מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה: מכונת חיתוך בשר

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ש. האם לאור החומר הרפואי והעובדות המוסכמות, היתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מיקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מיקצוע מתאים מצבה? ת. לגבי תיסמונת תעלה קרפלית – יש מחלת מיקצוע שמתייחסת לפגיעה בעצבים פריפריים, אולם נידרש לחץ ישיר על התעלה או עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.
נציין כאן כי בשל העובדה כי ביום 5.8.2020 ניתן פסק דין חלקי ביחס להכרה בcts דו"צ, בהתאם להודעת הנתבע מיום 16.7.2020 ולבקשת התובע בעיניין, לא מצאנו כי קיים טעם לפרוש במסגרת פסק הדין את שאלות ההבהרה שנשאל המומחה בהקשר זה ואת התשובות שנתן – בהתייחס לפגימה – אצבע הדק קובע המומחה: "בהתחלה של הבעיה... " ומסכם: "אני ממליץ להכיר בתרומת העבודה ל... אצבע הדק באצבע רביעית ביד ימין (אם ליקוי זה אכן קיים)..." ש. האם תסכים כי לא ניתן לקבוע חד משמעית כי התובע סובל מאצבע הדק וזאת בהתאם לרשומות הרפואיות? כן. כפי שעניתי לא ברור מה התכוון הרופא המטפל שכתב "התחלה של אצבע הדק". איני יכול לקבוע מהרשומות אם איבחנה זו היתה או לא. ש. האם תסכים כי במדריך האיחוד הארופאי לאבחנת מחלות מיקצוע, לפי הכללים האבחנתיים של אצבע הדק (טנוסינוביטיס) תוכר כמחלת מיקצוע בתנאים הבאים: תקופות ממושכות של חשיפה תעסוקתית לתנועות חוזרניות מאוד של כף היד, במיוחד אם תוך הפעלת כוח או בתנוחה לא נוחה של היד, כגון: חיתוך בשר, פילוט דגים, הזנה למכונה, הרכבה ידנית ושימוש במכשירים תוך אחיזתם ביד במשך חשיפה מינימאלי, זמן חביון (תקופה לטנטית) מירבי ותקופת השראה (אינדוקציה) של ימים בלבד (זמן החביון אף מוגבל לימים ספורים).
...
בהינתן כי המומחה הראשון קבע קשר סיבתי בין ליקוי ה CMC בשתי הידיים, המומחה השני קבע אף הוא כי הליקוי קיים וקבע אף הוא קיומו קשר סיבתי בין הליקוי לתנאי העבודה ופירט כיצד הגיע למסקנה זו, נעדיף את חוות הדעת המיטיבה עם התובע בהקשר זה ונראה בליקוי כפגיעה בעבודה.
משכך, שעה שחוות הדעת השנייה נדרשה לאור אי הבהירות שמצאנו לגבי הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקויים ביד שמאל, כאשר מדובר בליקוי קיים ביד ימין (לפי חוות דעת המומחה הראשון) אשר שני המומחים קבעו לגביו קשר סיבתי של גרימה וכן קיומה של השפעה משמעותית של תנאי העבודה (מעל 20%) מצאנו לקבל קביעות אלה ולאמצן.
סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת נוכח צירוף קביעות חוות דעת המומחים שעמדו בפנינו ובשים לב למסכת העובדתית שהועברה אליהם, שנקבעה לאחר קיום דיון הוכחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בטופס תוארה ה"מחלה הנוכחית" כדלקמן: "עובד באטליז. ביום קבלתו נחתך מדיסק הפורס בשר. נפגע באצבע 3 בכף ימין וקטיעה מלאה של אצבע 2 בכף יד ימין... הובא למיון באמבולנס של מד"א.". התובע צירף לתצהירו את טופס למתן טפול רפואי לנפגע עבודה של המוסד לביטוח לאומי אשר חתום בחותמת הנתבעת 1.
ניתן ללמוד מעדותו של התובע שבעת התאונה השתמש התובע במכונת חיתוך בשר חשמלית, וחתך חתיכת בשר קפוא לחתיכות בגודל של 2 ס"מ על 5 ס"מ. עוד ניתן ללמוד מהראיות שבעת התאונה לא חבש התובע את כפפות המגן, כמו כן נימנע התובע משימוש בידית הבטחון, אף שחתך חתיכות בשר קטנות ועל כן גם לשיטתו לא הייתה כל מניעה משימוש בה. במהלך עבודת חיתוך הבשר נתקעה ידו הימנית של התובע במסור שבמכונת החיתוך ונפגעה, בד בבד כיבה התובע את המכונה בעזרת ידו השמאלית.
...
לפיכך אני קובעת שבעקבות התאונה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10%.
ברור מהראיות שהנתבעים פעלו כאורגנים של המעסיקה, ולפיכך מצאתי שיש לדחות את התביעה ככל שהיא מופנית נגד נתבעים 3 ו-4.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"כשבועיים לפני התאונה נשוא תביעה זו קיבלנו, אחי ואני, את התובע לעבודה באטליז...הואיל ותקופת החגים עמדה בפתח, ומאחר ובתקופה זו עומס העבודה בחנות גדל, הצעתי לתובע לעבוד בחנות ככח עזר זמני. התובע אכן החל לעבוד בחנות במעמד של עובד לא מקצועי ותפקידו היה לסייע בשירות ללקוחות ובעיקר בהגשת הבשר המעובד והארוז זה מכבר, ללקוחות החנות. עם קבלתו של התובע לעבודה, אסרתי עליו באופן מפורש להפעיל מכשירים חשמליים בחנות כגון משור חשמלי או מטחנת בשר והסברתי לתובע כי האדם היחיד שמפעיל אותם הוא אחי שלומי וזאת משום שהוא היחיד הבקיא ומיומן בהפעלתם. אפילו אני, למרות היותי אחד מבעלי העסק, לא משתמש לעולם במשור החשמלי הואיל ורק אחי שלומי בקיא ומיומן בהפעלתו. ביום המקרה, התובע הגיע לעבודה כהרגלו במהלך השבועיים שקדמו לכך, ומבלי שאיש יבקש ממנו, ומבלי שאיש יהא מודע לכך, פשוט ניגש למשור החשמלי לחתוך חתיכת בשר. אני עצמי הייתי עסוק ולא שמתי לב שהתובע ניגש למשור החשמלי (עמדתי עם גבי למשור החשמלי). גם לא ראיתי את התובע ניגש למשור החשמלי, אך כאשר שמעתי את המשור מופעל הסתובבתי לכיוונו ואז ראיתי את התובע עומד בסמוך אליו והוא אוחז באצבעו המדממת...ברצוני להדגיש שוב, כי התובע לא היה עובד מקצועי, הוא לא היתקבל לעבודה ככזה וכל תפקידו היה כח עזר בלבד. הנ"ל הוזהר מפורשות שלא לגעת או להפעיל מכשירים חשמליים כלשהם באטליז, כולל המשור שממנו נפגע". בחקירתו ציין כי סיכם עם התובע "שיבוא לעבודה למשך שבוע וקצת, כמה שצריך, זמני, יעשה את העבודה שלו ויקבל שכר". באשר למכונה: "בד"כ אף אחד לא נוגע במכונה הזאת, אפילו אני שאני עצמאי ובעל עסק – לא נוגע במכונה. זה רק אחי שלומי... אסרתי עליו להפעיל את המשור, אני לא נותן לאף אחד להתעסק עם זה. אסרתי עליו לעבוד בכל מכשירים חשמליים". הוא הזהיר את התובע "באותו יום שהוא הגיע לעבוד" (עמ' 17).
לאחר שקילת טענות הצדדים ובהיתחשב בטיב הפגיעה וכן בכך שמדובר בתאונת עבודה, כך שחלק מההוצאות הרפואיות והנסיעות אמור להיות מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אני מעמידה את סכום הפיצויים בגין ראשי נזק אלו, לעבר ולעתיד, על סכום כולל של 8500 ₪ נכון להיום, כולל ריבית.
...
התובע שואל את הנתבע "לא עדיף לרשום את האמת...שעבדתי עם מכונת בשר וללא מגן כאילו?", והנתבע משיב לו: "לא, לא, לא...מה פתאום, אסור". האזנה לשיחה זו מביאה למסקנה הברורה, כי במועד התאונה לא היה מגן במכונה וכי הנתבע ידע זאת.
המסקנה היא, כי הן הנתבע והן אחיו עשו שימוש במכונה וכי שימוש במכונה היה בגדר הפעילות הרגילה בעסק, מבלי שהיא יוחדה לעובד זה או אחר.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות אני סבורה כי, באשר לתקופת העבר, אין לפצות את התובע מעבר לפיצוי, לו מסכימה הנתבעת, בגין שלושה חודשי אי הכושר, עד שחזר לעבודה, בינואר 2006.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על-פי כתב התביעה ביום 19.6.14, כשלושה שבועות לאחר שהתחיל לעבוד אצל הנתבעת, ניפצע התובע ממכונת חיתוך כשחתך בשר קפוא (להלן: "התאונה הראשונה").
יש לציין שלאורך כל ניהול ההליך, לרבות בסיכומים, הכחישו הנתבעים בתוקף את עצם קרות התאונות ועוררו מחלוקת עובדתית בנקודה זו. עם זאת אין מחלוקת שהתאונות הוכרו כתאונת עבודה ושעל טופס התביעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הביטוח הלאומי" או "המל"ל") חתם הנתבע 2, מר דוד אברהם, בשם הנתבעת 1.
...
גם בתקופה זו נראה לי נכון להעריך את היקף העזרה המוגברת שנזקק לה התובע בכשעה ביום בממוצע (וגם בהקשר זה נראה לי נכון להניח שהצורך בעזרה הלך ופחת בהדרגתיות).
על כן אני קובעת שיש לפצות את התובע בסך של 2,600 ₪ בגין עזרה מוגברת שנזקק לה אחרי התאונה השנייה.
התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה באצבע 2 ביד ימין כתאונת עבודה, אך נדחה על ידי הנתבע ביום 26/7/10 בטענה, כי לא היתקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין אמיר אסעד.
לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע נכתב ביחס לארוע כדלקמן: "ביום 5/11/09 נתבקשתי על ידי המעביד לנקות מכונת חיתוך נקניק ותוך כדי ניקיון המכונה נחתך אצבע 2 יד ימין". רואה החשבון שמילא את פרטי השכר בארבעת החודשים שקדמו לתאונה ציין כי מספר תיק המעביד במוסד לביטוח לאומי הוא: 91075959600 וכי שכר התובע היה כדלקמן: "אוגוסט 100% משרה, 25 ימי עבודה, 6 ימים בשבוע, שכר 4,195 ₪.
בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה שכתבה ד"ר רייכלין ולנטינה לתובע (ראה מיסמך נ/2) נרשם בזו הלשון: "לדבריו ב-5/11/09 ב12:15 בזמן עבודתו ניפצע במכונת בשר באצבע 2 יד ימין. טופל בבית החולים בני ציון". אומנם כתובה השעה 12:15, אך הכוונה היא לשעה 12:15 בלילה ולא בצהרי היום של ה-5/11/09, כפי שסברה בטעות ב"כ הנתבע בחקירתה הנגדית את התובע, כי התובע הגיע כאמור לבית החולים בני ציון ב-6/11/09 בשעה 00:40 לקבלת טפול רפואי דחוף.
...
לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע נכתב ביחס לאירוע כדלקמן: "ביום 5/11/09 נתבקשתי על ידי המעביד לנקות מכונת חיתוך נקניק ותוך כדי ניקיון המכונה נחתך אצבע 2 יד ימין". רואה החשבון שמילא את פרטי השכר בארבעת החודשים שקדמו לתאונה ציין כי מספר תיק המעביד במוסד לביטוח לאומי הוא: 91075959600 וכי שכר התובע היה כדלקמן: "אוגוסט 100% משרה, 25 ימי עבודה, 6 ימים בשבוע, שכר 4,195 ₪.
כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו