בקשת המערערת הושתתה על טענות דומות לאלו שנטענו על ידה בהליכים קודמים, ובכלל זה על הטענה כי נפלו פגמים רבים בהליך מכר הדירה אשר מומשה לדבריה שלא כדין, חרף עסקת מכר קודמת שנעשתה עם משיב 2 (להלן: לוגסי); כי בית המשפט דחה את הצעתה לפדות את זכויותיה בדירה חלף ממושה כמקובל בהליכי פשיטת רגל ותוך הפלייתה לרעה; וכי נדחו כל הצעותיה לגיבוש הסדר נושים.
בכל הקשור לתביעה נגד הנאמן וכנ"ר, נאמר כי הכלל הוא כי נידרשת זהירות רבה במתן היתר להגשת תביעה אישית נגד בעל התפקיד, ובטרם שייעתר בית משפט לבקשה להגשת תביעה כאמור, על המבקש להניח תשתית ראייתית לכאורית לטענותיו כאשר היתר להגשת תביעה יינתן רק מקום בו ברור לבית המשפט שאין מדובר בתביעת סרק.
החשש כי בעלי תפקיד ייאלצו להקדיש חלק ניכר מזמנם וממרצם להתגוננות מפני תביעות אישיות; האופן שבו בעל תפקיד עשוי להמנע מנטילת סיכונים סבירים גם אם הם עשויים להיטיב את מצבם של הנושים; החשש מפני הרתעת יתר; ושאר שקולי מדיניות, מכתיבים עמדה מצמצמת ביחס לאפשרות הטלת אחריות אישית עליו (רע"א 7160/06 חנית וביטחון בע"מ נ' עו"ד עידן גולדנברג, פסקה ז4 (26.3.2007); השוו: ע"א 4042/08 סגל נ' עו"ד גיורא גרינברג, פסקה 10 (22.4.2009); רע"א 380/14 יעקב כהן, עו"ד מפרק לשעבר קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפרוק) נ' איתן ארז, עו"ד מפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפרוק), פסקה 13 (6.6.2014)).
...
וכך נאמר על ידי:
"תחילה וראש, וסוף דבר הכול נשמע. בפסק הדין ניתנה הדעת באופן מפורש על כל טענותיה של המערערת, ואין כל מקום היום להרהר אחריו. [...] ואין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שהורה על מכירת הדירה. [...] אנו גם רואים חובה לציין כי השתכנענו כי בפי הנאמן היה מענה הולם לכל טענותיה של המערערת. גם לא ראינו מקום לביקורת המשתלחת של המערערת כלפיו. יש גם להביע צער שהמערערת אינה מוכנה להשלים עם מצבה ועם העובדה שדירתה מומשה זה מכבר כדין, וכי היא זו אשר מעכבת את חלוקת התמורה שנתקבלה ממכירתה, הן לנושיה והן לידיה שלה על פי הקבוע בפסק הדין. נציין כי למערערת ניתנו הזדמנויות לפדות את חלקה בדירה עוד קודם להשלמת הליכי המכירה, אך הדבר לא נסתייע, ואין למערערת אלא להלין על עצמה. לא למותר לציין, כי בשל קשיים שהערימה המערערת על דרכו של הנאמן, הוא נדרש להציב שמירה על הדירה, מה שהגדיל את הוצאות המימוש, ועל כך יש להצר. בהחלטות בית משפט זה הועברה ביקורת קשה על התנהלותה של המערערת, אך היא אוטמת אוזניה מלשמוע. היא ממשיכה בדרכה ומטרידה בהליכי סרק את ערכאות השיפוט בעניינים שכבר בירכו עליהם את המוגמר" (ע"א 1128/19 אייל נ' עו"ד יניב אינסל, נאמן פסקאות 4-2 (10.12.2020)).
על כן, בהיעדר כל סיכוי ותוחלת לתביעה, דין הבקשה להידחות.
לגופו של עניין, לטענת המדינה לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי ודין התביעה נגד השופטת להידחות בשל קיומה של חסינות מהותית שתביא ממילא לדחייתה של כל תביעת נזיקין נגד השופטת או הנהלת בתי המשפט.
לפיכך, לו בשל כך, דין הערעור להידחות.