 228,736 ₪ הנתבעים ישלמו לתובע באמצעות הנתבעת סך של 228,736 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

כפי שציין חברי כב' אב"ד השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 107782/00 ח.א נ' מ.ח ]פורסם :( בנבו[ ( 17.5.06 "מי שתובע הפחתת מזונות צריך לבוא בידיים נקיות ולפרוש בפני בית המשפט את כל

לטענתה, העד מעיד על העברת כספים לתובע ולכן לנתבעת הזכות לברר הדבר לעומק, אחרת יהא זה עוות דין להצגת גרסת עד שלא ניתן להפריכה".

יתר, לפעמים אני מזיע בכפות ידיים וזה טפול טוב שהם עושים, זה דרך קופ"ח ---" (עמ'

...

₪ של יודגש לעניין זה כי על פי טענות התובע הסכים זה להפחתה בסך של 200 ₪ בלבד בלית ברירה ותחת לחץ כדי לקבל את תוספת התלויים כחלק מגמלת הנכות ששולמה לו. בנסיבות אלה ומבלי לגרוע מכל האמור לעיל, די בכך כדי להביא לדחיית התביעה שכן המדובר בהתנהלות דיונית העולה כדי חוסר תום לב קיצוני, תכסיסנות ושימוש לרעה בהליכי משפט.

לפיכך מטעמים של מדיניות משפטית ראויה, אין לאפשר לתובע משקיבל את מבוקשו להתעלם מההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, תוך התעלמות מעקרונות של תום לב, סופיות הדיון, הסתמכות, והעיקרון כי חוזים וחיובים יש לקיים ולאפשר לו לפתוח מחדש את סכום המזונות בפעם השלישית.

סיכום: לאור כל האמור לעיל ובוודאי לאור משקלם המצטבר של הנימוקים לדחיית התביעה ושמעל אלה מרחפים עקרונות יסוד בשיטה המשפטית, של תום לב, סופיות הדיון ושיקולים של מדיניות משפטית ראויה ומניעת תכסיסנות משפטית ושימוש לרעה בהליכי משפט, יש לדחות את התביעה וכך הנני מורה.

אין חולק, כי ביום 20.5.2017, קרי, כשלוש שנים וחצי לאחר התאונה נשוא התביעה, הותקפה התובעת על ידי שלושה כלבים, ננשכה בזרועה השמאלית ובשוק ימין, ותוך כדי נסיונה לברוח נפלה ושברה את עצמות הרדיוס והאולנה בשורש כף יד שמאל ואת שני הפטישונים בקרסולה השמאלי.

ביום 4.12.2014 פנתה התובעת למרפאת כאב במרכז הרפואי רמב"ם, שם צויין כי "כף יד ימין קרה יותר ב 2 מעלות לעומת יד שמאל, הזעת יתר, היד מעט אדומה ומבריקה, כוח מוטורי תקין, למעט חולשה קלה באצבעות, רושם של היפראלגזיה ללא אלודיניה, הגבלה בתנועות הכתף עם רגישות בנקודות טריגר - תמונה של כאבים של יד ימנית שנמשכים שנה עם מאפיינים של CRPS, לא נוטלת תרופות נוגדות כאב כי לא רוצה". בהמשך המעקב במרפאת הכאב חל שיפור משמעותי בכאבים וביכולת התפקודית; התובעת התלוננה אמנם על נימול באצבעות והזעה של כף היד מידי פעם, אך דיווחה כי היא מתפקדת היטב בכל עבודות הבית (תרשומת מיום 20.8.2015).

...

מכל האמור לעיל, ונוכח קביעתי על העמדת חלף-שכרה של התובעת עובר לתאונה על בסיס של 5,600 ₪, מצאתי לנכון להעמיד את נכויותיה הזמניות של התובעת, על דרך האומדנא, על השיעורים הבאים, ובהתאם לפסוק לה פיצוי בגין הפסדי שכר כדלקמן: למשך 3 חדשים (דצמבר 2013 - פברואר 2014) יש לפסוק לה פיצוי על פי הפסד שכר מלא, קרי, 3 חדשים X 5,600 ₪ = 16,800 ₪ למשך 9 חדשים נוספים (מרס - נובמבר 2014), עד למלֹאת שנה מהתאונה, יש לפסוק לה פיצוי על פי נכות זמנית של 50%, קרי, 9 חדשים X 50% X 5,600 ₪ = 25,200 ₪ לאחר מכן ועד לפגיעתה באירוע תקיפת הכלבים ביום 20.5.2017, סך הכל כ - 29 חדשים - לפי הנכות הצמיתה שנקבעה לה על ידי מומחית בית המשפט - 10%, קרי, 29 חדשים X 10% X 5,600 ₪ = 16,240 ₪.

אוסיף, כי לא שוכנעתי כי רכשה מכשירי חשמל כגון מייבש כביסה, מדיח כלים ושואב אבק רק בגין פגיעתה בתאונה, כטענתה (עמ' 11, ש' 17).

כאב וסבל בהתאם להוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), תשל"ו-1976 ועל פי נכותה הרפואית של התובעת וגילה, יש לפסוק לה סך של 20,970 ₪ בפריט זה. סך כל הנזק נזקה של התובעת מסתכם איפוא, בסך של 216,838 ₪ כדלקמן: הפסדי שכר בעבר: 92,549 ₪ אובדן כושר השתכרות : 70,000 ₪ הפסדי פנסיה: 20,319 ₪ עזרת הזולת : 10,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות: 3,000 ₪ כאב וסבל: 20,970 ₪ סיכום: 216,838 ₪ סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 216,838 ₪.