למען השלמת התמונה יצוין כי התביעה הוגשה במקור גם כנגד רס"ר י.ל (להלן: "הרס"ר") אשר שימש במועדים הרלוונטים כבלש של תחנת משטרת שדרות ואשר ביצע את המעצר מושא תובענה זו. עם הגשת כתב ההגנה בשם כלל הנתבעים, הגישה המדינה בשם משטרת ישראל, תעודת הכרה בחסינות של עובד ציבור ובה הצהירה כי הנה מכירה בחסינותו של הרס"ר וכפועל יוצא, נוטלת על עצמה לשאת בכל חבות שתוטל עליו, אם וככל שתוטל, וזאת מכוח סעיף 7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").
במצב דברים זה, עתרה הנתבעת לדחיית התביעה האישית שהוגשה כנגד הרס"ר. בהחלטה מיום 25/9/19 התבקש התובע להגיב לבקשה ואולם משלא הוגשה כל תגובה כאמור, ובעקבות בקשת הנתבעת למתן החלטה בהעדר תגובה, ביום 28/6/20 נעתרתי לבקשה והוריתי על דחיית התביעה כנגד הרס"ר (שהיה עד לאותה החלטה בעל דין, נתבע 2 בהליך), בהתאם לסעיף 7ב(ב) לפקודה.
מלוא התיק במח"ש אשר כולל את מלוא תיק המישטרה בקשר לארוע הנ"ל לרבות דו"ח הפעולה, דו"ח המעצר, חקירות הרס"ר והמאבטח במח"ש, וחקירותיו של התובע עצמו הן בתחנה והן במח"ש, הוגשו מטעם הנתבעת במסגרת תיק מוצגיה בתובענה זו ועמדו לעיוני ולהלן עקרי הדברים:
בד"ח הפעולה המשטרתי שמילא יאסו צויין בפרטי המקרה: "המודיעה אפיק ממוקד חש מדווחת על חשד לפורצים בטופ קאר. הסייר נמצא במקום רואה אורות ורכב מסחרי פורד שחונה". בהמשך בפרטי הארוע: "בתאריך ובשעה הנ"ל במהלך משמרת בילוש יחד עם השוטר הנ"ל היתקבל דווח ממוקד על חשד לפורצים במקום הנ"ל, נגשתי למקום כאשר הגעתי למקום הבחנתי בסייר חברת שמירה, שוחחנו עמם מסרו כי התקבלו אצלם התראה על חיישנים בעסק בשם ט.ק שאלתי אותו האם שוחחו עם בעל העסק מסרו כי דיברו עם בעל העסק והוא מסר שלא אמור להיות שם אף אחד וכי הוא עצמו נמצא כרגע בת"א, תוך כדי השיחה הבחנתי מבעד לחלונות העסק בדמות שמציצה עלה בי החשד שיש פורצים בתוך העסק טיפסתי על חומה ונכנסתי לתוך העסק במקום היה שם בחור הזדהיתי בפניו בתעודת מנוי משטרתית אמרתי לו שקיבלנו קריאת מוקד על חשד לפורצים במקום ביקשתי ממנו שיזדהה הנ"ל אמר לי זה לא ענייניך מה אני עושה פה ותצא מהמקום ביקשתי ממנו להזדהות הנ"ל סרב ואמר לי צא מהעסק, שאלתי אותו האם יש לו קשר למקום הנ"ל אמר לי זה לא עניינך צא מפה, הבהרתי לו כי אם לא יזדהה אאלץ לעכב אותו...השוטרים הנ"ל הצטרפו אליי הודענו לבחור שהוא מעוכב לצורך זהוי בתחנה וכמו כן בחשד להתפרצות כי לא נתן הסבר למעשיו במקום. הנ"ל מסר כי הוא לא מתכוון להתלוות אלינו מסרנו כי אם ימשיך לסרב נאלץ לעצור אותו הנ"ל המשיך להיתנגד הודענו לבחור שהוא עצור בחשד להתפרצות השוטר X הוציא אזיקים על מנת לאזוק אותו במקום במקום, הבחנתי כי הבחור בועט באשכיו של X והחל להיתפרע אחזתי אותו בצוארו על מנ להוריד אותו לקרקע וזאת על מנת לעצרו הנ"ל המשיך להישתולל הנ"ל נאזק בידיו אציין כי הנ"ל נפל במדריגות ככל הנראה מאיבוד שיווי משקל". גם הרס"ר ממלא דו"ח פעולה שדומה בתאור העובדתי לזה של יאסו ועל עקרי הדברים שמילאו השניים, חוזרים הללו בתצהירי העדות הראשית שהוגשו בהליך דנן.
...
משכך ובהיעדר ראיות בכל הנוגע לראש נזק של הפסדי שכר לעבר או לעתיד, הריני לקבוע כי התובע לא הוכיח זכאות לפיצוי בראש נזק זה. במאמר מוסגר אציין כי מסקנה זו, מייתרת את הצורך לעשות אבחנה ולחלק את הפיצוי בין החלק הראשון לחלק השני של האירוע בהתאם לחלוקת החבות כפי שקבעתי לעיל, שכן התובע ממילא לא הוכיח פגיעה כלשהי בכושר השתכרות.
באשר לראש הנזק של כאב וסבל, ולאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי התובע זכאי לפיצוי בראש נזק זה על חלקו השני של האירוע בעטיו קבעתי קיומה של התרשלות השוטרים בשמירה על העצור פן ייפגע בגופו, ומשכך יש לפסוק לטובת התובע פיצוי בסך 20,000 ₪ במכלול הנסיבות ובשים לב לחלקו ותרומתו של התובע לחלקו הראשון של התובע.
סוף דבר
לאור כל המקובץ לעיל, הנתבעת תשלם לתובע סכום של 20,000 ₪.
