לטענת התובעת, משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם העמותה לקידום הסיעוד בבריאות הציבור היו מעורבים בתכנון תכנית הלימודים שהיא למדה, וכי הלימודים התנהלו בתיאום עם המפקחת הנפתית האזורית במשרד הבריאות ובעידודה ואף הוצג בפני התובעת ויתר האחיות מצג על ידי משרד הבריאות לפיו התואר ב"מינהל מערכות בריאות" יוכר להן לצורך השיבוץ בסולם האקדמי.
לאור האמור, בית הדין התבקש לקבוע כי התואר השני אותו למדה התובעת מוכר לצורך השיבוץ בסולם השכר האקדמי בדרוג האחיות לצורך שכר, קידום מקצועי, וכל צורך אחר.
...
לפיכך, אומנם כפי שכבר ציינו, בית הדין אינו בא בנעלי הרשות המנהלית ובעל הסמכות, אך בשים לב לכך שהתובעת הופלתה לעומת עובדים אחרים ובשים לב לכך שאנו מתרשמים כי הוועדה נעולה בדעתה ולאור מכלול הראיות והעדויות שנפרסו לפנינו, אנו סבורים כי דינה של ההחלטה שלא להכיר בלימודיה של התובעת לצורך שיבוצה בסולם שכר אקדמי לאחיות, להתבטל.
שילובם של כלל הראיות לרבות המסמכים מאוניברסיטת קלארק, אישור הוועדה להערכת תארים ויתר המסמכים שהוצגו בפנינו, כמכלול, מצדיק לראות בתובעת כמי שמחזיקה בתואר השקול לתואר ישראלי ב- "מינהל ציבורי בתחום מערכות בריאות".
מאחר ואין חולק כי בקשותיהם של אחים ואחיות המחזיקים בדיפלומה עם התמחות זו, זכו להכרה כפי שאף עלה מהעדויות לפנינו וזאת, חרף טענות המדינה בתחילת ההליך, אנו מקבלים את התביעה כך שיש לראות בתובעת כמי שברשותה תואר שני ב- "מינהל ציבורי בתחום מערכות בריאות" החל מ- 23.10.10 ובהתאם להכיר בלימודיה לצורך שיבוצה בסולם שכר אקדמאי לאחיות.
במאמר מוסגר, נציין כי התובעת ביקשה במסגרת ניהול ההליך לחייב את הנתבעת בסכומים שונים בגין עוגמת נפש, אך מאחר והסעד לא נתבקש בכתב התביעה, אין ביכולתנו להיעתר לבקשתה בעניין זה.
התובעת הייתה מיוצגת ע"י עו"ד בתחילתו של הליך זה בלבד, אך בשים להוצאותיה שהיו, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.