לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה בכתפיים כתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).
...
בתאריך 5.1.21 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה ובתאריך 24.3.21 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:
״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כאבים בכתפיים, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
עוד טען הנתבע כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה הנטענת לבין עבודתו של התובע, בנוסף טוען הנתבע כי הופעת המחלה אצל התובע הופיעה על רקע מצב תחלואי טבעי ו/או מצב קודם, ולא כתוצאה מעבודתו, ועל כן דין התביעה להידחות.
בנסיבות אלה, מצאנו כי התובע הרים את הנטל והוכיח כי ביצע רצף של תנועות חוזרות ונשנות, דומות במהותן והפועלות על איבר מוגדר (כתפיים) במשך פרקי זמן משמעותיים במהלך כל יום עבודה.
בנסיבות אלו אנו מורים על מינויו של מומחה בתחום האורטופדי שיבחן האם הפגימות שאירעו לתובע בכתפיים קשורות לתנאי עבודתו.
סוף דבר:
אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנתנו זו ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והפגימות מהן הוא סובל בכתפיו.
