זוהי תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, מכוח סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
אלו נסיבות הארוע כעולה מכתב התביעה, סעיפים 3-6:
ביום 6/6/18 בסמוך לשעה 9:40 במלון קיסר בטבריה, בעקבות ויכוח בין התובעת לנתבע איים הנתבע על התובעת באומרו "חכי אני יעלה לחדר אזיין לך את הצורה".
בהמשך לכך, הגיע הנתבע אחרי התובעת במהירות, באמצעות כסא הגלגלים, התקרב מאחורי גבה, היתרומם מהכסא נעמד על שתי רגליו, והחל להכות בתובעת בראשה באמצעות ידו הימנית, תפס בעורפה ונענע את התובעת.
...
משאין כל ראיה לתמוך בהפסד שכר לעבר – נדחית העתירה לפיצוי כספי בגין ראש נזק זה.
התובעת עתרה לפיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות בסכום מוערך של 3,000 ₪ וטענה שלא שמרה קבלות.
בהתחשב באופי הפגיעה, אודם בצוואר וביד ימין, ובהעדר כל קבלה המלמדת על הוצאה רפואית או נסיעה, נדחית העתירה לפיצוי כספי בגין ראש נזק זה.
התובעת עתרה לפיצוי בגין עזרה לזולת, בטענה שבעקבות האירוע נאלצה להיות מרותקת למיטה בבית אחותה, שטיפלה בה במסירות, בסכום אשר הוערך על ידה בשיעור של 5,000 ₪.
בהתחשב באופי הפגיעה ובעדות התובעת עצמה, אני קובעת שאין כל בסיס עובדתי לפיצוי בגין עזרה לזולת, והסעד לפיצוי כספי בגין ראש נזק זה – נדחה.