עוד נטען, כי 96% מהדרישות שעלו מול המל"ל לא היו קשורות לבקשת האישור שאושרה בביה"ד לעבודה, וכי "דמי החגים" שאושר בבקשת האישור מהוה כ-4% בלבד מהסכום הכולל שאושר על ידי המוסד לביטוח לאומי, בעוד שהרכיב השני שאושר בגין אי העברת פנסיה כלל לא אושר לתשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי.
בית המשפט אישר את העילות הבאות: הטעה לפי סעיף 15 לחוק החוזים, עושק לפי סעיף 18 לחוק החוזים, חוסר תום לב לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, חוזה פסול, הפרת סעיפים 2 ו-3 לחוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה של סניף 54 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ושל כלל 14 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, וכן עשיית עושר ולא במשפט.
בתוך כך נטען, כי המשיב פעל כדין בהליך אישור הסדר הפשרה בביה"ד לעבודה ומסר את הבקשה ליועמ"ש, וכן כי אילמלא פועלם לא היו יכולים חברי הקבוצה להגיש תביעות חוב בשל חלוף המועד ולא היו מקבלים את הכספים שקבלו, וכי בכל מקרה התובענה אינה מתאימה להתברר כייצוגית שכן המשיבים אינם בגדר "עוסק".
עוד נטען, כי עו"ד רם גורודיסקי כלל לא היה מעורב בפעולות הרלוואנטיות, וכי נגרמה למשיבים פגיעה קשה בשמם נוכח בקשת האישור.
...
מנגד, טענו המשיבים כי דין בקשת האישור להידחות, הן על הסף והן לגופה מטעמים שונים.
כל אלה הובילו אותי למסקנה כי יש לאשר את תשלום שכ"ט בהתאם למוסכם.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם לשינויים כפי שמפורט לעיל.
בהתאם להסכמת הצדדים לקדם הליך בבית המשפט העליון בעניינו של המשיב 2, אשר יהא בו לסיים ההליך דנן בעניינו, אני מורה לצדדים לעדכן את בית המשפט בנדון עד לא יאוחר מיום 1.5.24.