בהחלטה מיום 14.8.19 הועברו המסמכים לתגובת הנתבע, אשר הודיע ביום 8.9.19 כי המסמכים שצורפו תומכים בטענתו כי לא היתקיים ארוע תאונתי לתובעת: בתעודה הרפואית לנפגע בעבודה מצויין ביקור מיום 10.7.16 (3 ימים לאחר התאונה הנטענת) ובו נרשם "ממתינה לMRI זקוקה לחופש" ובתעודה עצמה נרשם כי התאונה ארעה "בירידה מהאוטובוס", בנגוד לגירסאות התובעת בבית הדין.
הכרעה
בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), תאונת עבודה לעובד שכיר, הנה "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ...". הגדרה צרה זו אינה כוללת במובהק תאונות שארעו לעובד בדרך אל עבודתו וממנה ולפיכך, בסעיף 80(1) לחוק נקבע כי:
"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
בתצהירה הסבירה התובעת כי בטעות מזכירת הפנימיה רשמה שהיא נפלה במדריגות האוטובוס, כאשר למעשה כאשר ניסתה להתיישב במושב שליד החלון האוטובוס בלם בחוזקה והיא החליקה (סעיפים 3-4 ו-10 לתצהירה).
לפיכך, אנו מתקשים לקבל את עדותה בעיניין זה.
בשים לב לשינויים בגירסתה של התובעת, לתלונה שהעלתה בפני הרופא ביחס לאופן היתרחשות התאונה ולרישומים הרפואיים המעידים על כאבים בברך ימין לפני ואחרי התאונה הנטענת, ללא שינוי, אין בידינו לקבל את הטענה לבלימה חזקה של האוטובוס על יסוד טענת התובעת בלבד, ללא ראיה אובייקטיבית לתמוך בה. זאת במיוחד לאור העובדה שהתובעת חזרה בה מהגירסה בתצהיר לפיה "החליקה", אלא רק כי חשה "קליק" בברך, מבלי שהיא טוענת לתנועה חריגה, נפילה, או פגיעה בדבר מה חצוני (עמ' 6, ש' 15).
...
לפיכך, אנו מתקשים לקבל את עדותה בעניין זה.
בשים לב לשינויים בגרסתה של התובעת, לתלונה שהעלתה בפני הרופא ביחס לאופן התרחשות התאונה ולרישומים הרפואיים המעידים על כאבים בברך ימין לפני ואחרי התאונה הנטענת, ללא שינוי, אין בידינו לקבל את הטענה לבלימה חזקה של האוטובוס על יסוד טענת התובעת בלבד, ללא ראיה אובייקטיבית לתמוך בה. זאת במיוחד לאור העובדה שהתובעת חזרה בה מהגרסה בתצהיר לפיה "החליקה", אלא רק כי חשה "קליק" בברך, מבלי שהיא טוענת לתנועה חריגה, נפילה, או פגיעה בדבר מה חיצוני (עמ' 6, ש' 15).
על יסוד כל האמור לעיל, אנחנו קובעים כי התובעת לא הציגה בפנינו ראיה משכנעת כי ביום 7.7.16 אירעה לה תאונה כלשהי בדרכה מהעבודה לביתה ועל כן אין בידינו לקבל התביעה.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.