מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה אזרחית בגין תקיפה והוצאת לשון הרע בלונה פארק

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

לצורך הגנה של אמת בפירסום בתביעת לשון הרע, נקבע כי "עשוי הנתבע להדרש להביא כמות הוכחה, שמידתה תעמוד ביחס מתאים לרצינות תוכן הדיבה", וככל שהדיבה חמורה במיוחד – "היא מחייבת הבאת כמות ראיות רבה יותר מהנדרשת במשפטים אזרחיים רגילים" (ע"א 670/79 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מא(2) 169, 187-186 (1987)).
תביעת לשון הרע בגין הגשת התלונות למישטרה – אין ספק שמסירת תלונה לפיה אדם עבר עבירה פלילית כלפי אדם אחר, ובמקרה שלנו, תלונה לפיה אישה הותקפה מינית, היא "על פניה" לשון הרע כמובנו בחוק איסור לשון הרע (ראו: ע"א 310/74 שיטרית נ' מזרחי, פ"ד ל(1) 389, 391 (1975); חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר, בועז שנור לשון הרע – הדין המצוי והרצוי 213 (2005) (להלן: גנאים, קרמניצר ושנור)).
...
על יסוד האמור לעיל, הנני תמים דעים עם קביעתו של חברי, כי "הוכח באופן פוזיטיבי כי גרסאותיהן של המתלוננות חסרות יסוד", דבר שהיה כמובן בידיעתן, ולפיכך יש לדחות את הערעור בנוגע לתביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי אורי, גם אם לא מטעמיו של בית משפט קמא.
מקובלת עליי גם הגישה, לפיה נגישות רחבה מידי להגשת תביעות לשון הרע, עשויה להביא לשימוש לרעה בתביעות מעין אלה, תוך ניצולו של הליך זה לצורכי הרתעה והפחדה של מתלוננות בכוח ובפועל.
שאלת תום ליבן של המתלוננות – בהמשך למסקנה, לפיה מדובר בתלונות כוזבות, דבר שמן הסתם היה בידיעתן של המתלוננות, אין הן זכאיות לחסות תחת אחת או יותר מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

תביעה ע"ס 29,600 ₪ בעילת לשון הרע בשל עדות שקר במישטרה ובבית המשפט המיוחסת לנתבע בשל מספר אירועים נטענים: ישיבת ועד הבית מיום 13.8.15 במסגרתה הטיח הנתבע בתובע כי אין לו זכות לדבר שכן לא שילם ועד בית כלל, לא לחברת הניהול "דיין" ולא לחברת הניהול "ים אחזקות". תקרית אלימות מיום 14.8.15, במסגרתה לטענת הנתבע תקף אותו התובע בכך שהכה אותו בפתח ביתו ובגין כך הגיש הנתבע תלונה במישטרה כנגד התובע, שהנה לטענת התובע תלונת שוא.
ישיבות ועד מיום 11.10.15 ומיום 20.10.15, במסגרתן צעק הנתבע לעבר התובע כי יש בידיו צו הרחקה נגדו וכי יעוף מהישיבה אחרת תוזמן מישטרה, וכן צעק לעברו "הינה המכה שילך מכאן". דיון מיום 17.6.16 בתביעה קודמת בין הצדדים שנמחקה, בתיק 29746-08-15, במסגרתו לטענת התובע הוציא הנתבע דיבתו רעה עת פירט בדיון כי התובע היכה אותו.
סעיף 15(8) לחוק קובע הגנה אם מדובר בתלונה שהוגשה לרשות מוסמכת, אשר הוגשה בתום לב: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפירסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
...
בית המשפט נעתר לבקשה וניתן צו הרחקה במעמד צו אחד, לרבות כלפי רעייתו של הנתבע, ולאחר מכן, משנקבע דיון במעמד שני הצדדים, הודיע התובע לבית המשפט בכתב את הסכמתו למתן הצו כנגדו, מבלי להודות בטענות הנתבע, ונמנע מהתייצבות לדיון.
גרסת הנתבע באשר למתרחש לאמיתו של דבר מקובלת עליי, ומצאתי לתת אמון בעדותו לפיה בישיבה שהתקיימה לאחר מתן הצו ולאחר שזו החלה והנתבע כבר נכח במקום (מתוקף תפקידו) הגיע למקום התובע ומשהחל מתקרב אל הנתבע, ציין הנתבע בפניו כי יש בידו צו הרחקה כנגדו ועל כן אסור לו להתקרב אליו אחרת תוזמן המשטרה, וכלל לא ציין את אירוע האלימות.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם הוצאות הנתבע בסכום כולל של 7,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה אזרחית בטענה למעשי תקיפה והוצאת לשון הרע.
התביעה נוגעת לאופן שבו נערך בירור זה. שני אירועים נוספים – טענות תקיפה והוצאת לשון הרע בתצהיר עדות ראשית של אוראל, שנחתם ביום 23.3.14 תוארו אירועים אלה: "לא זו בלבד שהנתבע וסגנו לא טרחו לבדוק את צלומי האבטחה במקום, על אף שהיו נגישים להם, על מנת לוודא ולברר את אשר ארע, אלא שכשלוחי משטר חשוך החלו להכות אותי נמרצות באגרופים ובעיטות, קרעו את בגדי וזרקו אותי אל מחוץ לשטחי הפארק תוך שהם מטיחים לעברי גידופים שכללו בין היתר: "גנב" "דתי מזוייף" "בן זונה" ועוד.
למחרת הארוע, ביום 1.4.2010 (דהיינו ארבע שנים לפני כתיבת התצהיר) התלונן התובע 1 במישטרה על ארוע התקיפה שאותו תיאר כך: "ברצוני להתלונן על תקיפה אתמול בסביבות שעה 14:00 בלונה פארק בתל-אביב.. על ידי אחראי אבטחה עמי דבש... התקיפה התבטאה בחבטה לפנים שכתוצאה מכך נפלתי לרצפה." יושם לב, שלמחרת הארוע דובר במעשה שנעשה ע"י אדם אחד בלבד ובחבטה בודדת.
...
הנתבעים טוענים שלא ניתן היה להפיק מהצילומים מסקנה ברורה כי השער הרלבנטי לא "כוסה" בצילום מספיק ברור.
לא מדובר בשתי "כתות" של עדויות סותרות של בעלי ענין, ולא בכפות מאזניים מאוזנות המובילות למסקנה שהתביעה לא הוכחה.
כפות המאזניים נוטות בבירור לטובת הנתבעים, שאת גרסתם אני מקבל.
לסיכום: התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בישיבת המועצה האחרונה עלו ממצאים{רק חלק מדגמי בלבד} המציגים רמיסת כל כללי המנהל התקין והוראות החוק, אלה מעידים על היתנהלות עבריינית לכאורה של אלי סבתי דובר הערייה!! העברות בחלקם כוללות: עבודות נוספות ברדיו ובאינטרנט האסורות בתכלית האיסור, שלא אושרו כחוק!, העברת מידע שקרי ומסולף בתקשורת {בעיניין העסקת סוטה מין בפארק ברקו}, תקיפת מבקר הערייה וחבר מועצה בתקשורת, בלשון בוטה וגסה באשמות זדוניות! ביצוע פעילות חריגה וחמורה מסמכות בנגוד עניינים חמור!! {העברת מודעות פירסום זכיין הרשות: "כוכב הצפון" לעיתון מקביל השייך לבן משפחתו!! פעולה שתוצאתה הגשת תביעת ענק כנגד הרשות}!!, תלונת הטרדה מינית כנגד עובדת ערייה! שימוש והעברת רכב לעובד לא מורשה!, סרוב להחתמת כרטיס נוכחות בעבודה!, דברור פרקליטי רה"ע בתקשורת במשפט הפלילי!, שיחות טלפוניות והודעות צ'ט לתושבי העיר תוך הטרדה, איום והצעות מיניות! ואם אלה לא מספיקים ממשיך בדברור והודעות כתובות לתקשורת שתוכנם הוצאת דיבה ולשון הרע, כנגד נבחרי ציבור ועובדי ערייה!!!.
הגנת אמת הפירסום סעיף 14 לחוק מגדיר, מבחינה נורמאטיבית, את הגנת האמת בפירסום בזו הלשון: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפירסום ענין צבורי; הגנה זו לא תשלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". יוצא, כי הגנת האמת בפירסום מותנית בכך שהפירסום הוא אמת ויש בו עניין צבורי.
...
המדובר בראיות קבילות ובעלות משקל, ודין בקשתו של התובע לפסילתן, להידחות.
מסענו תם. מסקנתי היא ,אפוא, כי התובע לא הוכיח כדין את עילת התביעה.
התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי דין התביעה להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

נזכיר בתמצית כי בחודש אפריל 2002, במהלך האינתיפאדה השניה ובעיצומו של גל טירור רצחני, יצא צה"ל למבצע "חומת מגן". ההחלטה על היציאה למבצע התקבלה על ידי ממשלת ישראל בעקבות פיגוע היתאבדות שארע בליל-הסדר במלון "פארק" בנתניה, שבו נרצחו 30 ישראלים ונפצעו כ-160 נוספים.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה היועץ המשפטי לממשלה התייצב בהליך בבית המשפט המחוזי, וזאת בראש ובראשונה "כדי לבטא את החשיבות הרבה שיש לייחס להגברת ההגנה על שמם הטוב של חיילי צה"ל והמשיב בכללם, שהתייצבו ביום פקודה לשירות צבאי, שמו נפשם בכפם וחירפו נפשם למען הגנתם של אזרחי מדינת ישראל". היועמ"ש הבהיר כי "התייצבותו נועדה להעביר מסר ערכי חד וברור לפיו המדינה תתייצב לימינו של תובע שניפגע מהוצאת לשון הרע נגדו – עקב שרותו כחייל מילואים, ולא תותירו לבדו בחזית המשפטית על טיהור שמו הטוב". כרקע לדברים, היועמ"ש ביקש להבהיר כי במבצע "חומת מגן", חיילי צה"ל הקפידו על הוראות הדין, על שמירת צלם אנוש ועל עקרונות טוהר הנשק ואי פגיעה בחפים מפשע, והכל בסביבה אזרחית רוויית טירור ותנאי פעילות קשים ומסוכנים.
[הערה: כמו עוולת התקיפה, העוולה של פירסום לשון הרע אינה כוללת את יסוד הנזק בין יסודותיה.
כמו כן, אפנה לאמור בסעיף 9(א) לחוק לשון הרע: "נוסף לכל [...] סעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט [...] אזרחי בשל לשון הרע, לצוות –
...
מסכים אני עמו במסקנה זו, חרף העובדה ששאלה זו מעוררת לדעתי לא מעט התלבטויות במקרה קונקרטי זה. נקודת המוצא לדיון היא כי לא היה די בידיעתו הכללית של המשיב כי הסרט עוסק בפעילות צה"ל במהלך מבצע "חומת מגן" כדי להביא למסקנה כי הוא היה חייב לצפות בו. הטעם לכך נעוץ בעיקרו של דבר באופיו של הסרט ובפגיעה הנוספת שהייתה צפויה להיגרם למשיב מעצם החשיפה אליו.
המסקנה היא אפוא, כפי שהצביע חברי השופט עמית, שאין תחולה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות במקרה זה, ואילולא הגדרתו של מעשה העוולה כ"עוולה נמשכת", התביעה הייתה מתיישנת בכל הנוגע להקרנת הסרט לפני ארבע ההקרנות שנערכו בשנים 2012-2010.
אולם סבורני כי "היעדר השליטה" המובנה המאפיין כאמור את הפרסום בעידן הדיגיטלי, יש בכוחו כדי לעדן באופן משמעותי את הכלל האמור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו