התובע הסכים בתנאי שיימצא שוכר חלופי.
בהסכם נקבע:
"הצדדים הגיעו להסכם פשרה, עבור ביטול חוזה השכירות מצד השוכר ברחוב איילות 9 בגני תקווה, כמחווה של רצון טוב מצד המשכיר נעשו וויתורים כספיים לא מועטים מצד המשכיר, לתשלום מלוא התמורה עבור הפרת החוזה, השוכר ישלם בהמחאות דחויות את התשלום שהוסכם, מוצהר ומוסכם בזאת והיה ואם יחוללו ההמחאות ולא יכובדו על ידי השוכר, יבוטל הסכם הפשרה כולו, ועל כל מה שמשתמע מכך, והמשכיר יהיה חופשי לקבל את מלוא התמורה על הפרת חוזה השכירות על פי דין וזאת ללא היתנגדות כלל מצד השוכר.
במכתב זה הנתבע הגיב לדרישות התשלום של התובע בגין נזקיו, וטען כי לדעתו הנזקים מסתכמים בסך של 28,500 ש"ח בלבד.
לאור האמור, ניזקי התובע הם, לכל היותר, בסך של 34,166 ש"ח. בפועל, לאור גביית השיק הראשון עבור דמי השכירות בסך של 12,000 ש"ח וסכום הסכם הפשרה (כולל שני השיקים שלא ניפרעו אשר התביעה לגביהם מתקבלת), התובע הטיל על הנתבע ואישתו חיוב בסך של 48,500 ש"ח, אשר בבירור עולה על ניזקי התובע בפועל.
...
תימוכין נוספים למסקנה זו מצויים בחישובו של התובע לנזקיו (נספח 3 לתצהיר הנתבע), אשר נחזה להיות תרשומת או טיוטה לא מאורגנת ולא מדויקת.
לא ניתן שלא לקבוע כי התנהגות התובע, ובכלל זה עצם הגשת השיק לביטחון לביצוע, לקתה בהיעדר הגינות ובחוסר תום לב.
סוף דבר
התביעה המתייחסת לשיקים שמספריהם 0060536 ו- 0060537 וסכומם 3,050 ש"ח כל אחד, מתקבלת.
התביעה המתייחסת לשיק שמספרו 0060466 וסכומו 32,400 ש"ח נדחית.
