תאונת עבודה: עובד נמל אשדוד

בשל התאונה, ועל פי קביעת הרופאים התעסוקתיים, התובע לא עבד ממועד הניתוח בשנת 2006 ולמשך 3 שנים עד למועד פרישתו לפנסיית נכות, וקיבל משכורת חודשית מופחתת על חשבון ניכוי יתרות ימי מחלה וחופשה שעמדו לו, שאותן צבר במהלך 30 שנות עבודתו בנמל אשדוד.

...

לטענת ב"כ הנתבעים התובע לא הוכיח את הוצאותיו לניידות ולפיכך יש לדחות את תביעתו לפיצויים בגין ראש נזק זה. אכן, כטענת הנתבעים לא טרח התובע לצרף הוכחה כלשהי להוצאות שהיו לו בראש נזק זה. ברם, שוכנעתי שנכותו של התובע היא כזו המצריכה סיוע בניידות, ואני פוסק לתובע לעבר ולעתיד פיצוי גלובאלי בגין רכיב זה בסך של 70,000 ₪.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת 1, מדינת ישראל - המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא תל השומר, בכל הנוגע לטענה בדבר רשלנות בקיבוע השבר במפרק הירך - נדחית.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע עבור נזקיו סך של 1,250,943 ₪ (סכום זה הוא לאחר הפחתה בגין ניכויי מל"ל).

בתאונות עבודה מקובל לאמץ את המבחן השני, נוכח אי השויון ביחסי הכוחות בין העובד והמעביד.

לאחר התאונה שהה התובע בתקופת החלמה ממושכת שלאחריה שב למשך חודשיים לעבוד אצל הנתבעת ולאחר מכן, לטענת התובע, עקב מגבלותיו, עבר לעבוד אצל אביו כנהג משאית המוביל קונטיינרים מנמל אשדוד למושב בני עייש.

...

לאחר שבחנתי את הראיות ואת טענות הצדדים סבורני, כי הנתבעת במקרה שלפני, הפרה את חובות הזהירות המוטלות עליה כלפי התובע ולפיכך, אחראית להתרחשות התאונה.

לא הובאו ראיות לעניין ערכן הכספי של הטבות אלה ואני מקבלת בהקשר זה את טענת הנתבעת כי ערכן של הטבות אלה, בהיעדר ראייה אחרת, הוא לפחות כהפרש השכר בין השכר שמשלם האב לפי תלושי השכר לבין השכר שהשתכר התובע אצל הנתבעת.

(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נימסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נימסרה הודעה כאמור".

התובע ציין כי "אני עובד בנמל אשדוד ממאי, תחילת 2011, פרשתי מחיל הים, הייתי כל השנים איש קבע. הייתי בתחילה קצין בטיחות בתעבורה בנמל אשדוד בתפקיד עוזר קצין בטיחות. לאחר 3 שנים החלפתי קבלן מסירה ברכבי יבוא בנמל אשדוד, עדיין נשאר כעובד נמל אשדוד. בתפקיד הזה אז התפקיד העקרי שלי זה שיחרור אחראי, שיחרור רכבי יבוא רק כבדים. מה שקשור למשא כבד. משא כבד זה מאוטובוס, צמ"ה, ציוד מכאני, הנדסי ופרקיות, משאיות כבדות, כל מה שכבד, מלגזות. מה שרואים כבד על הכביש" (עמ' 8 לפ' ש' 10).

לאור האמור לעיל, לא מצאנו שיש לדחות את תביעת התובע בשל אי ציון דבר תאונת העבודה במסמך הרפואי מיום 23.4.2018.

...

שוכנענו מעדותו של התובע ושל העד מטעמו, כי התובע ביצע במועד התאונה פעולה חריגה אשר גרמה לו, ככל הנראה, לבקע המפשעתי.

נוכח האמור, שוכנענו בנכונות גרסת התובע לפיה ביום 22.4.2018 אירע לו אירוע חריג אשר גרמה לו, ככל הנראה, לבקע המפשעתי וכן אנו סבורים שהתובע עומד בתנאים המצטברים של סעיף 84 לחוק.

סוף דבר: במכלול הראיות שהונחו בפנינו אנו קובעים כי ביום 22.4.2018 ארע לתובע אירוע חריג תוך כדי ועקב עבודתו אשר גרמה לו ככל הנראה לבקע המפשעתי .

התובע הגיש תביעה להכיר בליקוי בריאות ממנו הוא סובל, לטענתו, כפגיעה בעבודה על פי עילת המקרוטראומה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

התובע עובד בנמל אשדוד משנת 2005.

כאמור לעיל ביחס לעובדה 16, שוכנענו כי אין מקום לציין את המילים "ברחבי הנמל" ויש לרשום "אשר מתפזרים באויר". סעיף 21 לעובדות המוצעות: התובע מסכים לשינוי המבוקש על ידי הנתבע, לפיו במקום המילים "מתפזרים באויר" ירשם "מתפזרים באיזור העבודה". על כן, בסעיף יירשם "מתפזרים באיזור העבודה". סעיף 23 לעובדות המוצעות: הנתבע טוען כי לאור השינוי שהוא מבקש להכניס בעובדה 22, הוא אינו מסכים לעובדה 23.

...

לאור כל האמור לעיל בדיקת הניטור איננה משקפת את המצב לאשורו ויהיה בה כדי להטעות את המומחה שימונה ולהציג בפניו תמונה מעוותת של מצב הדברים.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בשים לב לכך כי אין בידנו דו"חות ניטור כלשהם, למעט אלה שהוגשו על ידי הנתבע, מצאנו כי יש להעביר למומחה את הדו"חות ולהבהיר לו את כל הפרטים שנמסרו על יד מר טקצ'מן ביחס לאופן עריכת הדו"ח. המומחה יפעיל את שיקול דעתו בהתאם.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מקובל עלינו כי במקרה הנדון, בשלב זה, יש למנות מומחה ברפואה תעסוקתית ולא בתחום הריאות.

לטענת התובע, ביום 5.5.21 בשעה 20:00 לאחר ארוחת פתיחת הצום (בחודש הרמדן) יצא מביתו בלקיה אל נמל אשדוד, חזר ופרק במפעל המעסיק ברהט וחזר לסבב נוסף לנמל אשדוד.

דא-עקא, בבחינת החומר הרפואי שהוגש לבית הדין, עולה כי מיסמך זה נמצא בתיק התובע בקופת החולים ואולם בשונה מהמסמך שהוגש על ידי התובע, בדוח הביקור מיום 26.5.21 צויין כי "סיבת הפניה – תאונת עבודה בתאריך 9.9.2019" ובסיבת הביקור נרשם "לדבריו היה מעורב בתאונת עבודה. סובל מכאבים בעמוד שדרה מותני. החמרה בכאבים. חזר לעבודה. בCT עמוד שדרה מותני. הודגם ממצאים...". מהרישום במסמך שוכנעתי כי הוא אינו מתייחס לארוע נשוא הדיון.

...

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו בדבר קיומו של אירוע תאונתי בעבודה.

דא-עקא, בבחינת החומר הרפואי שהוגש לבית הדין, עולה כי מסמך זה נמצא בתיק התובע בקופת החולים ואולם בשונה מהמסמך שהוגש על ידי התובע, בדוח הביקור מיום 26.5.21 צויין כי "סיבת הפניה – תאונת עבודה בתאריך 9.9.2019" ובסיבת הביקור נרשם "לדבריו היה מעורב בתאונת עבודה. סובל מכאבים בעמוד שדרה מותני. החמרה בכאבים. חזר לעבודה. בCT עמוד שדרה מותני. הודגם ממצאים...". מהרישום במסמך שוכנעתי כי הוא אינו מתייחס לאירוע נשוא הדיון.

לאור כל האמור, תביעת התובע נדחית.