תביעה בגין אי הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ

המדינה קיבלה לידיה את ההחלטה שניתנה בתום הדיון בקשר עם המצאת הדף הנוסף מחקירתו של מר ארסני והודיעה כי המסמכים שהועברו עד כה הם היחידים שנוגעים לחקירתו של מר ארסני בעיניין נושא התובענה וכי חקירתו כללה עניינים נוספים שאין לה רלוואנטיות למחלוקת בתיק שבפנינו ועל כן אין הצדקה למסירת המסמכים שהתבקשו.

השיקים שחוללו בכתב התביעה טען התובע כי החל מיום 17.09.2008 (בטעות נרשם 17.09.2009 - א.ה.) חוללו שיקים שהוצגו בחשבון ונרשם כי סיבת החילול הנה כי אין כסוי מספיק וטען כי בגין כל החזרת שיק נגבתה עמלה בסך של 55 ש“ח. התובע טען בקשר עם השיקים האמורים ננקטו כנגדו הליכים משפטיים ובמסגרתם הוטלו עליו עיקולים וכן הגבלות שונות ובכלל זה הוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, דבר אשר מנע ממנו להישתתף בחתונת בתו אר נערכה בחו“ל. התובע טען כי החזרת השיקים גם הביאה את חשבונו להיות מוגבל ומונעת ממנו עד היום לפתוח חשבון בנק.

...

גם לגופו של עניין סבורני כי נזקים אלו לא הוכחו.

גם ביחס לסכום שנתבע בקשר עם מה ששולם על ידו לעורכי דינו דאז ”בגין שירותי עו“ד בבקשות רשות להתגונן, כנגד תביעות שהוגשו בעקבות שימוש בשיקים“ סבורני כי אין ממש בתביעתו של התובע.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני דוחה את התובענה.

תביעה לתשלום פיצויים בסך 51,861 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובעים בעקבות צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן נגד התובע, אשר הוצא לטענתם, שלא כדין ובעקבות רשלנות של הנתבעים.

זאת ועוד, עולה ממסמכים שהוצגו בפני, כי בטרם נתבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, בוצעו נגד התובע הליכי גבייה קודמים כולל עיקולים בחשבון הבנק, עיקול רכב והוא אף זומן לחקירת יכולת בהוצל"פ. התובע הפנה לכך שפסק הדין שניתן נגדו בהיעדר התייצבות, ניתן לפני חלוף 45 יום מהמצאת כתב התביעה (זאת נוכח אי מניית ימי פגרה).

...

נוכח הנ"ל, אני קובע כי סך כל הנזקים שהוכחו ע"י התובעים עומדים על סך של 6,560 ₪.

לסיכום אשר על כן – אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 1 ומחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים סך של 3,280 ₪ בתוספת החזר הוצאות משפט בסך 500 ₪, ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ₪.

בין הצדדים בתיק התנהלו הליכים רבים, כאשר תחילת בבקשה ליישוב סיכסוך שהוגשה ביום 30/07/2019 שלאחריה עתרה הנתבעת להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים שהיו כולם קטינים באותה העת.

התובע מנגד, הגיש התובענה דנן לקבלת דמי שימוש עקב יציאתו מבית הצדדים לאחר שהוצא צו ההרחקה כנגדו.

ב- 19/08/2019, המועד בו היתקיים דיון בבקשתו לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, הגישה האשה בקשה לצוו הרחקה בגין ארוע שקרי שאירע לכאורה בחודש יוני 2019, כאשר באירוע זה היא הכתה את הבת וחודשיים לאחר מכן, הגישה תלונה כי האיש הוא זה שתקף אותה.

כך למשל במצב בו אחד הצדדים מורחק מהדירה עקב צו שפוטי, הרי שהוא אינו זכאי לדמי שימוש ראויים בתקופת ההרחקה, שכן אז אין ספק שהשימוש נימנע ממנו נוכח היתנהגותו ולא בשל השמוש שעושה בדירה בן הזוג השני ובנסיבות אלו, אין השותף זכאי לדמי שימוש ראויים (ראו בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלוני, פורסם במאגרים משפטים ביום 09/04/2006.

...

אשר על כן, אני קובעת כי יבוטל העיכוב בסך של 5,265 ₪ מתוך חלקו של האיש מתמורת מכר הדירה אשר מעוכב אצל כונסי הנכסים.

שעה שהאיש מתנגד לחלוקה בהתאם לשיטה א והאישה אינה מתנגדת לחלוקה על פי שיטה ב, אני קובעת כי הזכויות הסוציאליות של הצדדים יאוזנו בהתאם לשיטה ב. באי כח הצדדים יגישו תוך שבעה ימים פסיקתאות מתאימות לחתימתי.

סוף דבר אני מורה כי מחלקה של האישה בתמורת כספי המכר יועבר סך של 16,625 ₪ לאיש בגין דמי שימוש כאמור בסעיף 19 לפסק הדין.

עוד הפנה למספר ציוני דרך בהם הוסלמו יחסי התובעת עם הילדים, החל מסירובה להסכם שהוצע על ידי באת כוחו ואיום מצידה כי לא יראה את ילדיו, המשכו בהוצאת צו - עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים וכן פירוק התא המשפחתי במעשי הבגידה והניאוף.

בעניינינו לא נימצאת על הפרק שאלת ביטול המזונות או הפחתתם, שכן לא נפסקו כלל מזונות זמניים מתחילתם של ההליכים, אלא עולה השאלה, האם כלל יש מקום להדרש רטרואקטיבית לפסיקת מזונות שני הבנים ממועד הגשת התביעות ואילך כבקשת הנתבע.

היתנהלות זו מצביעה על כוונת שתוף כללית בין הצדדים ולכן אין מקום לדרישתו של הנתבע להוציא מאיזון הזכויות את כספי הפיצויים.

...

12 ועל כן, אני מורה על ביצוע איזון מיידי לפי חלופה א', ועל התובעת להעביר סכום של 40,993 ₪ נומינלי (ללא הוספת הפרשי הצמדה וריבית) לנתבע לאיזון כולל של עודף זכויותיה.

אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת מחצית שווי הרכב נכון למועד הקרע.

סיכומו של דבר 2) לחוק בכספי הפיצויים 31 ) נדחית בקשת הנתבע לחלוקה בלתי שוויונית לפי סעיף בגין תאונת הדרכים שהושקעו ברכישת בית משותף.

כן עתרה לסעד של חיוב החברה והנתבע לשלם לה סך של 20,655,000 ₪ המהוה את רכיב המע"מ וכן לשלם הפרישי הצמדה וריבית בגין סכום זה. יחד עם כתב התביעה עתרה התובעת בבקשה להטלת עיקולים על נכסי הנתבע והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו.

לדבריה, מאחר שמדובר בתביעה לסכום כסף, מאחר שקיימות ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ומאחר שקיים חשש שאי מתן צו עיקול זמני יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין, יש מקום ליתן צו עיקול גם על נכסי הנתבע.

מאחר שלא נערכה או הושלמה ביקורת כדין, טענה רשות המסים כי אינה יכולה להביע עמדתה ביחס לשאלה האם החשבונית הוצאה כדין וביחס לאפשרות לנכות את מס התשומות הכלול בה. לסיכום, טענה הרשות כי בנסיבות האמורות אינה יכולה ליתן לתובעת שפנתה אליה את האישור המבוקש על ידה "כי המסמך אשר המציא המבקש (הנתבע) ואשר לטענתו מהוה חשבונית אשר הונפקה כדין עבור המשיבה (התובעת) מהוה חשבונית ראויה אשר יתאפשר למשיבה באמצעותה לנכות את סכום המע"מ הנקוב בה". בדיון שהתקיים נחקרו המצהיר מטעם התובעת והנתבע.

...

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסך של 18,000 ₪.

החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.