תביעה בגין אובדן תיק אישי בטיסה

לפניי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן מחשב נייד מכוח פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל. רקע וטענות הצדדים התובע, רכש מהנתבעת ביטוח נסיעות לחו"ל לתקופה שבין 17.3.22-24.3.22.

לטענת התובע, ביום 20.3.22, לקראת העלייה למטוס, הניח את המחשב הנישא בסמוך לדוכן בשדה התעופה.

סעיף 5.8.4 מגדיר חריגים להרחבה למחשב אישי נישא: "בנוסף לחריגים הכלליים שבפוליסה בפרק 6 ולחריגים המיוחדים לסעיף כבודה בסעיף 5.7, אשר יחולו במלואם על הכסוי בסעיף 5.8 לעיל, לא ישולמו תגמולי ביטוח לפי ההרחבה למחשב אישי נישא לעיל בכל אחד מהמקרים הבאים: גניבה או אבדה למחשב אישי נישא שלא הוחזק בתיק הצמוד למבוטח או שלא הוחזק בכספת במלון. בהמשך הסעיף מפורטים חריגים נוספים שאין טענה לתחולתם במקרה זה.

...

נוכח האמור לעיל איני מקבלת את הפרשנות שהציגה הנתבעת לפוליסה וחריגיה ואני סבורה שקיימת פרשנות חלופית ועדיפה שמאפשרת את קיום חוזה הביטוח במקרה זה לפי לשונו ולפי פרשנות תכליתית וסבירה שלו.

סיכומם של דברים - התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 5430 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 600 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

התביעה שלפניי היא תביעה לתשלום פיצוי בגין אובדן כבודה בטיסה.

על-פי אישור מסירה הנמצא בתיק, כתב התביעה הומצא במסירה אישית למענה של הנתבעת בישראל ביום 12.4.2022, מספר שבועות לאחר פרוץ מצב הלחימה.

...

לפיכך אני קובעת כי לתובע אשם תורם באובדן הכבודה, בשיעור של 20%, וכי בהתאם יש לנכות מן הפיצוי המגיע לו סך של 1,000 ₪.

משעה שהנתבעת נעזרה במשרד עורכי דין שהגיש בקשה ולא פחות משלוש תגובות בכתב מטעמה ואף שלח נציגה לדיון, ניתן היה להשקיע משאבים אלה במתן מענה ובקיום דיון לגופו של עניין, כפי שנעשה בסופו של דבר.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

אשר לטענת התובע כי ההרשעות לא נמחקו מתיקו האישי חרף הקביעות בהסכם הפשרה וכי אי מחיקתן השפיעה על תוצאות מיכרז 2012 - ראשית טענה בדבר אי קיום הסכם הפשרה היא טענה המתייחסת לפן ההסכמי של הסכם הפשרה ומקומה לא בתביעה זו. מעבר לכך, הטענה בדבר השפעת ההליכים המשמעתיים על תוצאות מיכרז 2012 היא חלק בלתי נפרד מעילת התביעה העוסקת בזכות התובע להליכי מיכרז הוגנים, ובפרט להליך המיכרז שהתקיים בשנת 2012.

הליך זה הוא בגדר דוגמה מובהקת לכך, כאשר הוא מיתנהל רק בערכאה הראשונה כבר שמונה שנים וזאת אחרי שהליכים קודמים באותו עניין ממש, נדונו ומוצו עד תום לרבות עתירה לבג"ץ. גם הגזירה השווה שמבקש התובע ללמוד מפסיקת בית המשפט העליון בעעם 7401/14 קסם מילניום בע"מ נ' רשות שדות התעופה, אינה יכולה לעמוד.

התביעה הכספית בגין הפסדי שכר בגין אי מינוי התובע כחובל גוררת (סעיף 202 לכתב התביעה), התביעה הכספית בגין אובדן האפשרות להשלמת תעודת רב חובל (סעיף 204 לכתב התביעה), התביעה הכספית בגין הפסד דיבידנד (סעיף 207 לכתב התביעה) וכן התביעה הכספית בשל פגיעה בזכות התובע לחופש העיסוק תוך פגיעה בשמו הטוב ובגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש (סעיף 208 לכתב התביעה), את כל אלה ניתן היה להעלות בהתדיינויות הקודמות, בהן נדונה אותה עילת תביעה ואף נעשה דיון בקשר לאותם אירועים ולגבי אותן טענות שהועלו במסגרת התביעה הכספית.

...

המסקנה היא שניתן בזה צו עשה למנות את התובע לחובל גוררת.

סוף דבר : ניתן בזאת צו המורה לנתבעת למנות את התובע כחובל גוררת בשורותיה.

לאור התוצאה והנסיבות הכלליות הקשות, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט והשתתפות בשכר טרחה בסך 50,000 ₪.

קרי, נטען כי לא זאת בלבד שנכנסה ללחץ בשל איבוד המזוודה, אלא אף נבצר ממנה מליטול את התרופות לטפול במצבה.

בנוסף, ההיגיון והשכל הישר מנחים כי אדם הנוטל תרופות באורח קבוע יקפיד לארוז אותן בתיק האישי המתלווה אליו למטוס ולא יטול סיכון (המתממש לעיתים, כידוע) כי הכבודה המכילה את התרופות תאבד ולא תגיע ליעדה.

עגמת נפש- התובעים מתארים בכתב התביעה כי למן הרגע בו נודע להם על העידר הכבודה נאלצו להיתרוצץ בשדה התעופה הלוך ושוב, לקיים שיחות מול נציגי הנתבעת ומול שדה התעופה.

...

הכרעה ונימוקיה: לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

עם זאת, אני סבור כי חלק מהנזקים שהוערכו ע"י התובעים הם מופרזים וחסרי ביסוס- כך למשל, דרישה לפיצוי בגין החזר עלות כרטיס טיסה ושהות במלון אינה עולה בקנה אחד עם חוסר הנוחות הכרוכה באיבוד מזוודה לשלושה ימים.

אף דינה של טענה זו להידחות בהעדר כל הוכחה (הן של נטילת תרופות פסיכיאטריות והן כי התרופות היו מצויות באותה העת בכבודה החסרה).

סוף דבר נוכח האמור לעיל, הנתבעת תישא בפיצוי התובעים בסך של 3,000 ₪.

[2: הסכם עבודה אישי צורף לתיק מוצגי התובעת עמ' 156.

רצתה לטוס לטיול אחרי צבא.

"לא רוצה לאבד תקווה" ומנסה בכל כוחה להצליח בלימודים אם כי חלפו בראשה מחשבות אובדניות.

על פי חוות הדעת האקטוארית שצורפה לתיק מוצגי הנתבעת, סך גמלת הנכות מעבודה שקבלה ותקבל התובעת בגין התאונה מושא כתב התביעה עומד על 1,906,083 ₪ (כולל ריבית).

...

בשקלול כל העובדות שעמדו לפניי, לרבות העובדה כי התובעת אינה מצליחה להחזיק יחסי זוגיות לאורך זמן, אני סבור כי פיצוי בסך של 100,000 ₪ יביא לידי ביטוי את העזרה שלה תידרש התובעת בתוחלת חייה ומתוך הנחה כי בזקנתה תידרש לעזרה גם ללא כל קשר לתוצאות התאונה.

אני סבור שניתן לראות בשכר הטרחה שמשלם הניזוק לבא כוחו בגין ניהול הליך במל"ל לקביעת נכות, כהוצאות משפט וככאלה אין הגבלה על פסיקתם, כל עוד נעשה הדבר בסכום סביר שמשקף את ייעול הדיון.

לסיכום: נזקיה של התובעת עומדים על הסכומים הבאים: כאב וסבל: 146,000 ₪.