תביעה בגין הוצאות הפקת אלבום מוזיקלי

כתב התשובה בתביעה העיקרית וכתב הגנה לתביעה שכנגד בכתב התשובה ובכתב ההגנה לתביעה שכנגד חוזרת כיתריה על טענותיה ומוסיפה שההוצאות הישירות שעליהן הצדדים הסכימו להתקזז מההכנסות לא כוללות את ההוצאות עבור טיסות, אלבומים, הפקות וכדומה.

גרסה זו נסמכת על הפלייבקים והשירים שהפיקו לה (23 במספר); נשיאה בהוצאות שקשורות לפעילותה האומנותית לרבות הטיסות המשותפות לחו"ל; הפקות, הקלטה ויצירת חומרים; יצירת קשרים מוזיקליים ופגישות עם לייבלים ועוד.

כך, בדוא"ל מיום 19.4.2019 הובהרו ההוצאות השונות, הבוקינג, והעובדה שכספים בגין הוצאות שהתקיימו עד אותו מועד טרם התקבלו, וכן הוצאות שונות להפקת קליפ, הוצאת סינגל, תשלום על הפצתו, יחסי ציבור חצוניים עבורו והוצאות לעתיד הקרוב לקידום הקריירה שלה (סעיף 53 לתצהיר).

...

תוכן עניינים פתח דבר 2 כתבי הטענות 6 כתב התביעה בתביעה העיקרית (ת"א 28251-08-20) 6 כתב ההגנה בתביעה העיקרית וכתב התביעה שכנגד 7 כתב התשובה בתביעה העיקרית וכתב הגנה לתביעה שכנגד 9 כתב התביעה בתביעת לשון הרע (ת"א 21567-02-20) 9 כתב ההגנה בתביעת לשון הרע 11 דיון והכרעה 11 הראיות 11 מתווה ההכרעה: הפלוגתות שבמחלוקת 12 המסכת העובדתית 13 ערב חתימת ההסכם 13 המשא ומתן, ההסכם ועיקריו 13 שיתוף הפעולה לאחר חתימת ההסכם 14 תכניות הריאליטי וההצלחה שבעקבותיהן 14 ניהול הבוקינג עבור כיתריה וגביית תשלום עבורו 15 אופן ניהול ההתחשבנות בין הצדדים 15 הקליפ 17 השיחה בין כיתריה לאדי וחילופי הדברים בעקבותיה 18 כיתריה מבקשת פירוט של ההתחשבנות 19 ההצעה לככב במחזמר "מאמה מיה" בתיאטרון הלאומי "הבימה" 19 פרוץ הסכסוך והסלמתו: התניית ההשתתפות במחזמר בתנאים 20 כיתריה מבטלת את ההסכם בהתנהגות 23 חלופת המכתבים בין עורכי הדין 23 תביעת לשון הרע מצד בן ארוש ותביעת כיתריה לתשלום הרווחים 25 המסגרת הנורמטיבית 25 פרשנות חוזה: כללי 25 פרשנות חוזה ליחסים ארוכי טווח ("חוזה יחס") 27 כלל הפרשנות נגד המנסח 28 החובה לקיים הסכם בתום לב 29 הערה על חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז-2017 30 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא קיימו את התחייבויותיהם כלפי כיתריה במישור המקצועי? 31 האם הנתבעים הפרו את ההסכם כשגבו תשלום עבור שירותי "בוקינג"? 36 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו לכיתריה את חלקה ברווחים? 40 פרשנות החוזה בעניין חלוקת הרווחים: מהן "הוצאות ישירות" שינוכו לפני חלוקה? 40 האם כיתריה לא קיבלה תשלומים במועד? מהו המועד לתשלום לפי ההסכם? 44 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו לכיתריה נתונים ומסמכים שביקשה? 51 האם הסירוב של כיתריה להשתתף במחזמר גיבש הפרה יסודית של ההסכם מצדה? 55 ביטול ההסכם בהתנהגות מצד כיתריה ונפקותו 61 חלוקת אחריות: אשם תורם חוזי 61 הסעדים החוזיים 65 סעד הצהרתי 66 פיצויי הסתמכות 67 מתן חשבונות 70 פיצויי קיום 70 לסיכום התביעה העיקרית והתביעה שכנגד 71 תביעת לשון הרע 71 המסגרת הנורמטיבית 71 דיון והכרעה 72 סוף דבר 75 פתח דבר לפניי שתי תובענות שהדיון בהן אוחד: האחת (ת"א 28251-02-20) היא תביעה לפיצוי בסך של 182,296 ש"ח שעילתה תשלום בעד רווחים המגיעים לתובעת מתוך הכנסות שהועברו לנתבעים, מנהליה, לפי הסכם למתן שירותי ייצוג וניהול ("התביעה העיקרית").

גם במקרה זה אין בידי לקבוע כי מדובר בלשון הרע ברף הגבוה במכלול הנסיבות ובהן מסגרת הפרסום, העובדה שדובר בפרסום חד פעמי (במרשתת אומנם), אך אין ראיה שרבים נחשפו אליו, ימואל לא הדהד אותו או חזר עליו, ואין ראיה שהוא גרם לנזק כלשהו.

אף שמדובר במקרה גבולי, הרי שלנוכח אופי ההתבטאות הפוגעני יותר בהשוואה לזה של כיתריה, אין מקום לעבור עליו לסדר היום ויש לקבל את התביעה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התוצאה היא כדלקמן: התביעה של כיתריה נגד הנתבעים נדחית.

תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תקפותם של שלושה הסכמים שנחתמו ביום 5.9.05 (להלן- "ההסכמים") בין הגב' איה כורם, זמרת, מחברת ומלחינה (להלן "כורם") לבין חברת עננה בע"מ, העוסקת, בין היתר, בהוצאה לאור ובהפקות של יצירות מוזיקליות, ספרותיות ואומנותיות, מימון הפקות תקליטים, ובניהול עסקיהם של יוצרים ואמנים (להלן- "עננה").

לטענת כורם, עננה כלל לא פעלה כחברת תקליטים, היא לא נטלה חלק בהפקה המוסיקלית (האלבומים הופקו על ידי מפיק מוסיקלי חצוני ועל ידי כורם), היא לא הפיצה בעצמה, היא לא "השקיעה" כספים, אלא שהיא שילמה את הוצאות כורם ודרשה את השתתפותה של כורם במחצית מן ההוצאות.

...

מכל האמור לעיל, עולה כי לא שוכנעתי כי עננה הפרה את התחייבויותיה כלפי כורם, ומשכך, קל וחומר שאין מדובר בהפרות יסודיות של ההסכם המצדיקות את ביטולו.

לאור כל הטעמים המנויים לעיל, אני דוחה את טענת כורם כי הודעת הביטול נשלחה כדין, ועל כן, תביעתה למתן סעד הצהרתי, נדחית.

סוף דבר תביעת כורם, אם כן, נדחית.

ההוצאות בגין אלה לרבות הוצאות נגנים, אולפנים, יח"צ וכד' ינוהלו בנפרד מפעילות המופעים ולא ינוכו מקופה זו. על אף האמור, ככל שלבקשת הלהקה, תמיר ישתתף בפעילות הקשורה לאלבום או למוצרי שמע אחרים יהיה זכאי לתמורה שתוסכם בינו לבין זאב.

. זה המקום להבהיר כי על פי המידע והמסמכים שבידי, כבר מספר שנים לפני כריתת ההסכם 2012, הפסיק המבקש 1 למעשה כל פעילות יצירתית בלהקה, כגון שותפות חלקית בהלחנת השירים והפקה מוסיקלית, ותפקידו היתמצה בנגינת קלידים.

מאחר והתובענה נדחתה בעיקרה והמשיבים הותירו את עניין הענקת הסעד שלעיל לשיקולו של בית המשפט ובהיתחשב במשך דיון ההוכחות בהליך העקרי, כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 27.11.2017, אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.

...

לחלופין, להצהיר כי במידה ובית המשפט לא יורה על החזרתו של תמיר לאתניקס או על פירוק אתניקס ומינוי כונס נכסים , יועבר חלקו של תמיר מרווחי הלהקה , 10%, לתמיר ולחילופין לשולטן בע"מ (להלן: "שולטן"), כמפורט בהסכם בין הצדדים מיום 31.5.12 ובפרט בסעיפים 9, 11, 12, 15 ו – 16 ובפרק סוף דבר בהחלטה מיום 19.1.2017 שניתנה בבקשה לסעד זמני שהגישו המבקשים.

נוכח האמור עד כאן, נראה כי אף מבלי להידרש להוראות סעיף 3 (1), (2), (3) ו – (4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970, אין הצדקה להיעתר לסעד העיקרי המבוקש בתובענה כאן, ועל כן, אין אלא לדחות את עתירתו של המבקש להצהיר כי הוא חלק בלתי נפרד מאתניקס (בהרכבה כיום) ובהתאם אין להיעתר לסעד שבסעיפים ב' ו – ד' שלעיל שעניינם עתירה להורות על שילוב תמיר בפעילות אתניקס ובפלטפורמות החברתיות שלה ובקשה להורות על פירוק אתניקס ומינוי כונס נכסים, סעד המנוגד להסדר הקבוע בסעיף 17 להסכם 2012.

סוף דבר התובענה נדחית בעיקרה, בכפוף לצווים שלהלן: המשיבים יעבירו לשולטן בע"מ 10% מההכנסות נטו מהופעות של אתניקס אך לא פחות מ – 2000 ₪ להופעה ולעניין תכניות טלוויזיה – לא פחות מתעריף המינימום של איגוד הנגנים.

מאחר והתובענה נדחתה בעיקרה והמשיבים הותירו את עניין הענקת הסעד שלעיל לשיקולו של בית המשפט ובהתחשב במשך דיון ההוכחות בהליך העיקרי, כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 27.11.2017, אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.

דיון ומסקנות: תביעת התובעת נגד הנתבעים; אין מחלוקת בעניינינו, כי התובעת העבירה לחשבונו של הנתבע סכום של 100,000$, וכי הכספים ניתנו עבור הפקת אלבום לצד ג' וקידומו המוסיקלי, אלא שהצדדים חלוקים מכוח איזה הסכם ניתנו הכספים שעה ואין הסכם בכתב בין הצדדים השופך אור בנקודה זו, והדברים סוכמו בין הצדדים בע"פ. בעוד התובעת טוענת, כי הכספים ניתנו כהלוואה אשר מועד פרעונה היה עד שנה מיום קבלתה, הנתבעים העלו מספר גרסאות למהות ההסכם בגינו ניתנו הכספים.

ההתנהלות הכספית; הנתבעים לא הביאו כל אסמכתא, כי אכן הוציאו כספים מכיסם עבור צד ג' מעבר לכספים אשר הועברו על ידי התובעת, כשאף לא הוכיחו כי הכספים, אשר ניתנו להם ע"י התובעת הושקעו בצד ג' ויותר מכך, שוכנעתי כי נעשה שימוש בכספים אשר העבירה התובעת לצורך הלהקה שניהלו הנתבעים בנגוד למטרה לשמה אין מחלוקת, כי ניתנו הכספים ע"י התובעת והיא הפקת אלבום עבור צד ג'.

עם זאת, לא ניתן לקבל את גרסת הנתבעים, כי כל הכספים הוצאו עבור צד ג', שכן הנתבעים לא הוכיחו טענתם, לא הביאו כל אסמכתא המעידה, כי הוציאו כספים אשר אינם קשורים בכספי התובעת עבור צד ג', וכי הכספים אשר ניתנו מידי התובעת הוצאו בגין הפקת אלבום עבור צד ג' בלבד ולא נעשה בהם שימוש לטובת הלהקה, דבר אשר יכלו הנתבעים לעשות בנקל, והמסמכים מצויים בשליטתם הם. במסגרת נספח נ10 לתצהירי הנתבעים, צירפו הנתבעים חשבוניות מעטות הנוגעות להוצאותיהם עבור צד ג'.

...

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות התביעה ובנוסף שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.

התביעה נגד צד ג' נדחית.

הנתבעים ישלמו לצד ג' הוצאות התביעה ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.

תמצית טענות התביעה בשלהי שנת 2006 נפגשו מנהל התובעת – מר ליאור מילר, (להלן: "מילר") מטעם התובעת והנתבע ליצירת אלבום מוזיקלי משותף והחליטו למצוא מפיק מוזיקלי לקידום היצירה, כאשר כל אחד מהצדדים השקיע 6,500$.

בכל מקרה אין בהסכמים כל סעיף בו התחייב הנתבע להשיב לתובעת הוצאותיה והסכם ההפקה עוסק בנזקים שייגרמו לתובעת אם תוגש נגדה תביעה על ידי צד ג'.

שי חמני, אשר עבד ביחד עם יונתן דגן אצל התובעת לצורך הפקת האלבום של הנתבע, העיד, שהיו לו הרבה ויכוחים על העיבודים בשאלה למי שייכות הזכויות, כאשר הנתבע טען שיש לו זכויות עיבודים, אך שי חמני ויונתן חשבו שהזכויות על העיבודים אמורות להיות שלהם.

...

בסופו של דבר נכתב שהנתבע מעורב גם בעיבודים.

משכך, אני קובעת, כי בס' 6.1.

סוף דבר אני דוחה את התביעה.