תביעה אישית נגד נאמן בהסדר נושים

עצם המצאות התובעות בסטאטוס משפטי זה, מלמד יותר מכל על מצבן הכלכלי הרעוע, גם אם הן נימצאות בהסדר נושים, ומנוהלות בידי נאמנים ומפוקחות על ידי בית המשפט.

יתרה מזאת, התביעה הוגשה כנגד מספר רב של נתבעים שהנם חבר נאמנים בהקדש שלא נטענו לגבי רובם כל טענה אישית.

...

במקרה בו הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לחייב את החברה - תובעת בהפקדת ערובה, על בית המשפט לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים רעא 6528/14 ‏‏רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות מדינת ישראל פסקאות 5 – 6 לפסק הדין וההפניות שם).

במצב בו החברה חדלת פירעון, כלל זה מתחזק ביתר שאת, שכן עצם ההצהרה על החברה כחדלת פירעון משמעו כי החברה איננה עומדת בהתחייבויותיה הכספיות כלפי נושיה, ומכאן המסקנה שהיא לא תוכל לשלם את ההוצאות שייפסקו לחובתה אם תידחה התביעה.

סוף דבר אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה, ומורה לתובעות להפקיד בקופת בית המשפט, ביחד ולחוד, סכום של 150,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים 1-11, וזאת בנוסף לסכום שחויבו התובעות להפקיד להבטחת הוצאות הנתבעת 13.

בקשת המערערת הושתתה על טענות דומות לאלו שנטענו על ידה בהליכים קודמים, ובכלל זה על הטענה כי נפלו פגמים רבים בהליך מכר הדירה אשר מומשה לדבריה שלא כדין, חרף עסקת מכר קודמת שנעשתה עם משיב 2 (להלן: לוגסי); כי בית המשפט דחה את הצעתה לפדות את זכויותיה בדירה חלף ממושה כמקובל בהליכי פשיטת רגל ותוך הפלייתה לרעה; וכי נדחו כל הצעותיה לגיבוש הסדר נושים.

בכל הקשור לתביעה נגד הנאמן וכנ"ר, נאמר כי הכלל הוא כי נידרשת זהירות רבה במתן היתר להגשת תביעה אישית נגד בעל התפקיד, ובטרם שייעתר בית משפט לבקשה להגשת תביעה כאמור, על המבקש להניח תשתית ראייתית לכאורית לטענותיו כאשר היתר להגשת תביעה יינתן רק מקום בו ברור לבית המשפט שאין מדובר בתביעת סרק.

החשש כי בעלי תפקיד ייאלצו להקדיש חלק ניכר מזמנם וממרצם להתגוננות מפני תביעות אישיות; האופן שבו בעל תפקיד עשוי להמנע מנטילת סיכונים סבירים גם אם הם עשויים להיטיב את מצבם של הנושים; החשש מפני הרתעת יתר; ושאר שקולי מדיניות, מכתיבים עמדה מצמצמת ביחס לאפשרות הטלת אחריות אישית עליו (רע"א 7160/06 חנית וביטחון בע"מ נ' עו"ד עידן גולדנברג, פסקה ז4 (26.3.2007); השוו: ע"א 4042/08 סגל נ' עו"ד גיורא גרינברג, פסקה 10 (22.4.2009); רע"א 380/14 יעקב כהן, עו"ד מפרק לשעבר קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפרוק) נ' איתן ארז, עו"ד מפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפרוק), פסקה 13 (6.6.2014)).

...

וכך נאמר על ידי: "תחילה וראש, וסוף דבר הכול נשמע. בפסק הדין ניתנה הדעת באופן מפורש על כל טענותיה של המערערת, ואין כל מקום היום להרהר אחריו. [...] ואין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שהורה על מכירת הדירה. [...] אנו גם רואים חובה לציין כי השתכנענו כי בפי הנאמן היה מענה הולם לכל טענותיה של המערערת. גם לא ראינו מקום לביקורת המשתלחת של המערערת כלפיו. יש גם להביע צער שהמערערת אינה מוכנה להשלים עם מצבה ועם העובדה שדירתה מומשה זה מכבר כדין, וכי היא זו אשר מעכבת את חלוקת התמורה שנתקבלה ממכירתה, הן לנושיה והן לידיה שלה על פי הקבוע בפסק הדין. נציין כי למערערת ניתנו הזדמנויות לפדות את חלקה בדירה עוד קודם להשלמת הליכי המכירה, אך הדבר לא נסתייע, ואין למערערת אלא להלין על עצמה. לא למותר לציין, כי בשל קשיים שהערימה המערערת על דרכו של הנאמן, הוא נדרש להציב שמירה על הדירה, מה שהגדיל את הוצאות המימוש, ועל כך יש להצר. בהחלטות בית משפט זה הועברה ביקורת קשה על התנהלותה של המערערת, אך היא אוטמת אוזניה מלשמוע. היא ממשיכה בדרכה ומטרידה בהליכי סרק את ערכאות השיפוט בעניינים שכבר בירכו עליהם את המוגמר" (ע"א 1128/19 אייל נ' עו"ד יניב אינסל, נאמן פסקאות 4-2 (10.12.2020)).

על כן, בהיעדר כל סיכוי ותוחלת לתביעה, דין הבקשה להידחות.

לגופו של עניין, לטענת המדינה לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי ודין התביעה נגד השופטת להידחות בשל קיומה של חסינות מהותית שתביא ממילא לדחייתה של כל תביעת נזיקין נגד השופטת או הנהלת בתי המשפט.

לפיכך, לו בשל כך, דין הערעור להידחות.

יהודה לוי והמשיב 5 טענו כי סכויי העירעור קלושים, בעיקר מפני שהמבקשים לא הגישו תביעת חוב, לא העלו תביעותיהם כבעלי מניות בפני הנאמן (טענות שממילא היו נדחות מפני זכויותיה של סולוקס), ומשום שההסדר זכה לתמיכת הנושה היחידה, הנאמן, והממונה.

בהתאם לתוצאות הליך המכר יוכלו המבקשים לכלכל צעדיהם ולהחליט אם לעמוד על ערעורם ואם להגיש תביעה אישית נגד אלעזרי בגין המעשים שהם מייחסים לו. ניתנה היום, ‏ח' בתשרי התשפ"ג (‏3.10.2022).

...

הנאמן, לעומת יתר המשיבים, טען כי הגם שלעמדתו סיכויי הערעור קלושים ביותר, לאחר הפקדת הסכום של 1 מיליון ₪, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, ולכן יש מקום להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, וכספי העירבון שהופקדו בבית משפט זה ישמשו להבטחת חובה של סולוקס, על פי החלוקה שאושרה בבית משפט קמא.

למרות זאת, השתהה התובע בהגשת תביעתו, ובנתיים פקע תוקף הביטוח של המבקשים, וכעת הם חשופים לתביעה באופן אישי בלא כסוי בטוחי.

סעיף 6 לחוק ההתיישנות, קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה "ביום שבו נולדה עילת התובענה". מכתב התביעה עולה כי, מדובר בתביעה כספית על סך 110,000,00 ₪ נגד 25 נתבעים! מצד חברה המצויה בהליכי פירוק, כאשר התביעה מוגשת על ידי הנאמן להסדר הנושים של החברה שמונה ביום 23.3.2014.

...

אכן, הכלל הוא כי בית משפט יסלק תביעה על הסף רק במקרים קיצוניים בהם ברור כי סיכויי התביעה להתקבל אפסיים, אולם נוכח כל האמור לעיל באשר לשיקולים והאינטרסים הכרוכים בבירור התביעה למעלה מ – 10 שנים לאחר קרות האירועים עליהם מבוססת התביעה, ומשנראה כי כל עילות התביעה כנטען בכתב התביעה באו לידי ביטוי במסמכים שפורסמו בציבור ו/או היו ניתנים לגילוי בשקידה ראויה על ידי הנאמן על אגרות החוב או מר יצחקי שהיה ועודנו בעל עניין, אין מנוס מסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

סוף דבר אני מקבל את כל הבקשות, ככל שמדובר בטענת ההתיישנות, ומורה על סילוק ומחיקת התביעה ביחס לכל הנתבעים שנותרו, לרבות נתבע מספר 11.

המשיב ישלם למבקש בבקשה מספר 13 (נתבע 25) את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪, וכסכום הזה למבקשים בבקשה מספר 25 (נתבעים 14 – 24), למבקשת בבקשה מספר 34 (נתבעת 12), למבקשים בבקשה מספר 39 (נתבעים 4 – 9), למבקש בבקשה מספר 46 (נתבע 13) ולמבקשים בבקשה מספר 48 (נתבעים 1 – 3).

בנוסף הוכח כי היו משקיעים נוספים באותו מיזם, שגם הם, כמו התובעים, חתמו על הסכמי ההמרה, אך אף אחד מהם לא הגיש תביעה אישית נגד הנתבעים, ואף אחד מהם גם לא מסר עדות בתיק זה. נוכח מסקנתי מעלה, לפיה דין התביעה להדחות בשל כך שלתובעים לא עומדת עילת תביעה אישית, עצמאית ונפרדת כנגד הנתבעים, אלא עילתם, גם מתוקף מעמדם הנכון כמשקיעים עפ"י מכלול ההסכמים, הקביעות, העובדות והמצגים הנ"ל, נכללת במסגרת הסדר הנושים ותביעת נאמן התביעות, ובכן נוכח מסקנה זו, איני מוצא להדרש לשאר המחלוקות שבין הצדדים, שלפחות חלקן צפוי להתברר במסגרת תביעת נאמן התביעות.

...

וגם כאן אני נאלץ לקבוע כי אני מעדיף את עדות התובע 3 על פני עדות התובע 1 הסותרת, לאחר שמצאתי את הראשונה אמינה יותר מהאחרונה בעניין זה. הנתבע 3, שאת עדותו בעניין זה אני מקבל (ראו גם בעמ' 111 בפרוטוקול דיון ההוכחות השני), העיד כי אותו רוני אפל היה משקיע בעצמו וגורם שקישר בין קבוצת המשקיעים לבין נאמן התביעות, לצורך תביעת נאמן התביעות ומימונה, וזאת גם על סמך המסמכים מושא בקשת ששת הנתבעים מיום 19.4.2023 להגשת ראיות נוספות.

בנוסף הוכח כי היו משקיעים נוספים באותו מיזם, שגם הם, כמו התובעים, חתמו על הסכמי ההמרה, אך אף אחד מהם לא הגיש תביעה אישית נגד הנתבעים, ואף אחד מהם גם לא מסר עדות בתיק זה. נוכח מסקנתי מעלה, לפיה דין התביעה להידחות בשל כך שלתובעים לא עומדת עילת תביעה אישית, עצמאית ונפרדת כנגד הנתבעים, אלא עילתם, גם מתוקף מעמדם הנכון כמשקיעים עפ"י מכלול ההסכמים, הקביעות, העובדות והמצגים הנ"ל, נכללת במסגרת הסדר הנושים ותביעת נאמן התביעות, ובכן נוכח מסקנה זו, איני מוצא להידרש לשאר המחלוקות שבין הצדדים, שלפחות חלקן צפוי להתברר במסגרת תביעת נאמן התביעות.

סיכום התביעה נדחית.