תביעה בגין דחיית תביעה לקצבת נכות מקרן פנסיה

השופט רועי פוליאק ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת דגית ויסמן ונציגת ציבור עובדים גב' רחל קפר; ק"ג 9835-09), בו נדחתה תביעת המערערת, עמיתה בקרן הפנסיה המקיפה של המשיבה 1, למתן צו הצהרתי לפיו התקנה בתקנון קרן הפנסיה הקובעת את אופן חישוב שיעור (אחוז) קצבת הנכות של עמיתי הקרן היא תקנה מפלה בהיבט המגדרי ולפיכך היא בטלה.

בהיבט הדיוני טענה מבטחים כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנותה מכוח הוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן – חוק ההתיישנות), משעה שחלפו מעל 7 שנים מיום התגבשות עילת התביעה, ולחילופין מהמועד בו הוכח כי המערערת ידעה על הווצרותה.

...

טענה נוספת שלא מצאנו לקבלה, היא כי המערערת משכה כספים מהקרן בגין תקופת החברות הראשונה ואלמלא כן היתה מגיעה לקצבת נכות של 70%.

מהנימוקים שפורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי והודגשו לעיל, תוך מתן משקל לרציונל של הקשר שבין שיעור קצבת הזקנה לבין שיעור קצבת הנכות הנגזר ממנה ולהיעדר התוחלת של תביעת המערערת לסעדים בעניינה, הגענו לכלל מסקנה כי בית הדין האזורי צדק בקביעתו לפיה יש לדחות את התביעה לגופה.

סוף דבר – דין הערעור להידחות.

ביום 16.4.19 נשלחה דרישה מהקרן לתובעת להמציא את ההתפתחויות בגין התביעות שהוגשו על ידה לבית הדין לעבודה בגין התאונות מ- 2006, 2008, 2009 ותאונת דרכים מ- 2010.

כמו כן: "במקרה בו תחליט הרשות המוסמכת הערכאה / השיפוטית לדחות את הדרישה או למחקה אגיש במועד ערר/ערעור על החלטה. אי הגשת ערר/ערעור במועד כמוהו כויתור על זכאות לקבלת הלוואה וקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה. בעיניין זה ידוע לי כי זכותי לפנות לקרן הפנסיה בעוד מועד בבקשה מנומקת בכתב לבחון את החלטת המוסד לביטוח לאומי ולאשר לי שלא להגיש ערר/ערעור. ידוע לי כי אין בתהליך זה כלפי הקרן כדי לעכב את הגשת הערר/ערעור לרשות המוסמכת. אלא אם אקבל מראש ובכתב אישור מהקרן שלא אגיש ערעור.

ב. החליטה הערכאה השיפוטית לדחות את התובענה או למחקה או דחתה הרשות המוסמכת את הדרישה, בהתאם לנסיבות העניין, והמבוטח לא הגיש ערעור על ההחלטה בהסכמת הנהלת הקרן – הוא יהיה זכאי לקבל מהקרן קצבת נכות בהתאם להוראות פרק זה החל ממועד מתן ההחלטה, ויראו את סך כל הסכומים שהועמדו לו כהלוואה לנכה כתשלומי נכות.

...

אשר על כן התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי התובעת אינה חייבת להשיב את הכספים אשר ניתנו לה כהלוואה והם ייחשבו כתשלומי פנסיית נכות כדין.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

העובדות הצריכות לעניננו הן אלה: התובע היה עמית בקרן הפנסיה המנוהלת על ידי מנורה מבטחים עד אשר בחודש מרץ 2018, בעקבות בקשה לניוד הכספים הצבורים בקרן הפנסיה הועברו הכספים הצבורים לפסגות קופת גמל ופנסיה (להלן – "פסגות"), היא הנתבעת 1 בתביעה זו. כעולה מכתב התביעה שהגיש התובע, ביום 21.12.2016 אירע לו אירוע מזכה בגינו על קרן הפנסיה להכיר בו כנכה על פי תקנותיה, כך לגירסתו, ואולם תביעתו לבית הדין הוגשה רק ביום 22.12.2019.

בקשת מנורה מבטחים לסילוק התביעה בשל התיישנותה נדחתה.

לפיכך, טוענת מנורה מבטחים, המשך ניהול ההליך בבית הדין מתייתר מאחר, ובלשונה, עילת התביעה מוצתה "ואין בית הדין יכול להעניק לתובע כל סעד שכן הסמכות הייחודית להכריע בתביעת הנכות נתונה בידי מבטחים והועדות הרפואיות מטעמה ולא בידי בית הדין הנכבד". התובע השיב לבקשה וטען, כי מיד עם קבלת החלטת בית הדין הדוחה את בקשתה של מנורה מבטחים לסילוק התובענה על הסף מחמת היתיישנות העביר אליה טופס בקשה לתשלום קיצבת נכות, כתב ויתור על סודיות רפואית, תלושי שכר ועוד.

...

בפנינו בקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת 2, מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (להלן – "מנורה מבטחים"), מן הטעמים שיפורטו בהמשך.

וראו גם פסק דינה של חברתי, כב' השופטת יפית מזרחי-לוי בקג (ת"א) 12802-07-15 מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - הלוי צאצי עוזי (2018) ולפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בערעור שהוגש על פסק הדין במסגרתו נקבע: "מפסק דינו של בית הדין האזורי עולה כי בית הדין לא קיבל את טענת המערערת לפיה החלטות רופאי הקרן אינן ניתנות לתקיפה. בנסיבותיו המיוחדות של המקרה לא מצאנו מקום להתערב בקביעה זו, בין היתר בשים לב לאי ההתאמה בין ההחלטות משנת 2004 לבין ההחלטות משנת 2006 ואילך, כמו גם לפער בין החלטות אלו להחלטות במסגרת התביעה בפלת''ד. כל זאת, לאור ההשלכות הקשות ביותר על זכויותיו הסוציאליות של המשיב, לא רק ביחס לקצבת הנכות, אלא גם ובעיקר ביחס לקצבת הזיקנה". (ר' ע"ע (ארצי) 49314-06-18  מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע''מ - עוזי הלוי צ'אצ'י (2020)).

(הדגשה שלי – י.ז.ג) בהקשר זה נוסיף את המובן מאליו לטעמנו - זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד בשיטתנו המשפטית (ר', למשל, עע (ארצי) 533/09 עופרה אילן ו - 24 אח' נ' שירותי בריאות כללית (2011) – סעיף 20 לפסק הדין (להלן – "פסק דין עופרה אילן")).

על מנת לסבר את האוזן נציין, כי במקרה בו הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת תובענה מחמת שנזקו של התובע טרם התגבש נכתב: "אם בית המשפט יגיע למסקנה שאכן יש מקום להפסיק את התובענה (כגון שהנזק עדיין לא התגבש ואין מקום להמתין לכך כשההליך המקורי תלוי ועומד אך לא ניתן לקדמו), ראוי כי יתנה את ההפסקה בתנאים שימנעו קיפוחו של הנתבע. כך, למשל, ניתן לקבוע כי הדיון יימשך מהמקום אליו הגיע הדיון בתובענה הראשונה, כי ראיות שהוגשו תחשבנה כמוגשות גם בהליך החדש, כי החלטות מסוימות תחייבנה גם בהליך החדש וכו." (ר' ע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' יעקב קבודי  (2012); ר' גם עא 9368/17 מדינת ישראל, משרד הבריאות נ' פלוני (2020)).

בהקשר זה ולמעלה מן הדרוש נציין, בהקש מפסק דין עופרה אילן, כי העלאת טענת התיישנות לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, ככל שיהיה צורך בהגשתו, עשויה להחשב כהתנהגות בחוסר תום לב. מכל הטעמים הנזכרים לעיל, הבקשה נדחית.

פקיד התביעות קבע, לאחר הוועצות ברופא מוסמך ובפקידת השקום, כי המבקש לא איבד 50% מכושרו להישתכר ובהתאמה נדחתה תביעתו לקיצבת נכות.

תלונות המבקש תועדו בפרוטוקול הועדה כך: "עובד בעריית ת"א בתור הקלדת נתונים, קבלות. והמנהל שלי אמר שעשיתי טעויות בהקלדה. יש לי הרבה בעיות רפואיות הייתי נעדר מהעבודה הרבה והמנהל שלי בקש שאלך לרופאה תעסוקתית וכל פעם בודקת אותי מחדש ועושה לי קיצור משרה. לא יכול לשבת הרבה, לא יכול ללכת הרבה, לא יכול להיות מרוכז הרבה, סובל מטינטון, פריצות דיסק, בגב מקרין על הרגל, בעיה בכפות הרגליים. לא ישן עם סיפ אפ. יש לי אסטמה. לא ישן טוב. בבית אחרי העבודה אני ישן. המעסיק שלי קרה [צ.ל. קרא - א.א] לי לשימוע אך עקב טעות בשימוע נשארתי כרגע בעבודה. קרן הפנסיה קבעה לי אובדן כושר חלקי לצמיתות. הגשתי גם תאונת עבודה הפעילו תקנה 15. בגין שבר בחזה. הייתי עובד גם במוקד טלפוני. והגשתי לביטוח לאומי תביעה בגין צרידות. הייתי עובד מצטיין. לא נמצא כיום בטיפול פסיכיאטרי." הועדה סיכמה את החלטתה כך: "הועדה עיינה בפרוטוקול הרפואי, בדוח עובד שקום והאזינה לעורר בקשב רב. לדעת הועדה לנוכח גילו (48) ניסיונו התעסוקתי כפקיד בעריית ת"א לאור ליקויו הרפואיים בגינם קבע רופא המוסד שהנ"ל כשיר לעבודה ללא מאמץ פיזי בישיבה ללא חשיפה לחומרים כימיים ועל פי חוו"ד עובדת השקום שסמכה שהנ"ל לא אבד מכושרו לעבודה כמקליד קבלות (למד הנהלת חשבונות) הועדה מצטרפת לדעת המומחים לעיל וסבורה שהנ"ל כשיר לעבודה בעיסוקו הנוכחי וכן כשיר לעבודות נוספות כגון: סייע רפואי לתלמיד בבי"ס, מלווה ילדים בהסעות, פקיד מודיעין וכדומה. כל זאת בהקף שנקבע בדרג הראשון. הועדה דוחה את הערר." המבקש הגיש לבית הדין האיזורי ערעור על החלטת הועדה וצרף לערעור, בין היתר, המסמכים שלטעמו מלמדים על אובדן כושר עבודתו (מעבר למסמכים הנזכרים בסעיף 3 לעיל) ואלה הבאים: פרוטוקול ועדת הרשות מיום 16.6.2021 שניתנה בעיניינו ובו המלצה על הפעלת תקנה 15, וכך נכתב: "המבוטח, בן 47, נפגע בעבודתו כשכיר ב-1/7/2014 כתוצאה מרכב ג'יפ פגע בו מאחור וצואר, גב תחתון, חזה מעל הסטרנום הוכרה תוצאה של הפגיעה בעבודה. בעיון במכלול המסמכים המצויים לפנינו החלטנו לאמץ את חוות דעת הרופאה התעסוקתית. המבוטח הקטין הקף משרתו במחצית ואף שינה תפקידו במקום העבודה בשל מצבו הרפואי. ועדת הרשות ממליצה להגדיל את דרגת הנכות הרפואית ב-50%." החלטת קרן הפנסיה "הראל" מיום 5.1.2021 אשר קבעה למבקש אובדן כושר עבודה בשיעור של 50% מיום 1.7.2014 (להלן - החלטת קרן הפנסיה).

...

זאת על אף שבפועל המבקש הועבר מתפקידו זה. הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתיק האזורי ובכלל החומר שבתיק, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות גם מבלי להידרש לתשובת המוסד.

על רקע מסגרת נורמטיבית כללית זו, אציג את הטעמים העומדים ביסוד החלטתי כאמור : עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה הייתה ערה למצבו הרפואי - תפקודי של המבקש.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

בפנינו תביעת התובעת, גב' שרוני צהיי נצנט, שנפגעה בתאונת עבודה מיום 31.12.17, לקביעת זכאות התובעת לאחוזי נכות מהנתבעת הראל פנסיה וגמל בע"מ, זאת נוכח דחיית תביעת התובעת.

עיון במכתב הדחיה הראשון לתביעת הנכות של התובעת, אותו הוציאה הנתבעת לתובעת ביום 21.5.18, מועד בו ניתן היה לבצע השלמת הפרשות פנסיוניות שעה שטרם עברו חמישה חודשים ממועד התשלום האחרון, הנתבעת לא עידכנה את התובעת בצורה ברורה בבעייתיות בדבר המשך כסוי בטוחי ובצוע המשך תשלום, שעה שמכתב הדחייה דיבר בעיקר על נימוק רפואי כמצוטט:" לאחר בירור תביעתך קבע רופא הקרן: אינך עונה על הגדרת "נכה" בהתאם לפרק ההגדרות בתקנון קרן הפנסיה בשל כך שכושרך לעבוד נפגע בפחות מ 25% מחמת מצב בריאותך.

אולם מנגד הנתבעת לא מצאה לנכון לשלוח לתובעת שוב את המכתב המיידע את התובעת את הצורך לבצע את המשך ההפרשות הפנסיוניות וזאת למרות שעיון במכתבים נוספים שהגישה התובעת – תביעת לתשלום קצבת נכות רשמה התובעת כתובת שונה, במכתב אחד רשמה כתובת בלפור 132 ואילו במכתב נוסף ( ר' סעיף 18 לסיכומי התובעת) מעלה כי רשמה כתובת של ת.ד. 3626.

...

משכך שוכנענו כי התובעת לא קיבלה את המכתב מיום 27.11.18 ושוכנענו כי הנתבעת לא יידעה את התובעת בדבר חובתה לבצע השלמת כיסוי ביטוחי וההשלכות הנובעות מכך.

אשר על כן ונוכח הנסיבות המיוחדות שבפנינו, התביעה מתקבלת באופן שאנו מצהירים כי התובעת תושב למעמדה כעמיתה בקרן, כאילו לא הפסיקה את חברותה בקרן.

בכפוף לביצוע האמור, התובעת תהא זכאית ל30% הנכות שנקבעו לה על ידי הועדה הרפואית האחרונה החל מהמועד בו יצאה החלטה זו. משכך התביעה מתקבלת בחלקה.