חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין גביית יתר של פרמיות ביטוח

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש בבקשת האישור, התובענה דנן עונה על כל התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית: היא מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות באשר לגביית הפרמיה החורגת מהפרמיה המאקסימאלית המאושרת על ידי המפקח על הביטוח, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, אשר בירורן בדרך זו הנה הדרך היעילה וההוגנת בנסיבות העניין, וקיימת אפשרות סבירה כי התובענה תוכרע לטובת הקבוצה.
בכל הנוגע לביטוח חובה, דמי הביטוח המקסימליים אותם רשאיות חברות הביטוח לגבות בגין ביטוח החובה נקבעו בחוזר ביטוח 2005-1-32 (צורף כנספח 1 לתצהיר המבקש בבקשת האישור) שם נקבע בסעיף 1 כדלקמן: "לפי צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תוכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב- 1981, דמי הביטוח בענף ביטוח רכב חובה שיגבה מבטח מכל אחד ממבוטחיו יהיו לפי הסכומים שהגיש המבטח למפקח ושהמפקח התירם...." על המבטחת להגיש כאמור את הסכומים שבכוונתה לגבות מהלקוחות בגין ביטוח החובה לאישורו של המפקח על הביטוח, והסכום המאושר בסופו של יום על ידי המפקח הנו הסכום המאקסימאלי לגבייה.
הוא גם אישר שלא ערך כל בדיקה בעיניין זה אלא הסתמך על עורכי דינו והפנה לסעיפים 13 – 15 לתצהירו שם היתייחס להסכם הפשרה בת.צ (מח' מרכז) 22782-02-16 זעירא נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (3.8.17) (להלן: "פרשת איי איי ג'י") בו הבהירה המשיבה שם, כי ההסתמכות על הנתונים של לוי יצחק היא זו אשר גרמה לגביית יתר ואף הסכימה להשיב כספים לכל אותם מבוטחים ששילמו פרמיות ביטוח חובה ביתר.
מעבר לכך שמדובר בטעויות נקודתיות, לגבי שני דגמים ספציפיים אלה לא הוצגה הערכה לגבי מספר המבוטחים הנפגעים וכן לגבי הקף הנזק, למעט שבאחד הדגמים מדובר על גביית יתר של 19 ₪ ובשני על גביית יתר של עשרות ש"ח. בנוסף, אני סבור שהתנהלות המשיבה שהסתמכה על מחירון לוי יצחק לאורך השנים הייתה סבירה ואף מתבקשת, במיוחד נוכח העלות הכלכלית והקושי ליצור בסיס נתונים מטעמה, שניתן להניח שגם הוא לא היה חף מטעויות בהיתחשב בהקף הנתונים של עשרות אלפי דגמים ותתי דגמים.
...
בענייננו, לאחר שעיינתי בראיות וקראתי בעיון גם את תצהירי עדי המשיבה, נראה כי לא הונחה תשתית ראייתית בדבר מדיניות מפרה מצד המשיבה אלא לכל היותר לטעויות נקודתיות.
מעבר לכך שמדובר בטעויות נקודתיות, לגבי שני דגמים ספציפיים אלה לא הוצגה הערכה לגבי מספר המבוטחים הנפגעים וכן לגבי היקף הנזק, למעט שבאחד הדגמים מדובר על גביית יתר של 19 ₪ ובשני על גביית יתר של עשרות ש"ח. בנוסף, אני סבור שהתנהלות המשיבה שהסתמכה על מחירון לוי יצחק לאורך השנים הייתה סבירה ואף מתבקשת, במיוחד נוכח העלות הכלכלית והקושי ליצור בסיס נתונים מטעמה, שניתן להניח שגם הוא לא היה חף מטעויות בהתחשב בהיקף הנתונים של עשרות אלפי דגמים ותתי דגמים.
סוף דבר נוכח האמור, דין הבקשה לאישור להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הסדר הפשרה כולל השבה של כספים למבוטחים בפוליסות נושא התובענה, בגין גביית יתר של פרמיות אובדן כושר עבודה בפועל לעומת הפרמיה המוסכמת, זאת באמצעות הגדלת החיסכון בפוליסה הרלבנטית הפעילה.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 131 לעיל.
אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע (להלן: "המבקש"), הגיש כנגד הנתבעת (להלן: "המשיבה"), תביעה כספית על סך 75,329 ₪, בגין שכר טירחה ששילם לחברות סמארט פנסיה החברה לתיכנון הפרישה בע"מ (להלן: "סמארט פנסיה") ופוליסי צ'ק בדיקת פדיון פוליסות ביטוח חיים המנהלים (להלן:"פוליסי צ'ק"), בגין שירותים שניתנו לו, לצורך השבת סכומים שגבתה המשיבה ביתר, בגין פרמיות ביטוח אבדן כושר עבודה וביטוח למקרה מוות ונכות.
המבקש הגיש תשובה לקונית וקצרה במסגרתה טען, כי בהתאם לתצהיר גילוי המסמכים שמסר, אין בידו מסמכים פרט לאלו שצורפו לכתב התביעה ולכן לא ברורה נחיצות הבקשה למעט הניסיון להטריד אותו שלא לצורך.
...
אין בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה חל חיסיון על השיחות המוקלטות.
כך, אין ממש בטענת המשיבה לפיה לא ניתן להיעתר לבקשה לענין התכתובות עם חברת פוליסי צ'ק, שכן המבקש לא עמד במועדים הקבועים בתקנה 120(א) לתקסד"א. בית המשפט רשאי ליתן בכל עת צו לגילוי מסמכים ספציפיים מכח תקנה 113 לתקסד"א (רע"א 8113/14 טלי ונטורה קינג נ' אופיר טורס בע"מ (15.3.2015)).
סיכומו של דבר: הצהרה המתייחסת לכל מסמך (או קבוצת מסמכים) בנפרד נועדה להבטיח שבתום ההליכים המקדמיים תהיה באמתחתם של בעלי הדין עדות המתייחסת לכל מסמך שנתבקש לגביו גילוי ספציפי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתם, אשראי זה אינו של הבנק ומעולם לא היה שלו, וכי לבנק אין זכות תביעה בו. לטענתם, במידה והלווה נקלע לקשיי החזר, אז נמחק החוב כנגד הפרשה לחובות מסופקים שמפריש הבנק מתוך גביית ריבית יתר (שהיא בעצם "פרמיה לביטוח אשראי") שמשלמים כלל הלווים של הבנק.
בנוסף, טוענים המשיבים, כי יש למחוק את התביעה בעקבות הוראות החוק המחייבות את ביהמ"ש לעשות זאת לפי סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979, המתפרש לפי עקרונות המשפט העברי של "זה נהנה וזה לא חסר, פטור"; על פי מבחן "שינוי מצב לרעה" של הנתבעים, אשר לטענתם הם קיבלו הלוואה בתום-לב, השתמשו בה וכעת מצבם שונה; וכן ע"פ החובה החלה על ביהמ"ש למחוק את החוב לפי העקרון של "כופים אותו על מידת סדום". לחילופין, מבקשים המשיבים להעביר את התביעה למסלול של סדר דין רגיל, או לתת כל סעד אחר שיהיה נכון וצודק בנסיבות העניין, ובנוסף לחייב את הבנק בהוצאות.
...
מנגד, טוענים המשיבים, כי יש לדחות את הבקשה ולתת רשות להתגונן מהטעמים שיפורטו להלן.
תמצית טענות הצדדים: תמצית טענות המבקש/הבנק: לטענת הבנק, יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן בשל השתק פלוגתא והשתק עילה, שכן נגד הנתבע הוגשו שתי תובענות של חשבונות שונים בהם הוא חייב.
לאור האמור לעיל, מתקיים השתק מחמת מעשה בית-דין, ולכן אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ומקבלת את הבקשה מטעם הבנק לדחיית בקשת הרשות להתגונן.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לדחיית בקשת הרשות להתגונן, וכפועל יוצא אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן, כאשר התוצאה הינה, כי התביעה מתקבלת במלואה.
בעניין ההוצאות- בהתחשב בנסיבות האישיות של המשיב, אני קובעת, כי המשיבים ישלמו סך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נטען שהפוליסה הרלוואנטית לכל ארועי הנזק היא הפוליסה לשנת 2013-2014 (ת/59) שתחילתה ביום 1.10.2013, וזאת למעט ארוע הנזק הראשון במיתקן המימן והחזר הפרמיה ששולמה ביתר לשנת 2012-2013 עליהם חלה הפוליסה הקודמת (ת/58), וגם בה מצוי סעיף "cut through" לפיו העידר יכולת, מכל סיבה שהיא, של המבטח הישיר לשלם את תגמולי הביטוח, מקנה לתובעות 1-2 זכות תביעה ישירה מהנתבעת, בכפוף לכך שקולינס אישרה את התביעה הביטוחית או על פי פסק דין או פסק בורר.
יצוין שמצאתי לדחות גם את יתר טענותיה של הנתבעת בהקשר זה. ביחס למחלוקת סביב מספר ההשתתפויות העצמיות שיש לגבות בגין ארוע נזק זה, בעוד התובעות טוענות שיש לגבות הישתתפות עצמית אחת, הנתבעת טוענת שיש לגבות הישתתפות עצמיות שלוש פעמים בגין כל אחת מהתקלות בגנרטור ומשכך לא נותר נזק בר פיצוי.
...
במסגרת התביעה מבקשות התובעות שהנתבעת תשלם את חלקה היחסי בתגמולי הביטוח והחזרי הפרמיה להן היא זכאית לטענתה, בשיעורים אותן תבעה במקור במסגרת הדרישות לקבלת תגמולי ביטוח והחזרי פרמיה ממבטחות המשנה.
החזר הפרשי פרמיה ששולמו ביתר אין מחלקות בין הצדדים כי פוליסות הביטוח כוללות הוראות בדבר החזר הפרשי פרמיה, ככל שהפרמיה ששולמה בתחילת תקופת הביטוח חושבה על יסוד תחזית רווח גבוה מזו שהושגה בסופו של דבר, ועל יסוד מלאי הגבוה מזה שהתברר שהיה בדיעבד (ת/58 ו-ת/59 בעמ' 18 ו-30 לפוליסות).
סיכום לאור כל האמור מעלה, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעות יחד ולחוד סך של: 521,804 $ בגין אירוע הנזק לגנרטור TG-11 במפעל בז"ן. 317,840 $ בגין השריפה בתנור הקסילן במפעל גדיב.
· כמו כן, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של התובעות יחד ולחוד בסך 100,000 ₪, בתוספת מע"מ. · הסכומים ישולמו לתובעות בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו