תביעה בגין בדיקות גיאולוגיות לקרקע

התביעה, נושא העירעור, עסקה בנזקים שנגרמו למערערת ב-ע"א 9263/12 (להלן: ב.י.מ) ולמבטחת שלה, שהיא המערערת בע"א 7933/12 וב-ע"א 7436/12 (להלן: כלל; אלה יכונו להלן ביחד: המערערות) בגין גלישת הקרקע שהתרחשה באתר הממוקם במועצה המקומית רכסים, בו ביצעה ב.י.מ פרויקטים לבנית מבני מגורים – מבנים שנפגעו בגין הגלישה הנ"ל. אביא להלן, בקצרה, את יתר הנתונים הצריכים לעניין.

בחלוף כשבע שנים מקרות הארוע, הגישו ב.י.מ וכלל תביעה בגין נזקיהן.

בין הגורמים לגלישת הקרקע נימנו: פעולות החפירה שבוצעו על ידי יפרח; בעיות נקוז בכביש שבין אתר הבניה של ב.י.מ לאתר הבניה של יפרח; העובדה כי הבנייה שביצעה ב.י.מ נעשתה ללא נקוז מתאים; המבנה הגאולוגי של הגבעה, וכן העובדה שהחורף בשנה האמורה היה חורף גשום במיוחד.

נפסק כי בכך הם הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, מכיוון שהיה עליהם לערוך את הבדיקות האמורות עוד טרם ששיווקו המגרשים לבנייה, לא כל שכן עובר לתחילת ביצוע העבודות במקום, ובפרט כאשר התברר כי חלק מן הקרקע באתר כללה אדמה מסוג חוואר, שהבניה עליה בעייתית.

...

כאמור, לא מצאתי מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי הנכבד, ולפיכך אף קביעתו כי אכן היתה פוליסת ביטוח, שכללה פרק אחריות צד ג' – מקובלת עלי.

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ב-ע"א 419/80‏ הולנדר ושות' בע"מ‎ ‎נ' הוד אווז בע"מ, פ''ד לו(4) 433 (1982): "ככלל, יש לפסוק הצמדה וריבית, אולם בית המשפט רשאי, לפי שיקול-דעתו, להכריע אחרת, אם יש מקום למסקנה, כי בעל הדין הזוכה תרם תרומה מהותית להתמשכות היתרה של ההליכים, חטא בהטרחת חינם של בית המשפט או נקט פעולות פסולות כיוצא באלה." (שם בפיסקה 4; וראו עוד: ע"א 398/79‏ מנגל‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד לו(1) 432 (1982)).

סוף דבר – אציע כי נקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שנקבע כי המשיבים 7-2 חבים בנזקי המערערות ביחד ולחוד, ואולם הם יכולים להיפרע זה מזה בהתאם לחלוקת האחריות שפורטה בפיסקה 16 שלעיל (השוו: ע"א 8684/11 אלקיים נ' יבור (25.06.2014).

עוד יש לציין כי בסקר הגיאולוגי מחודש ינואר 1999 שצורף למסמכי המיכרז, צוינו באופן מודגש הדברים הבאים: "יש להדגיש עם זאת שהמבנה הבלתי אחיד במרחב של הדיונות עשוי לגרום לסטיות גדולות מאוד בהערכות השונות המצוינות בדוח זה. בדיקות נוספות באמצעות קידוחים ו/או רד"ר חודר קרקע וכן שימוש במדידות מדויקות בעזרת מודד מוסמך עשויים להקטין את אי הוודאות הקיימות לגבי דיוק קביעת המפלסים השונים שמהם נגזרו החישובים המופיעים בטבלה 4 ובטבלה 5" (עמ' 14 לסקר).

הנתבעים שכנגד הביאו ציטוט מדו"ח המתייחס לארוע מיום 7.4.04 בו כתב הפקח לממונה עליו כך: "שלמה – קיים צורך דחוף בבצוע פעילות ע"י יחידות מיוחדות של המישטרה בכדי לתפוס את הגנבים להזכירך בעלי המחצבה באתר 5 (מובילי עתייה) מתכוונים להגיש תביעה בגין חלק מסוג הכרייה שברשותם באם יהיו הוכחות נגדם בגין הגניבות יוכל המינהל להיתנער ובקלות מתביעה זו, כידוע כך נהגתי האתר 7 ובשאר הגנבים אך לצורך ביצוע משימה זו דרוש כח משטרתי וסיוע ממ"י" הנתבעים שכנגד טענו כי מדברים אלה ניתן ללמוד על כך שהפעילות נגדם בנושא כריה מחוץ לאתר נעשתה במטרה להכין נגדם כלי הגנה כנגד התביעה שעמדו להגיש, אך הפקח שנחקר אודות הכתוב על ידו סיפק את ההסבר הבא: "אני אסביר. המצב בשטח התחיל להפוך למצב קטסטרופאלי. אתרים שמיועדים לשימור ע"פ התב"ע והכרייה בהם אסורה, אני מגלה באופן יומיומי שמתבצעות כריות מחוץ לשטח בצורה בוטה, גסה במקומות שמיועדים לשימור וזה רק הולך ומתכלה... אז בשלבי הישיבות שלי בשטח גם עם מינהלי המחצבה, הם אמרו לי בכל עת ואפילו היתרברבו בזה. אנחנו עומדים להגיש תביעה נגד המנהל, אתה תראה אנחנו נכסח. כשהם אומרים אני רושם בדו"ח. מפרש את זה, מכין, אומר ומזהיר את הבוס שלי. תדע לך שזה בעצם מה שהם אמרו לי. אז אם הם אמרו לי, זה כתוב, אנחנו צריכים להכין את הקרקע. לי כרגע, אני לבד צריך יותר כוח, יש להם תצפיתנים, יש להם ציוד ולי אין את זה... אני מבקש את הסיוע הנחוץ. אני בא ורואה חפירות בבוקר, לא מצליח לתפוס כי יש תצפיתנים. כשאני ניכנס לאיזור התעשייה הדרומי מתריעים בקשר ותראה באחד התצהירים שלי כאן, אמרתי שהייתי ליד אחד מהם לבדיקה בעבר והוא כבר אני שומע בקשר, תיזהרו שלומי באיזור. דעו לכם, אז יש להם תצפיתנים, יש להם כוח שלי לא היה אותו כרגע והייתי צריך באמת סיוע ממשי. זו הייתה צעקה לעזרה, תנו לי סיוע. דע לך, הכוונה שלהם כי הם אמרו לי את זה, הם הולכים להגיש תביעה ואנחנו לא צריכים לבוא ולהגיד לא מצאנו. יגידו לי היית שם? הסתובבת? אז מה עשית בשטח?" (עמ' 986-987, ההדגשות שלי – י.ק.) גם אם עדיף היה כי לא ייעשה קישור בין תביעה עתידית לבין איסוף הוכחות בגין גניבות, הרי הסברו של הפקח מקובל עלי.

...

בכל הקשור לכריה הבלתי חוקית, הרי הטעמים לאי חיוב החברות בפיצוי בגינה (ר' סעיפים 154, 161 לעיל), מתקיימים גם בעניין הנתבעים 4 ו-5, ולפיכך התביעה נגדם נדחית גם במישור הכריה הבלתי חוקית.

סיכום התוצאה הסופית המתקבלת היא, אפוא, כדלקמן: בתביעה העיקרית, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת 1 סך של 5,584,322 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.2.05 ועד התשלום בפועל, ואילו תביעת התובעת 2 נדחית.

בתביעה שכנגד, אני מחייב את הנתבעות שכנגד 1-3 ביחד ולחוד לשלם לתובע שכנגד סך של 9,324,775 בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.1.14 ועד התשלום בפועל, ואילו התביעה נגד הנתבעים שכנגד 4 ו-5 נדחית.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 6705-08-13 הכרמלי גבריאל - עבודות בנייה בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד האנרגיה והמים מינהל המחקר למדעי האדמה והים-המכון הגיא בפני כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס התובעת הכרמלי גבריאל - עבודות בנייה בע"מ הנתבעת מדינת ישראל-משרד האנרגיה והמים מינהל המחקר למדעי האדמה והים-המכון הגאולוגי ע"י פרקליטות מחוז ירושלים- אזרחי פסק דין

רקע: ביום 05/12/12, נחתם בין הצדדים חוזה (נספח ד' לכתב התביעה, להלן – "החוזה") לאחר שהתובעת, זכתה ביום 14/08/12 במיכרז לביצוע עבודות לשפוץ חדרים ומעבדות (להלן – "העבודות") במכון הגאולוגי של הנתבעת המצוי ברח' מלכי ישראל 30 בירושלים (להלן – "המכון").

על המנגנון לאישור חשבון מצינו בסעיף 52 לתנאים הכלליים בחוזה שצריך שייעשה בכפוף למדידה של כמות העבודות שבוצעו כפי שעולה בין השאר מפרוטוקול ישיבה מיום 14.1.13 בעיניין בדיקה של היועץ מר פלוך מטעם הנתבעת (נספח ז' לכתב התביעה).

...

כך עולה מנספח ל"א לתצהיר של מנהל התובעת, הודעת דוא"ל מהמפקח מזרחי לתובעת מיום 13.6.13 לאחר פגישה ביניהם מיום 12.6.13 בנוגע "לסיכום המשך עבודתך, ומאחר והתקבלו האישורים הדרושים ע"י הגורמים במשרד". בדומה לכך נאמר בנספח לב לתצהירו של מנהל התובעת מיום 7.4.13 (מסמך מ"ג בדרישה להודיה בעובדות) כי מנהל התובעת , מוזמן "להמשיך בביצוע וסיום העבודות במעבדת הצילום, לאחר שיפנה את פסולת הבניין המונחת במגרש החניה ותופסת שני מקומות חניה". על כך השיב מנהל התובעת בהודעת דוא"ל מיום 12.4.13 : א. "מבקש להמשיך בעבודות השיפוצים ולסיים יתרת 7 יח' שירותים ו-1 יח' מטבח. ב. מבקש לאשר הארכת תקופת ביצוע מיום עצירת העבודות -6.2.13" בנספח ל"ד לתצהירו).

התובעת, זנחה בסיכומיה את דרישתה לפיצוי בגין נזקיה העקיפים מחמת אי תשלום התמורה במועד ולפיכך דין רכיב תביעה זה להידחות.

סוף דבר, נמצא כי בהתאם לעבודות שביצעה התובעת בפועל , נותר לנתבעת חוב בסך של 25,348 ₪.

בהחלטתי מיום 24.11.20 נכתב כי צורפה חוות דעת מומחה מטעם התובעים לאחר שכבר מונחת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בתיק, וכאשר לא הוגשה בקשה להגשת חוות דעת נוספת מטעם התובעים וכן נרשם כי על ב"כ התובעים להבהיר עניין זה. בתגובת התובעים נרשם כי מדובר בחוות דעת מומחה שהנה בתחום הגיאולוגיה ואינה בתחום מומחיותו של המומחה מטעם בית המשפט שהנו מהנדס ושמאי מקרקעין.

באותה תגובה התבקש בית המשפט לאשר את הגשת חוות הדעת לתיק שכן המומחה מטעם בית המשפט הפנה את התובעים לשיטתם לבצע בדיקה אשר מתברר שאינה כלל רלוואנטית לצורך בדיקת היתפוררות ו/או קילוף אבני החיפוי ואין מקום להסתמך על חוות דעתו.

דיון והכרעה באשר לטענה לפיה אין למומחה שמונה מטעם בית המשפט את המומחיות הדרושה – טענה שמצטרפת לטענת התובעים לפיה יש מקום לאפשר להם לצרף חוות דעת גיאולוגית – אני דוחה טענה זו. התובעים עצמם תמכו את התביעה בנוגע לליקויים בבניין, וביניהם הליקויים בחיפוי מעטפת הבניין, בחוות דעת של מהנדסים אזרחיים (בצרוף דו"חות של מעבדת איזוטופ), ולא בחוות דעת גיאלוגיות.

וראו בעיניין זה עדותו של מר משה חיים, עובד מכון התקנים (נכון לחקירתו בפני בית המשפט סיים עבודתו במכון התקנים): "ש....האם יש דרישה בתקן לבדיקה על ידי גאולוג? ת. למיטב זכרוני לא. הקשר היחיד לגיאולוגיה היא אותה בדיקה פטרוגרפית שלפי מיטב זכורני היא בטוח לא חובה. נהפוך הוא, התקן מציין שבמקרים מסוימים ניתן לעשות אותה, אני לא זוכר איזה מקרים. אבל בטוח שהיא לנדרשת (צ"ל – "לא נידרשת" – הח"מ), לטופס 4 וכדומה.

...

הבקשה לפסילת המומחה מטעם בית המשפט נדחית.

הבקשה למינוי מומחה נוסף נדחית.

התובעים ישלמו הוצאות לנתבעת בסך של 4,095 ₪.

המחצבה החלה לפעול בשנת 1994 אך לטענתו לא שולם לא כל שכר תוך דחיית כל טענותיו לתשלום המגיע לו. בנסיבות אלה, הגיש המבקש התביעה לבית משפט זה, (ת.א 1302/00) נגד המשיבה, לידר ולבייב (להלן: "הנתבעים"), במסגרתה עתר לחייב הנתבעים לשלם לו סך של 2,500,000 ₪ בגין פועלו בקשר עם המחצבה ובכלל זה עבור בדיקות גיאולוגיות והכנת תוכנית להפעלת מחצבה, בתמורה לסכומים הנטענים בכתב התביעה (להלן: "תביעת המבקש") וזאת עד למועד הגשתה.

בית המשפט קבע כי המבקש פעל להקמת המחצבה ופרט את מעורבותו הרבה בנוגע לה (סעיף 5ד לפסק הדין החלקי), ובכלל זה שהמבקש הגה את רעיון הקמת המחצבה ואיתר את הקרקע (סעיף 5 ז לפסק הדין החלקי).

...

הכיצד ניתן מחד גיסא לטעון כי המבקש לא שימש כיועץ גיאולוגי בפרויקט והמשיבה כלל לא נסמכה על חוות דעתו וייעוצו ומאידך גיסא בתובענה נשוא החלטתי לטעון כי התרשלותו של המבקש ששימש יועץ הגיאולוגי והכלכלי של המשיבה עליהם נסמכה גרמה לה נזקים רבים, תמהני.

דא עקא, לטעמי שעה שעילת התביעה מושתת על מסכת עובדתית שאין דרך אחרת פרט להיותה סותרת את המסכת העובדתית הקודמת לה טענה המשיבה, לא קיימת אפשרות להגיש כתב תביעה שלא יהיו בו טענות מסוג כאמור ולכן לא ניתן להגיש כתב תביעה אשר יענה על התנאים דנן שכן עילת התביעה המיוחסת למשיב חותרת תחת טענות המשיבה בתביעת המבקש, עילה שאין להתירה ולכן אין מנוס מלהורות על מחיקת התביעה.

הבקשה מתקבלת ולפיכך דין התביעה להדחות מחמת מעשה בית דין.