מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה: פציעה מתקיפה בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערער, יליד 1958, היה מעורב בשתי תאונות שהוכרו כתאונות עבודה: התאונה האחת התרחשה ביום 26.9.2011, התובע הותקף בעבודה ונחבל בפניו; התאונה השנייה, תאונת דרכים מיום 13.11.2011.
...
אף את טענת המערער כי בפרוטוקול הוועדה מיום 29.2.2016 נקבעו קביעות סותרות אין בידי לקבל.
המערער ציטט משפט אחד בלבד מתוך הסעיף המלא, שבו ציינה הוועדה כי אין בידה ממצאים המאפשרים לקבוע כי קיים ליקוי שמיעה או כי קיימת החמרה, וזאת משום שלא היו בידיה בדיקות רפואיות: "הוועדה עיינה ברישום רפואי מיום 29/11/11 שם צוין תאונת עבודה חבלת ראש לפני חודשיים במהלך קטטה בעבודתו. מהאירוע חש ירידה בשמיעה דו"צ שולל טנטון. אין בדיקת שמיעה שבוצעה עקב האירוע הנדון ולכן אין על מה להסתמך לצורך בדיקת ליקוי שמיעה...[מילה לא ברורה] קיים רישום ב-13/11 ת"ד ...[מילה לא ברורה] שוב חבלת ראש עם החמרה נוספת בשמיעה. כלומר לא ברור מה היה הליקוי מהאירוע הראשון ומה הייתה ההחמרה באירוע השני מכאן שהוועדה קובעת שלא ניתן לקבוע נכות...[מילה לא ברורה] באין ליקוי שמיעה וטנטון מאחר וצוין כי התובע שולל טנטון." סיכומם של דברים - לא שוכנעתי כי נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה המחייב את התערבות בית הדין, ולפיכך דין הערעור להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

העובדה שהמתח בין הצדדים היה נעוץ, לטענת התובע, ביחסים עיסקיים מהעבר, אין בו כדי להכניס את התקיפה לגדר "תאונת עבודה". מכל מקום, הפסיקה החילה את העקרון שבסעיף 80(3) לחוק הביטוח הלאומי על אירועים מחוץ לזמן ולמקום של העבודה, ולעניין זה מפנה הנתבע לעע 613/07 ערן יושיע – המוסד לביטוח לאומי (מיום 19.2.09)).
...
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סגן הנשיאה אילן איטח המבקש, יליד 1958, היה מעורב בשני אירועים שהוכרו כתאונות עבודה: הראשון מיום 26.9.11, שבמסגרתו הותקף המבקש בעבודה ונחבל בפניו (להלן – התאונה הראשונה); השני מיום 13.11.11, שבמסגרתו ארעה למבקש "צליפת שוט" כתוצאה מתאונת דרכים (להלן – התאונה השנייה).
...
בקשות רשות הערעור שלפני סבות כל אחת על פסק דין אחר שניתן בבית הדין האזורי תל אביב בעניינו של המבקש, והם: האחד, פסק דין שניתן על ידי השופטת יפית מזרחי-לוי (ב"ל 56502-10-17), שבו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן – הוועדה) מיום 11.9.17 בנוגע לתאונה הראשונה (להלן – פסק הדין האחד).
השני, פסק דין שניתן על ידי השופט דורי ספיבק (ב"ל 68055-09-16), שבו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה מיום 29.2.16 בנוגע לתאונה השנייה (להלן – פסק הדין השני).
במקרה הנוכחי, מקובלת עלי מסקנת בית הדין האזורי כי הוועדה מילאה אחר פסק הדין המחזיר וכי לא נפל פגם משפטי בהחלטתה הברורה והמנומקת.
לאור האמור, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור על פסק הדין האחד – להידחות.
סוף דבר שתי בקשות רשות הערעור שבכותרת נדחות.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

וכך נאמר: "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על ארוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". האם היתה תאונה? השאלה הראשונה שיש לבחון היא האם היה ארוע תאונתי, ובמקרה זה התקיפה.
בחקירתו הראשית ציין, בין היתר, כי התקיפה נעשתה תוך כדי עבודתו של המערער "קבלתי כמה טלפונים מאנשים ברחוב שהעובד שלנו ניפצע... התקשרתי מיד למנהלים שעובדים אצלי ברחוב ושמישהו יקפוץ... נסעתי אחריהם לבית החולים, הגעתי בסוף הבדיקות שהם עשו. לוויתי את התובע הביתה לקחתי אותו עד הבית חזר בריא ושלם". בחקירתו הנגדית לא נישאל מר דקה על עדותו לפיה התקיפה היתה במהלך עבודתו של המערער, וחקירתו הנגדית סבה בעקרו של דבר על נסיבות התקיפה והקשר שלה לעבודה.
...
תוך כדי עבודה? בהינתן אירוע תאונתי (התקיפה) יש לבחון האם אכן התקיפה התרחשה תוך כדי העבודה כטענת המערער? בית הדין האזורי קבע כי לא הוכח שהמערער היה "תוך כדי העבודה", אלא שבקביעה זו לא מצאנו שבית הדין האזורי התייחס לראיות שונות התומכות בגרסת המערער, ואלו הן: ראשית, גרסת המעסיק עצמו, אשר קבלה ביטוי בטופס בל 250 מיום 20.5.19, ובו נכתב כי ביום 15.5.19 בשעה 12:00 המערער עבד "בחלוקת פליארים... ברחוב"..
המסקנה בדבר היות גרסת המערער בנוגע לעוצמת התקיפה מופרזת מתיישבת עם שלושת הנתונים הבאים: ראשית, הטענה בדבר איבוד הכרה לא נתמכה בדו"ח מד"א (שלא הוגש) ולא בעדות נציג החברה.
לאור המקובץ, הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי המוסד לסתור את החזקה כי תקיפת המערער תוך כדי העבודה היתה גם עקב העבודה.
סוף דבר הערעור מתקבל במובן זה שנקבע כי תקיפת המערער מיום 15.5.19 היתה תוך כדי ועקב העבודה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע לערעור: א. המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 4.1.08.
על פי המצוין בפרוטוקול הועדה, בעת עבודתו של התובע כנהג אמבולנס, התובע ניחבל במהלך תקיפה בעבודה.
בדיון מיום 10.4.18, שהתקיים בפני כב' הרשמת חבקין, הצדדים הגיעו להסכמה כדלקמן: "עניינו של המערער יוחזר לועדה באותו הרכב על מנת שתשוב ותשקול קביעתה בענין הקשר הסיבתי בין תלונותיו של המערער בתחום הנפשי לבין התאונה מיום 4.1.08 וזאת לנוכח העובדה כי במסמכים רפואיים מביה"ח באר יעקב נרשם כי המערער מוכר משנת 2013 לערך כסובל מסימפטומים שלPTSD לאחר ארוע תקיפה במסגרת העבודה.
...
לסיכום, להערכת הוועדה אין קשר סיבתי ישיר בין מצבו הנפשי כיום לאירוע הנדון, כך שגם אם יש החמרה היא אינה קשורה לתאונה הנידונה.
לטענת המשיב, יש לדחות את הערעור.
לאחר שחזרתי ועיינתי בהחלטות הוועדה ושקלתי את טיעוני הצדדים, על יסוד העקרונות המפורטים לעיל בהתייחס להיקף ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטות הוועדה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, מהנימוקים שיפורטו להלן.
כלומר, מדובר בנסיבות המצדיקות את החזרת עניינו של המערער לאותו הרכב, על מנת שישלים ויבהיר את החלטתו ואף ישקול את שינוי מסקנתו, לאור ההערות שבפסק דין זה. סוף דבר – עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, על מנת שתשקול מחדש את קביעתה בשים לב להערות הבאות: לפי דברי המערער בפני הוועדה, אחרי התאונה בשנת 2000 חזר לתפקוד רגיל, אחרת לא היה מתקבל למד"א, והדברים מתיישבים עם תעודות שהוצגו משנת 2001 (רישיון לנהוג באמבולס וקורס חובשים במד"א).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו