תאונת עבודה: קריסת פיגום לבנאי

עסקינן בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שארעו לתובע, בתאונת עבודה בה היה מעורב ביום 1/4/08, בעת שעמד על פיגום כדי לבצע עבודות טייח בתוך מסגד שניבנה בכפר יפיע, הפיגום קרס מגובה של כ-20/28 מטר, ויחד אתו נפל התובע ונחבל בחלקי גופו השונים (להלן: "התאונה ו/או הארוע").

...

בנסיבות אלו אני קובעת, כי התאונה התרחשה בהתאם לגרסת התובע, כך שהוא נפל מפיגום שקרס, וכי איש מהעובדים לא התערב או עשה כל שינוי בפיגום שנבנה על-ידי זריקאת.

בישיבת ההוכחות התברר, שהשם האמיתי של מוכתאר הוא עאמר סלאח, אלא שלא התבקש תיקון ההודעות כנגדו (ראה בעניין: עדות עומר, עמ' 37, שורות 19-22, עדות זריקאת, עמ' 47, שורות 26-29 ועדות רבאח, עמ' 52, שורה 15), ומשכך דין ההודעות כנגדו להידחות, ואיני מוצאת להתייחס לנטען נגדו בסיכומים.

באשר לאחריות המעביד – עומר, סבורני כי היה ביכולתו למנוע את התאונה באמצעים פשוטים ועל-ידי אספקת הדרכות, אמצעי מיגון וכיוצ"ב. יחד עם זאת, הואיל ולא הוא בנה את הפיגום שקרס, מצאתי לנכון להשית עליו ועל המבטחת שלו אחריות בשיעור של 40% לקרות התאונה, ומשכך עליהם לשאת בתשלום הפיצוי שהוסכם בשיעור של 40%.

סיכומו של דבר הנני דוחה את ההודעות כנגד מוכתאר, ללא צו להוצאות.

2 .שירביט חברה לביטוח בע"מ (שולחת ההודעה לצד ג') ע"י ב"כ עו"ד אבו חאטום ו/או עו"ד בכר נגד עאטף אחמד זידאן ת.ז. 023386493 ע"י ב"כ עו"ד זיידאן פסק-דין לעניין הנתבעת 2 ובהודעת צד ג' מבוא האם פוליסת ביטוח מעבידים בתחום העבודות הקבלניות מסוג פוליסה הצהרתית פתוחה מעניקה כסוי בטוחי לעובד שניפגע בפרויקט אשר לא דווח על ידי המבוטח/המעביד ? זוהי השאלה המרכזית העומדת להכרעה בפסק דין זה. התובע, יליד 7.4.78, ניפצע לטענתו בתאונת עבודה ביום 12.5.11 עת עבד כפועל ביניין בשירות הנתבע 1.

ביום 12.5.11 הונחה לעבוד על פיגום שהיה באתר העבודה וכי בעת שעמד על הפיגום, הפיגום קרס, והוא נפל מגובה של כשבעה מטרים ארצה ונחבל.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת נדחית מחמת העדר כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען בכתב התביעה על פי הפוליסה הרלבנטית.

בשקלול כל הנסיבות שצוינו לעיל ולפנים משורת הדין אני מורה כי התובע ישא בהוצאות הנתבעת (שירביט חברה לביטוח בע"מ) ובשכר טרחת עורך דינה בסך מופחת, כולל, של 4,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

עם דחיית התביעה כנגד הנתבעת נדחית מאליה גם ההודעה כנגד הצד השלישי שנשלחה על ידה.

התובע פנה למוסד לביטוח לאומי, וטען כי ביום 17.02.11, במהלך עבודתו כטייח באתר בנייה ליד מושב צור יצחק, עת עבד בשירות מעסיקו, קבלן בשם עאמר עאתילי קרס פיגום עליו עמד והוא נפל ונפגע באופן קשה בראש בכתפיים וברגליים (להלן: "הארוע").

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ"ה 1995 מגדיר תאונת עבודה לגבי "עובד" כדלקמן: "'תאונת עבודה' – תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] – 1995 (להלן: "החוק"), שעניינו מבוטחים ותנאים לביטוח נפגעי עבודה קובע: "(א) אלה המבוטחים לפי פרק זה:

...

אשר על כן דין התביעה להידחות, והוא הדין בכל הנוגע להודעה לצדדים השלישיים.

חרף התוצאה אליה הגענו, וגם בשים לב לכך שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי החלטנו שלא לחייב את התובע בתשלום הוצאות.

במקביל, הואיל ומצאנו צידוק לצירוף הצדדים השלישיים, ושאלת מעורבותם בהעסקת התובע, ולו למספר שעות, לא היתה נקייה מספקות, החלטנו גם שלא לחייב את הנתבע בהוצאותיהם של הצדדים השלישיים.

על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה ארעה בשל רשלנותם הבלעדית של הנתבעים, אשר בין היתר, לא הנהיגו שיטת עבודה בטוחה באתר הבניה, לא דאגו לבדיקת תקינות הפיגום שקרס, בטרם הורו לתובע לעמוד עליו, לא דאגו שהתובע יקבל הדרכה מתאימה בקשר לכללי הבטיחות בעבודה, לא סיפקו לתובע אמצעי הגנה ו/או מיגון שיש בהם כדי לשמור על התובע מפני סכנות.

ד"ר נמרוד רוזן, מומחה בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע בחוות דעתו הרפואית כי בעקבות התאונה, נותרה לתובע דרגת נכות משוקללת צמיתה בשיעור של 23% (5% בגין הגבלה קלה בהפעלת אמה שמאל, הפעלה במחצית של סעיף 35 (1) ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), 10% בגין מיגבלת תנועות בכיפוף ויישור ברך שמאל, לפי סעיף 35 (1) (ב) לתקנות המל"ל ו- 10% בגין צלקות ניתוחיות מכאיבות או מכערות, לפי סעיף 75 (1) (ב) לתקנות המל"ל).

...

משכך ועל בסיס כל המפורט לעיל, המסקנה היא כי הנתבעים נושאים גם באחריות נזיקית לפגיעת התובע.

לאחר ששמעתי את התובע בדיון שהתקיים בפניי ובהתחשב בגילו ונסיבות התיק, אני רואה להעריך את הנכות התפקודית שנגרמה לתובע עקב פגיעתו בתאונה, כגובה הנכות הרפואית שנקבעה לו, בשיעור של 27.32%.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 425,587 ₪ בצירוף אגרת בית משפט, עלות חוות הדעת הרפואיות של המומחים מטעמו, חלקו בעלות חוות הדעת של מומחי בית המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התובע תיאר בתצהירו: "ביום 08/02/2018, נפגעתי במהלך עבודתי אצל הנתבעת בעבודות ביניין ברמת בית שמש, ביום התאונה הייתי אמור לבצע עבודות נקוי קירות משאריות ברזל, לצורך כך עמדתי על פיגום בגובה של 3 מ', במהלך עבודתי ומסיבה שאינה ברורה קרס חלק מהפיגום עליו עמדתי וכתוצאה מכך צנחתי מגובה של כ 3 מ'." בעדותו לפניי הוא תיאר כי נתבקש לעבוד אצל הנתבעת כטפסן ברזל (ש' 2-1, ע' 17).

הנכות הרפואית התובע תמך את תביעתו בחוות דעת רפואית של ד"ר א' מחאמיד, ולפיה, עקב התאונה נותרה אצל התובע נכות צמיתה בשיעור 10% בעמוד השידרה המותני, לפי סעיף 37(7)(א) בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") וכן בשיעור 10% בגין הפגיעה בקרסול הימני והגבלת התנועה בו, לפי סעיף 35(1)(ב) בתקנות המוזכרות.

...

לאחר ששמעתי את עדות מנהל העבודה לפניי, אשר העיד כי כך שמע את הדברים מפי התובע, לא מצאתי בעדותו כדי לסתור רישום זה, ולכן לא מצאתי לפקפק באמינות רישום ראשוני זה. שנית: לפי סיכום רפואי של בית החולים אלמקאסד בירושלים מיום 8.2.2018, בפתח הסיכום תואר: "FD from 3 m height, fell on hard ground". גם במסמך זה התלונות היו כאבים בקרסול ימין ובגב תחתון.

אין בידי לקבל טיעון זה של הנתבעת, משני טעמים: ראשית: הנתבעת חתומה על שני מסמכים לטובת התובע בנדון, הראשון מיום 8.2.2018 והשני (שבו הוספה ההערה לעיל בכתב יד) הוא מיום 12.6.2018.

סיכום לאור האמור, התביעה מתקבלת.