"כשבועיים לפני התאונה נשוא תביעה זו קיבלנו, אחי ואני, את התובע לעבודה באטליז...הואיל ותקופת החגים עמדה בפתח, ומאחר ובתקופה זו עומס העבודה בחנות גדל, הצעתי לתובע לעבוד בחנות ככח עזר זמני. התובע אכן החל לעבוד בחנות במעמד של עובד לא מקצועי ותפקידו היה לסייע בשירות ללקוחות ובעיקר בהגשת הבשר המעובד והארוז זה מכבר, ללקוחות החנות. עם קבלתו של התובע לעבודה, אסרתי עליו באופן מפורש להפעיל מכשירים חשמליים בחנות כגון משור חשמלי או מטחנת בשר והסברתי לתובע כי האדם היחיד שמפעיל אותם הוא אחי שלומי וזאת משום שהוא היחיד הבקיא ומיומן בהפעלתם. אפילו אני, למרות היותי אחד מבעלי העסק, לא משתמש לעולם במשור החשמלי הואיל ורק אחי שלומי בקיא ומיומן בהפעלתו. ביום המקרה, התובע הגיע לעבודה כהרגלו במהלך השבועיים שקדמו לכך, ומבלי שאיש יבקש ממנו, ומבלי שאיש יהא מודע לכך, פשוט ניגש למשור החשמלי לחתוך חתיכת בשר. אני עצמי הייתי עסוק ולא שמתי לב שהתובע ניגש למשור החשמלי (עמדתי עם גבי למשור החשמלי). גם לא ראיתי את התובע ניגש למשור החשמלי, אך כאשר שמעתי את המשור מופעל הסתובבתי לכיוונו ואז ראיתי את התובע עומד בסמוך אליו והוא אוחז באצבעו המדממת...ברצוני להדגיש שוב, כי התובע לא היה עובד מקצועי, הוא לא היתקבל לעבודה ככזה וכל תפקידו היה כח עזר בלבד. הנ"ל הוזהר מפורשות שלא לגעת או להפעיל מכשירים חשמליים כלשהם באטליז, כולל המשור שממנו נפגע".
בחקירתו ציין כי סיכם עם התובע "שיבוא לעבודה למשך שבוע וקצת, כמה שצריך, זמני, יעשה את העבודה שלו ויקבל שכר". באשר למכונה: "בד"כ אף אחד לא נוגע במכונה הזאת, אפילו אני שאני עצמאי ובעל עסק – לא נוגע במכונה. זה רק אחי שלומי... אסרתי עליו להפעיל את המשור, אני לא נותן לאף אחד להתעסק עם זה. אסרתי עליו לעבוד בכל מכשירים חשמליים". הוא הזהיר את התובע "באותו יום שהוא הגיע לעבוד" (עמ' 17).
לאחר שקילת טענות הצדדים ובהיתחשב בטיב הפגיעה וכן בכך שמדובר בתאונת עבודה, כך שחלק מההוצאות הרפואיות והנסיעות אמור להיות מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אני מעמידה את סכום הפיצויים בגין ראשי נזק אלו, לעבר ולעתיד, על סכום כולל של 8500 ₪ נכון להיום, כולל ריבית.
...
התובע שואל את הנתבע "לא עדיף לרשום את האמת...שעבדתי עם מכונת בשר וללא מגן כאילו?", והנתבע משיב לו: "לא, לא, לא...מה פתאום, אסור". האזנה לשיחה זו מביאה למסקנה הברורה, כי במועד התאונה לא היה מגן במכונה וכי הנתבע ידע זאת.
המסקנה היא, כי הן הנתבע והן אחיו עשו שימוש במכונה וכי שימוש במכונה היה בגדר הפעילות הרגילה בעסק, מבלי שהיא יוחדה לעובד זה או אחר.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות אני סבורה כי, באשר לתקופת העבר, אין לפצות את התובע מעבר לפיצוי, לו מסכימה הנתבעת, בגין שלושה חודשי אי הכושר, עד שחזר לעבודה, בינואר 2006.
